ג'ורג' ליין
 | |
| לידה |
18 בינואר 1915 הונגריה העליונה, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 במרץ 2010 (בגיל 95) הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
אוניברסיטת לונדון |
| בן או בת זוג |
מרים רוטשילד (1943, 14 באוגוסט 1943–1957) אליזבת ליין (1963–2010) |
| צאצאים |
Mary Rozsiska Lane, Charlotte Theresa Lane, Charles Daniel Lane, Johanna Miriam Lane |
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| דרגה |
קולונל, קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
הצלב הצבאי | |
  | |
ג'ורג' הנרי ליין (בהונגרית: Lányi György – לאני ג'רג', באנגלית: George Henry Lane; 18 בינואר 1915 – 19 במרץ 2010) היה קצין בדרגת אלוף-משנה בקומנדו הבריטי. במלחמת העולם השנייה. ביצע משימות מיוחדות מאחורי קווי האויב, נתפס נחקר על ידי ארווין רומל, כשהם שותים תה ביחד. נכלא ומאוחר יותר נמלט.[1][2][3][4]
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליין נולד בהונגריה העליונה בשם ג'רג' למשפחת לאני היהודית. אביו ארנסט היה בעל אדמות עשיר. המשפחה עברה לבודפשט לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, מאחר שאדמותיה הוחרמו לטובת צ'כוסלובקיה החדשה במסגרת חוזה ורסאי.
ב־1935 עבר ללונדון, התיידד עם דיקן ווינדזור, אלברט ביילי. למד בכריסט צ'רץ' באוקספורד באוניברסיטת לונדון, התאמן בצוות הפולו הלאומי לגברים של הונגריה, וכתב לעיתון הונגרי באופן עצמאי.[5][6]
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב להצטרף לצבא הבריטי. התקבל כצוער על ידי משמר הגרנדירים, אך בשל היותו תושב זר הוגש נגדו צו גירוש. בזכות הקשרים שלו עם אנתוני עדן, דייוויד מרגסון וג'יימס תומאס הוסר איום הגירוש, והוא שירת במשך שנה כסמל בחיל החפרים המלכותי. הצטרף למנהלת המבצעים המיוחדים וביצע משימות חשאיות בבלגיה ובהולנד. לאחר שסירב לשרת בכח SOE בהונגריה, עבר לקומנדו מספר 4 ואחר כך ל־X Troop כדובר הגרמנית, בקומנדו מספר 10.
באותה שנה פגש את האנטומולוגית מרים רוטשילד, בזמן שהתאושש בביתה בנורת'אמפטונשייר (היא עצמה ממוצא הונגרי חלקי), והם נישאו באוגוסט 1943. לזוג נולדו ארבעה ילדים, ושניים מאומצים: שני בנים וארבע בנות.
תוך כדי פיקוד על אחת מפעולות טרבראש על חוף פה־דה־קאלה זמן קצר לפני הפלישה לנורמנדי, נתפס ליין על ידי הגרמנים בתאריכים 18–19 במאי 1944. ליין ציפה להוצאה להורג על פי פקודת הקומנדו של היטלר, אך במקום זאת הוא נחקר על כס תה על ידי ארווין רומל. ליין העמיד פנים שאינו יודע גרמנית, והוא בעצם וולשי (הסתיר את מבטאו ההונגרי כשדיבר אנגלית). נכלא בכלא פרזנס ליד פריז ואז באופלאג IX-A / H בטירת ספנגנברג בהסן. ליין האמין שהוא לא הוצא להורג תחת פקודת הקומנדו בגלל פגישתו עם רומל.[7]
מאוחר יותר נמלט והסתתר אצל גיסו ויקטור רוטשילד בפריס, בביתו היו שפע יינות יוקרה מסוג שאטו לאפיט רוטשילד ודום פריניון, אך לא היו מים חמים.
לליין הוענק עיטור הצלב הצבאי על שירות המלחמה שלו, על חלקו בפשיטות טרבראש.[8]
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התאזרח רשמית כבריטי בשנת 1946.[9] סייע לאשתו לנהל את אחוזתה באשטון וולד ליד אונדל בנורת'אמפטונשייר לאחר המלחמה, עד גירושיהם ב־1957.
ליין עבר לארצות הברית ועבד כסוכן מניות. התחתן בשנית עם אליזבת הילד בשנת 1963. הילד הייתה בתו של הפוליטיקאי השמרני והתובע הכללי לשעבר סר ליונל הילד. הם גרו בלונדון.
ליין נפטר בלונדון, הותיר אחריו את אשתו השנייה ואת בנו ושלוש בנותיו מנישואיו הראשונים: רוז'יקה (רוזי) פרקר; צ'ארלס דניאל ליין; ג'והאנה מרים לויד-ג'ונס; ושרלוט תרזה ליין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ian Dear (1987), Ten Commando 1942–45, London: Leo Cooper Ltd, p. 169. ISBN 0-85052-121-1. Lane's citation for the MC.
- Russell Miller (1993), Nothing Less than Victory: An Oral History of D-Day, London: Michael Joseph, pp. 72–78. ISBN 0-7181-3328-5. Operation Tarbrush and Lane's interview by Rommel.
- Peter Masters (1997), Striking Back – A Jewish Commando Writes, London: Presidio Press. ISBN 0-89141-629-3. A history of 3 Troop.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
Colonel George Lane (Obituary), The Telegraph, 26 March 2010
- ^ Naughton, Philippe; Costello, Miles (7 באפריל 2010). "George Lane, wartime commando". The Times. London. נבדק ב-7 באפריל 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jay Nordlinger. "Starved and dangerous, &c". National Review. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2010. נבדק ב-7 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chris Mair (1 באפריל 2010). "Obituary: Colonel George Lane". The Scotsman. Edinburgh. נבדק ב-7 באפריל 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Commando: Winning World War II Behind Enemy Lines, James Owen, p.263-269
- ^ Ten Commando, Ian Dear, p.7, 86-91
- ^ Gray, Sadie (7 באפריל 2010). "Obituary, George Lane". The Times. London. נבדק ב-11 באפריל 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The London Gazette, 25 September 1945, Issue 37284, Page 4781; http://discovery.nationalarchives.gov.uk/details/r/D7396206
- ^ The London Gazette, 20 August 1946, Supplement 37694, Page 4181
