ג'ינסנג
 ג'ינסנג
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | קיסוסיים |
| סוג: | ג'ינסנג |
| שם מדעי | |
 Panaxלינאוס, 1753 | |
ג'ינסנג (באנגלית Ginseng, שם מדעי: Panax) הוא סוג של צמח רב שנתי ממשפחת הקיסוסיים, בעל שורשים עבותים. הג'ינסנג גדל בעיקר בחלקה הצפוני של סין, בקוריאה הצפונית, בצפון אמריקה ובסיביר ונפוץ בעיקר בסביבה אקלימית קרה.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "ג'ינסנג" בו משתמשים בשפה העברית מקובל גם בשפות אירופאיות, לצד השם פאנאקס (Panax). מקור השם מהשפה הקנטונזית, בה קרוי הצמח ג'אן-סאנג, שמשמעותו "שורש האדם". מנגד, השם "פאנאקס" שאוב מהשפה היוונית בה משמעותו "מרפא-כל" והוא הוענק לצמח על ידי הבוטניקאי הנודע קרולוס ליניאוס שהיה מודע לשימוש הנרחב שנעשה בצמח ברפואה הסינית.
שימושים ברפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומרים הפעילים בג'ינסנג קרויים ג'ינסנוסידים שהם סוג של טריטרפנואידים. עד היום בודדו 31 גינסנואידים, המסודרים באינדקס לפי קוטביות יורדת מ-a עד h וסימונם Rx.
המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ערך סיכום על האפקטיביות הרפואית של הג'ינסנג האסייתי[1]. מסקנתו העיקרית הייתה שאף על פי שמיוחסות לצמח תכונות רבות, רוב המחקרים בתחום אינם באיכות גבוהה ולכן הבנתנו את יתרונותיו הרפואיים מוגבלת[1]. מאמר סקירה משנת 2013 של 65 ניסויים מבוקרים עם הקצאה אקראית מצא שג'ינסנג אסייתי יכול לשפר מטבוליזם של גלוקוז ולהוריד את רמת הסוכר בדם[1].
תופעת הלוואי הבולטת ביותר בשימוש בג'ינסנג האסייתי היא נדודי שינה[1]. עם זאת, נצפו תופעות לוואי נוספות המופיעות בשכיחות נמוכה יותר כדוגמת בעיות בוסת, כאבים בשדיים, קצב לב מוגבר, שינויים בלחץ הדם, כאבי ראש, אובדן תיאבון ובעיות עיכול[1]. דווח גם על הזעה מוגברת[דרוש מקור]. ייתכן שהג'ינסנג האסייתי יוצר אינטראקציות עם תרופות אחרות[1]. ייתכן גם שהוא אינו בטוח עבור נשים בהיריון. אחד הכימיקלים בג'ינסנג גורם למומים מולדים בחיות אחרות[1].
ברפואה האלטרנטיבית, מיוחסות לצמח תכונות רבות כגון חיזוק במצבי לחץ, אפרודיזיאק מעורר-מינית, חומר ממריץ, הקטנת התנגודת לאינסולין בחולי סוכרת מסוג 2. גם הרפואה הסינית מייחסת לג'ינסנג השפעות רבות כגון הגברת רמות האנרגיה והצ'י, שיפור האון המיני של הגברים, שיפור תפקודי הכבד, שיפור הזיכרון, חיזוק מערכת החיסון והרגעת מערכת העצבים.
מיני הג'ינסנג הנפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ינסנג אסייתי (Panax Ginseng) - מקובל לשימוש כממריץ ומעורר מינית.
- ג'ינסנג סיבירי (Siberian Ginseng) - מכיל אליוטרוסידים במקום ג'ינסנוסידים. השפעתו המעוררת עדינה יותר מזו של הג'ינסנג האסייתי.
- ג'ינסנג אמריקאי (American Ginseng) - זן ג'ינסנג הגדל בצפון אמריקה. היות שעל פי הרפואה הסינית הוא מקדם את יסוד הין, הרי שהוא מקובל לשימוש על ידי נשים.
- ג'ינסנג יפני (Nihon Ginseng)- זן ג'ינסנג האופייני ליפן. הרכבו הכימי מקנה לו השפעה המשפרת קרישת דם.
- ג'ינסנג הודי (Withania somnifera) - ידוע בשם אשווגנדה. ומסייע להחלמה ולחידוש כלל מערכות הגוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ינסנג, באתר ITIS (באנגלית)
- ג'ינסנג, באתר NCBI (באנגלית)
- ג'ינסנג, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ג'ינסנג, באתר Tropicos (באנגלית)
- ג'ינסנג, באתר GBIF (באנגלית)
- ג'ינסנג, באתר IPNI (באנגלית)
