גדליה שור
לידה | 27 בנובמבר 1910 |
---|---|
פטירה | 7 ביולי 1979 (בגיל 68) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
השכלה | ישיבת תורה ודעת |
תקופת הפעילות | ? – 7 ביולי 1979 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
הרב גדליהו הלוי שור (בכתיב יידי: שארר; תר"ע, 1910 – ז' בתמוז תשל"ט, 2 ביולי 1979) היה ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפשמישל שבגליציה, למשפחה מחסידות סדיגורה. סבו, שעל שמו נקרא, הוא הרב גדליה שור מאוסטריק. על פי המקובל במשפחה, הם נכדי רבי גדליה מליניץ, מתלמידי המגיד ממזריטש.
בצעירותו היגרה משפחתו לניו יורק. היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת תורה ודעת. לאחר נישואיו נסע לישיבת קלצק ובמשך תקופה למד אצל הרב אהרן קוטלר והיה לתלמידו המובהק.
לאחר חזרתו לארצות הברית התמנה לר"מ בישיבת תורה ודעת. במשך עשרות שנים כיהן כראש הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת בית מדרש עליון. בהשפעתו קיבלו חלק מתלמידי ישיבות אלו השפעה חסידית, בהם בולט הרב משה וולפסון.
היה ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית, מראשי אגודת הרבנים, מראשי אגודת ישראל בארצות הברית ופעיל למען החינוך העצמאי.
נפטר בשנת תשל"ט, באמצע סעודת שבע ברכות של תלמיד, דקות ספורות לאחר שסיים את נאומו לכבוד החתן. ארונו הועלה לארץ ישראל והוא נקבר בהר הזיתים בירושלים.
לאחר פטירתו יצאה סדרת ספריו "אור גדליהו" - על התורה, על מסכתות הש"ס וכן שיחות מוסר, שנערכו מתוך שיעוריו ושיחותיו בישיבה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הבכור, הרב יצחק מאיר שור רב קהילת 'יוצאי תורה ודעת' - מחבר הספר "מגדל אור" על תולדות חייו (נפטר תשפ"ב 2021[1]).
- בנו, הרב רפאל שור - רב בית המדרש "תפארת גדליהו" (הקרוי על שמו) ומחבר סדרת ספרי "משנת הלוי" על הש"ס
- בנו, הרב ישראל שמחה שור - ראש ישיבת אור שמח בארצות הברית עורך ראשי בש"ס שוטנשטיין
- בנו, הרב אברהם שור - רב בית מדרש נזר גדליהו, מחבר הספרים "אורות אמונה", "הרחב דבר", "לקח ולבוב" ועוד
- בנו הרב גדליה שור, חוזר השמועס''ן של ראש ישיבת שפת אמת הגה''ח ר' שאול אלתר.
- חתנו, הרב משה זילברברג, נכדו של רבה של פיטסבורג הרב אברהם בנימין זילברברג ומחבר הספרים "זיכרון צבי מאיר" ובעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון.
- בנו הרב צבי מאיר זילברברג.
- בנו הרב אברהם בנימין זילברברג מאשדוד ראש ישיבת גור.
- חתנו, הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב בלונדון, מחבר הספר שפתי שלמה על התורה.
- חתנו, הרב יהושע העשיל הרשברג, מחבר הספר פרדס המועדים[2].
- חתנו, הרב יעקב פרץ בלומינג, תושב בורו פארק, מחבר סדרת ספרי 'רמב"ם הערוך'.
- אחיו, הרב יעקב שור[3], מנהיג קהילת המלאכים בארצות הברית.
- נכדו, הרב חיים יהושע שור, נישא לבתו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר.
- בן דודו, הרב גדליה פלדר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדרת אור גדליהו על התורה, הש"ס, שיחות מוסר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רלח-רנב.
- יצחק מאיר שור, מגדל אור, פרקים במסכת חייו ופועלו של הרב גדליה שור, 2002
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אור גדליהו, בראשית, באתר היברובוקס
- אור גדליהו, שמות, באתר היברובוקס
- אור גדליהו, ויקרא במדבר דברים, באתר היברובוקס
- אור גדליהו, על המועדים, באתר היברובוקס
- גדליה בן אברהם שור (1910-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://www.bhol.co.il/news/1293442
- ^ חלק ב', באתר אוצר החכמה
- ^ ראה עליו ב"קונטרס שופריה דיעקב", בתוך:אוצר אגרות קודש, מהדורת תשפ"ג.