גריגורי זינובייב
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
גריגורי זינובייב | |
לידה |
23 בספטמבר 1883 יליזבתגרד, האימפריה הרוסית |
---|---|
הוצאה להורג |
25 באוגוסט 1936 (בגיל 52) מוסקבה, ברה"מ |
שם לידה | Овсей-Гершон Аронович Радомысльский |
מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
מקום קבורה | בית הקברות דונסקויה החדש |
ידוע בשל | אחד ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית |
השכלה | אוניברסיטת ברן |
מעסיק | אוניברסיטת קאזאן, קומינטרן, Lensovet, סובייט פטרוגרד, Kommunist |
תפקיד |
|
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית |
בן או בת זוג | |
גריגורי יבסייביץ' זינובייב (ברוסית: Григо́рий Евсе́евич Зино́вьев; 23 בספטמבר 1883 – 25 באוגוסט 1936) היה מהפכן רוסי יהודי, ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זינובייב נולד בעיר יליזבתגרד שבאימפריה הרוסית (כיום קרופיבניצקי, באוקראינה), כהירש אפלבאום[1] (ונודע גם כאובסיי-גרשון אהרונוביץ' רדומיסלסקי (Овсей-Гершон Аронович Радомысльский)) במשפחת בעלי חווה חקלאית.
זינובייב הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1901. למד כימיה ומשפטים בברן. בשנת 1903 הוא פגש בברן את ולדימיר לנין ומאז היה למקורבו. בשנים 1904–1908 פעל ברוסיה בארגון המפלגה ובהפצת חומר תעמולתי. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
במרץ 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, חזר לסנקט פטרבורג ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות משבר יולי נמלט ביחד עם לנין לפינלנד. לאחר מהפכת אוקטובר נתמנה לנשיא הקומינטרן וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1926. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין (1924) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם סטלין וקמנייב. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעילות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מאסר של 10 שנים. בשנת 1936 במהלך משפט נוסף הואשם ברצח סרגיי קירוב ובפשעים נוספים. לאחר משפט ראווה הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה.[2][1]
בשנת 1988 שמו טוהר מכל האשמות.
אחותו, ד"ר דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו של זה להורג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גריגורי זינובייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרגורי זינובייב (1883-1936), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מנחם רהט, גריגורי זינובייב - המהפכן שזנח מורשת אבות, באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2023
- ^ גרגורי זינובייב (1936-1883), באתר lib.cet.ac.il
- פוליטיקאים יהודים רוסים
- פוליטיקאים יהודים סובייטים
- יהודים חברי הפרלמנט הרוסי
- בוגרי אוניברסיטת ברן
- חברי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בברית המועצות
- ראשי עיריות
- האופוזיציה השמאלית
- מושלי סנקט פטרבורג
- יהודים שהוצאו להורג ברוסיה ובברית המועצות
- רוסים שנולדו ב-1883
- רוסים שנפטרו ב-1936