דב בר מייזלש
.jpg) | |
| לידה |
1798 שצ'קוצ'יני, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1870 (בגיל 72 בערך) ורשה, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| מדינה |
פולין, האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
? – 17 במרץ 1870 |
| תפקידים נוספים |
Member of the Austrian Reichstag |
  | |
הרב דב בער[1] מייזלס[2] (מהרד"ם ה'תקנ"ח, 1798 – י"ד באדר ב' (פורים) ה'תר"ל, 17 במרץ 1870) היה הרב הראשי של קרקוב וורשה, חבר הפרלמנט האוסטרי ומנהיג ציבור יהודי. היה בעל השפעה רבה ופעיל פוליטית בגליציה (תחת שלטון אוסטריה ובהמשך בשליטת האימפריה הרוסית). תמך בשיתוף פעולה של היהודים עם הפולנים והיה מהפעילים שתרמו למאבק לעצמאות פולין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב דב בער מייזלס היה בנו של הרב יצחק מייזלס בעל "חוסן ישועות" על כמה ממסכתות הש"ס. בילדותו גר בקמניץ פודולסק, שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לבתו של הגביר ר' שלמה בורנשטיין ייסד, בעידוד חותנו, את הבנק "מייזלס את הורוביץ" והיה שותף בו. תמך בעצמאות הפולנית ותרם נשק למורדים במרד נובמבר. בשנת 1832 הפך לרבה של קרקוב, אך המועמד שהתמודד מולו על התפקיד, ר' שאול לנדא, לא קיבל את מנויו, ומעט מן הקהל קיבלו אותו, אך רוב יהודי קרקוב ורבני פולין תמכו ברב מייזלס. בשנת 1845 פעל לביטול תוכנית של העירייה להקים בניין על בית העלמין העתיק בקרקוב. שנה לאחר מכן, במהלך של מרד קרקוב, נבחר כסנטור בגליציה, ולפרלמנט האוסטרי. עקב קשריו הטובים בפרלמנט ואצל האצילים הפולנים, היה משתדל לפדות בחורים משרות בצבא פולין.
בשנת 1857, לאחר פטירת הרב חיים דוידזון, התמנה לרבה של ורשה. מאחר שלא נחשב למתנגד וקיבל את תמיכת החסידים שלא הסכימו לקבל את רבי יעקב גזונדהייט.
בתקופה זו הייתה ורשה בחלק שנשלט על ידי האימפריה הרוסית, הרב מייזלס שכאמור היה פטריוט פולני תמך, ועשה כל שביכולתו כדי לגרום לתושבי ורשה (לא רק היהודים) להזדהות ולקחת חלק בעצמאות הפולנית, במהלך המהומות שקדמו למרד ינואר. הוא האמין שרק שיתוף פעולה בין יהודי פולין לתושבי פולין האחרים תוביל לעצמאות הפולנית. בנאומים שלו נהג להגיד ליהודים ולפולנים: "אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה"[דרושה הבהרה]. הוא גם תרם נשק שקנה בהיותו עשיר למורדים.
בשנת 1861, אחרי המרד, נעצר על ידי השלטון הרוסי וגורש מן העיר. בעקבות תמיכתו במרד אסרו השלטונות למנות רב נתין של מדינה זרה ואף נטלו מפרנסי הקהילה את הסמכות למנות רב אלא להגיש מועמדים בלבד. הוא הוזמן להתיישב בלונדון, בשנת 1862 הורשה לחזור אל העיר, אך כאמור נאסר עליו לשמש כרב. שם נשאר עד יום מותו ב-1870. הרב מייזלס סייע לעצמאות הפולנית תוך שכנוע יהודים ודתות אחרות לשתף פעולה כדי להגיע אל המטרה, ונחשב לאחד הסמלים החשובים של העצמאות הפולנית. בהלווייתו של הרב מייזלס השתתפו למעלה מ-40,000 מלווים.
בנו הרב ישראל מייזלס היה הדיין של קרקוב ואב"ד של שדליץ בפולין מ-1858 עד 1867. אשתו רחל הייתה נכדה של הרב חיים רפפורט אב"ד אוסטראה נכד הרב חיים כהן רפפורט אב"ד לבוב. הרב ישראל נפטר בקרקוב ב-17 בנובמבר 1875, בנו השני של דוב בער, שלמה מייזלס עבר לווינה.
חידושי מהרד"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב מייזלס חיבר את הספר חידושי מהרד"ם על "ספר המצוות" לרמב"ם. לפי הקדמת הספר, ניתן להבין שאחרי שהרב דב בער מייזלס נפטר בנו הרב ישראל מייזלס, הוציא אותו לאור. הספר יצא לאור מחדש על ידי הרב יהודה אריה מייזלס בשנת תשל"ו בירושלים.
רחובות על שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
עד היום, ברובע היהודי בקרקוב, קיים רחוב ע"ש הרב מייזלס. לפני שהנהלת העיר החליטה לקרוא לרחוב על שמו, נקרא הרחוב רחוב קופיצקא. באותו רחוב גר הרב שנים רבות קודם לכן. בצדו המזרחי של הרחוב הייתה פעם חומה שמטרתה הייתה להגן על קז'ימייז' והיום היא כבר לא קיימת. גם בוורשה נקרא רחוב על שם הרב דב בער מייזלס, עד לכיבוש הנאצי (בשטח הגטו שחרב בעקבות המרד היהודי). נכון ל-2 ספטמבר 2021 מועצת העירייה העבירה החלטה לקרוא רחוב על שמו[3].
צאצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צאצאים של רבי דב בעריש מייזלש חיים גם במאה ה-21. המשפחה התפצלה לשני חלקים: חלק אוסטרי וחלק פולני. החלק הפולני מקורו מהרב ישראל מייזלס שנשאר בפולין והחלק האוסטרי מקורו בשלמה מייזלס שעבר לווינה מצאצאיו נמנים הרב צבי ישראל טאו ראש ישיבת הר המור שאמו היא ממשפחת מייזלס. החלק הפולני עבר לגרמניה ולשוויץ וקיימים אנשים ממשפחת מייזלס בגרמניה שמקורם בהמבורג. חלק מהצד הגרמני והשווצרי עלה לארץ וצאצאיו חיים בה עד היום וחלקו השני נספה בשואה. חלק מהצאצאים מענף הפולני הלכו לבלגיה לפני המלחמה. רובם נרצחו בשואה. חלק ממשפחותיהם של הניצולים חיים בארצות הברית וחלק בישראל עד היום.
מצאצאיו מצד בנו הרב ישראל לאחר השואה הרב יהודה אריה מייזלס ששרד את אושוויץ והיה רב במחנה העקורים פאקינג בוואריה גרמניה שם עסק רבות למען שארית הפליטה, והקים בית דין להתרת עגונות. בנו, שמעון יוסף מייזלס ערך וחידש את מגילת היוחסין של משפחת מייזלס עד דוד מלך ישראל. בנו, הרב מנחם דן מייזלס, חיבר ספרים תורניים חשובים: "פתחי מגדים" על הלכות נידה, ובשר בחלב ועוד ספרים. בנותיו יהודית מזור, מרים גרייבר שרדו את גטו בודפשט וניצלו בזכות אמם שרה מייזלס, מרים היא יו"ר ארצית עמותת "יש" ילדים ויתומים ניצולי שואה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה קמלהאר, ר' דב בער מייזלס: גדול בתורה מדינאי ולוחם, ירושלים תש"ל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, כולל תולדות המחבר, לבוב ה'תרל"ד, עמודים 170-167, באתר היברובוקס
- פייבל גאלדשטאף, מליץ יושר, עמ' 33-35 באתר גוגל ספרים (1876)
- ביוגרפיה של ר' דוב בר מייזלש, בפורטל השטעטל הווירטואלי (בפולנית)
- הרמן רוזנטל, פיטר ויירניק, "דוב בערוש בן יצחק מייזלש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד הלחמי, רבי דובריש מייזלש אב"ד וורשה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ש"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גם: בער, בעריש, בערוש, דובער, דובעריש ודובערוש.
- ^ גם: מייזל'ס, מייזלס, מייזעלס, מייזעלעס, מייזליש.
- ^ Ulica rabina Meiselsa znów na planie stolicy | JEWISH.PL, 2021-09-02 (ב־)