דודי שמאי
 | |
| דודי שמאי | |
| לידה |
30 במרץ 1969 (בן 55) בת ים, ישראל  |
|---|---|
|
dudy-shamay | |
  | |
דודי שמאי (נולד ב-30 במרץ 1969) הוא מאייר הומוריסטן וקריקטוריסט ישראלי. לאורך השנים אייר ויצר קריקטורות במעריב, לאישה, חדשות, העולם הזה, מעריב לנוער ועיתון כולנו.
מתמחה באיורי פורטרטים ריאליסטיים ואיורי קו הומוריסטיים. בין השאר, הוא מלמד איור ילדים, נוער ומבוגרים מזה עשרות שנים, מרצה לאיור ולקריקטורה ומעביר סדנאות איור. הוא מציג את עבודותיו בתערוכות בישראל ובעולם.
חתן פרס אח"י לאומנות ואיור לשנת 2020.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דודי שמאי נולד בבת ים, התחנך בבתי הספר "נחשונים" בבת ים ו"עירוני ז'" ביפו. כבר בילדותו בלט בכישרון הציור שלו ומחברות הלימוד שלו בבית הספר היו עמוסות בציורים ולא בשיעורים. למרות זאת, סיים בהצלחה את לימודי התיכון במגמת שרטוט אדריכלי. לאחר שירותו הצבאי בחיל התותחנים נרשם ללימודים ב"מכון לאמנות פלסטית" בבת ים ולאחר מכן למד בבית הספר לאיור ולעיצוב "ויטל" בתל אביב. כיום הוא מתגורר ויוצר בחולון וכן הוא אב לשלושה ילדים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיו הראשונות התפרסמו בשנת 1993 כשעוד היה סטודנט ב"ויטל". שמאי פרסם פורטרטים פוליטיים והציג עמודי שער בעיתונים חדשות ומעריב. מאז הוא מפרסם את יצירותיו בעיתונות הארצית.
שמאי שימש כמאייר של עיתון מעריב ובשנים אלה פרסם למעלה מ-1,500 קריקטורות במוסף לשבת, במוסף סופשבוע, במגזין, במעריב לנוער ובמקומוני מעריב. בין השאר, אייר את מדורו של אראל סג"ל ("אופנת סג"ל") ולאחר מכן אייר גם את טורו במוסף סופשבוע של מעריב.
בין השנים 1997–1999 היה בעל פינת קריקטורה קבועה בערוץ 3 בכבלים ולאחר מכן יצר קריקטורות בפינתו בתוכנית הילדים והנוער "המהדורה", בערוץ הראשון.
לאחר הולדת ילדיו, גילה שמאי את הקסם שטמון בתחום איור ספרי ילדים. עם לידתה של בתו הבכורה נולד גם הספר הראשון "ממש גדולה", שאותו הוא כתב ואייר. בספר מתוארות בצורה שנונה ומצחיקה שנות ילדותה הראשונות, דרך עיניה, ומסופר על אודות רצונה של בת השנתיים להיות כבר גדולה.
מאז פרסם שבעה ספרים אישיים נוספים: "באהבה", "קונצי", "מי יהיה מלך החיות?", "ידיים מציירות חיות", "ידיים מציירות דמויות", "לצייר? כל אחד יכול!" ו"מציירים חיות מפירות וירקות".
"באהבה" הוא אוסף קריקטורות שונות בנושא אהבה שפורסמו במשך השנים במדור קבוע במעריב לנוער. סדרת הספרים "ידיים מציירות", שהפכה לרב מכר, מתבססת על שיטה של הנחת כף היד על הדף בצורות שונות ויצירת חיות ודמויות שונות באמצעותה.
עד עתה אייר שמאי למעלה מ-150 ספרי ילדים שונים, בהם: "סדרת סיפורי התנ"ך", קובץ שירי ביאליק, קובץ משיריה של נורית הירש, קובץ סיפורי לוין קיפניס וספרים פרי עטם של סופרים בולטים אחרים.
תחום נוסף בו עסק הוא ציורי קיר. בשנת 1997 הוא צייר בחולון את ציור הקיר שהוגדר כארוך ביותר בישראל, בו הופיעו האירועים ההיסטוריים הגדולים שהתרחשו בישראל ובעולם ב-100 השנים שקדמו לכך. כן צייר את חזית הקיר של "תיאטרון חולון", עיטר עם ציוריו את "מוזיאון מורשת", בתי ספר, ומוסדות ציבור ברחבי ישראל.
בשנים 2006–2007 היה המעצב הראשי של תהלוכת העדלאידע שמתקיימת בחולון בפורים ועיצוביו פוסלו למיצגי ענק.
במהלך הקריירה אייר ספרי לימוד רבים וכרזות למשרד החינוך בנוסף עיצב עטיפות לתקליטורים וכן סמלילים וגופנים לחברות מסחריות.
כיום מחלק שמאי את זמנו בין הסטודיו בו הוא עובד ויוצר, לבין לימוד סדנאות איור וקריקטורה והנחייתן. כן הוא משמש מנחה סדנאות במוזאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון.
סגנון אישי וחזון אמנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודותיו עוסק שמאי בקשת רחבה של נושאים: פוליטיים, חברתיים, יומיומיים ואישיים, תוך הצגתם באופן הומוריסטי ואבסורדי עם דגש על הרעיון והאמירה האישית שלו כאמן יוצר. שמאי שולט במגוון רחב של טכניקות – מאיור קו חופשי בעט שחור ובצבעי מים ועד איורים ריאליסטיים. סגנון ציור זה הקנה לו את פרסומו הגדול ביותר כמאייר פורטרטים פוליטיים, שרבים מהם הופיעו על גבי שערי העיתונות.
עד היום יוצר שמאי שלא באמצעות מחשב והוא בין המאיירים היחידים בישראל שעדיין משתמשים במכחולים, בצבעים וביד בלבד.
בשנים האחרונות הוא משלב בעבודותיו גם חומרים שונים, כגון: עץ, פלסטיק, בדים ומתכות, שעוזרים לו להעשיר את יצירתו ולבטא באמצעותם את אמירתו האמנותית. דוגמה בולטת לשילוב זה מצויה בסדרת איורים בנושא דגים, שאותה החל ליצור בשנת 2013.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996 – "פלפולים פוליטיים" – תיאטרון חולון
- 1997 – "הגלריה הלבנה" – תערוכת איורי עיתונות
- 1997 – "מסיבה עיתונאית" – בית סוקולוב
- 1998 – "מפגש פסגה" – המרכז הבינתחומי לאמנות ולמדע חולון
- 2005 – "השנה שהייתה" – גלריית תיאטרון חולון
- 2006 – "קומיקסראללה" – סינמטק תל אביב
- 2006 – "השנה שהייתה" – קמפוס חנקין
- 2008 – "הרצל חוזה אישי" – המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס
- 2011 – "הסרט האדום" – מדיטק חולון
- 2012 – "השנה שהייתה" – המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס
- 2013 – "התחברנו" – בגובה העיניים, מוזיאון הילדים הישראלי בחולון
- 2014 – "ישראל יוצאת לפנסיה" – המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
- 2014 – "שובו של האורגינל" – המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
- 2018 – "כמו דג במים" – תערוכת יחיד בהמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
- 2018 – "דגים מדברים" -תערוכת יחיד באקווריום ישראל, ירושלים.
- 2019 – "יאללה בית"ר ירושלים " – בית מאירוב
- 2019 – "זה לא רק ספורט" – חוצות גן מוזיאון חולון
- 2019 – "חוכמת הורים באיורים" במוזיאון יהדות בבל
- 2021 – "פסטיבל אנימיקס" – סינמטק תל אביב
- 2021 – "על ארבע " – תערוכת חוצות כיכר ויצמן חולון
- 2022 – "2022 השנה שהייתה " – ספריית אריאלה תל אביב
- 2023– "יש חיה כזאת" תערוכת יחיד – המשכן לאומנות בית מאירוב
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002 – "באהבה"
- 2004 – "ממש גדולה"
- 2005 – "קונצי"
- 2009 – "מי יהיה מלך החיות"
- 2009 – "ידיים מציירות חיות"
- 2010 – "ידיים מציירות דמויות"
- 2012 – "לצייר כל אחד יכול"
- 2014 – "מציירים חיות מפירות וירקות"
- 2017 – "חפצים מציירים"
- 2018 – "מציירים מצחיק עם הטוש המחיק"
- 2020-"מציירים במוזאון"
ספרים נוספים שאייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1993 – "דודי ברוגז וציפור השלום" מאת אלי כדורי
- 1996 – "ציפור המזל" מאת מרי פורטיס
- 2000 – "וסילו המכוער באדם" מאת אלי כדורי
- 2001 – "תחפושות מספרות" מאת אהובה מורטוב
- 2002 – "מיומנו של פסיכופת" מאת אראל סג"ל
- 2003 – "חושך הוא חבר שלי" מאת אלי כדורי
- 2004 – "לחצות את ארץ כביש " מאת אלי כדורי
- 2005 – "איפה מתחבאים המספרים" מאת רחלי פליישון
- 2006 – "ציפורים סיגל ובכלל" מאת סיגל מגן
- 2006 – "דלתות הלב" מאת אלי כדורי
- 2006 – "איפה מתחבאות האותיות" מאת רחלי פליישון
- 2007 – "שרים מורשת" מאת נורית הירש
- 2008 – "יער האותיות הקסום" מאת מעיין רימון
- 2010 – "ניר עושה חור בראש" מאת דליה בר-אל
- 2011 – "פילוני אף קצר" מאת רחלי פליישון
- 2012 – "הזיקית הצבעונית" מאת אילה מולדבסקי
- 2012 – "אורי והחבר הדמיוני שלו " מאת מיה קרואני
- 2013 – "כולי נרגש מסיפור המפגש" מאת אסתר קריגר
- 2014 – "הקוסם" מאת לווין קיפניס
- 2015 – "לביבה" מאת לוין קיפניס
- 2017 – "ציורי לשון בטעם של עוד" מאת סיגלית שיר
- 2018 – "לאלעד בורחות האותיות" מאת שירה אליאס הלוי
- 2018 – "המסיבה של יעל" מאת שירה אליאס הלוי
- 2019 – "סבתא שוש שטויות שירים וחוויות" מאת שוש בר חן
- 2020 – "המונית הצהובה של סבא דידה" מאת אודליה בנממן
- 2021 – "מי ראה את המשקפיים שלי" מאת שוש בר חן
- 2022 – "אבא רק לשלוש שנים " מאת עופרה רוזנר
- 2022 – "מתחככים" מאת גדעון אלון
- 2024 – "למי נפל בֹּרֶג" מאת עמוס וייס
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996 – 2000 – המכון לאומנות בחולון
- 2000 – 2004 – המרכז הבינתחומי לאומנות ומדע
- 2005 – 2017 – תיאטרון חולון
- החל משנת 2008 – סדנאות במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס חולון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דודי שמאי- פטר והזאב, nrg.
- ידיים מציירות ערוץ 10, יוטיוב.
- ציור חומת ההיסטוריה, בלוג תפוז .
- ציור קיר יד לבנים, בלוג תפוז.
- מוזיאון הילדים, pitoti.
- בול ליצנות רפואית, דואר ישראל.
- באטמן וסופרמן יורדים על המבורגר: גיבורי-על עם טוויסט, באתר ynet, 19 בפברואר 2017
נירית אנדרמן, למה אומת הסופרמנים לא הצמיחה אף גיבור־על?, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017- רעות ברנע, דודי שמאי מאייר דגים עם מסרים פוליטיים וחברתיים, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2018
- חוכמת הורים באיורים,פורום דיסקונט.
- חוכמת הורים באיורים,הארץ.
- לצייר? כל אחד יכול , השקמה.
- ספר לזכרו של אשר חזות ז"ל,Mynet
- מציירים במוזיאון, המהדורה הצעירה.
- יש חיה כזאת, DA מגזין
- יש חיה כזאת, עיירית חולון
- דודי שמאי, דף שער בספרייה הלאומית
| בקרת זהויות |
|
|---|