דורותיאה נף
לידה |
21 בפברואר 1903 מינכן, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
27 ביולי 1986 (בגיל 83) וינה, אוסטריה |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי בווינה |
מדינה | אוסטריה |
מקצוע | שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה |
|
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | דורותיאה נף |
דורותיאה נף (בגרמנית: Dorothea Neff; 21 בפברואר 1903 – 27 ביולי 1986) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע וינאית, מחסידי אומות העולם.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעוריה ותחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורותיאה נף נולדה במינכן. אביה קרל, היה מנהל גימנסיה בביירוית ואמה הדוויג הייתה פסנתרנית. מילדות סבלה מקשיי ראיה, לכן סבר אביה שמוטב שלא תלמד באוניברסיטה. היא למדה בבית ספר בביירוית והתבלטה בכישורי הסיפור והמשחק שלה. בגיל 16 החליטה ללמוד משחק. אביה תמך ברצונה ואפשר לה ללמוד משחק במינכן. בשנת 1922, כשהיא רק בת 19, הופיעה בתיאטרון הלאומי בתפקיד מרי סטיוארט במחזה "מרי סטיוארט" מאת פרידריך שילר. באפריל 1925 נישאה למקס שמיד והפסיקה בשל כך את הופעותיה בתיאטרון. זמן קצר לאחר נישואיה התוודה בעלה שהוא שקוע בחובות כבדים ובשל כך התאבד לאחר מכן. דורותיאה הייתה בהלם, אך למזלה הוצע לה זמן קצר לאחר מכן להצטרף לתיאטרון בגרה, הייתה זו הזדמנות עבורה לשכוח את הטרגדיה שעברה ולהתחיל מחדש.
בסתיו 1931 עזבה את התיאטרון בגרה ועברה לתיאטרון הלאומי הבווארי שבמינכן. כאן הופיעה במספר תפקידים ראשיים והחלה להתפרסם. במינכן התגורר וילהלם, אחיה הבוגר, שהיה באותה עת חבר מועצת העירייה. הוא חזה שחורות ביחס לעתידם של הנאצים בגרמניה ושיתף אותה במחשבותיו. בינואר 1934, לאחר עליית היטלר לשלטון ואי רצונה של נף לקבל את "הרוח החדשה" בתיאטרון פוטרה ממשרתה בשל "חוסר התאמה פוליטית". לאחר פיטוריה שיחקה 2 עונות בתיאטרון של קלן, עונה אחת בקניגסברג ובאוגוסט 1939 עברה לווינה, בה החלה לשחק בתיאטרון הגרמני העממי. בווינה הרגישה בנוח, מה גם שרבים משכניה לא היו מתומכי הנאצים.
לילי וולף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת ששיחקה בקלן הכירה נף את לילי וולף שניהלה משנת 1920, יחד עם שותפתה, בוטיק אופנה מצליח (היא העסיקה בו 25 עובדים). כיוון שבין וולף ונף התפתחה ידידות, המשיכו השתיים לשמור על קשר בעזרת מכתבים גם לאחר שנף עזבה את קלן. לאחר העברת השלטון לידי הנאצים ב-1933 הוחרם הבוטיק של לילי, משפחתה היגרה מגרמניה והיא נשארה עם אביה, שלא קיבל אישור הגירה. במשך זמן מה עבדה בתיאטרון היהודי בברלין כמעצבת תלבושות.
במרץ 1941 החליטה לילי לעבור לווינה, מתוך תקווה ששם מצב היהודים טוב יותר. היא הגיעה באופן בלתי חוקי (ללא קבלת אישור נסיעה), לכן בתחילה לקחה נף את לילי לדירתה ושתיהן התקיימו ממשכורתה של נף ומכרטיס מזון אחד בלבד. מפני שהמזון שהשיגו לא הספיק ובגלל החשש שהגסטפו יחשוף את לילי, הציעה נף ללילי לדווח על שהותה לרשויות ולטעון שאיבדה את אישור הנסיעה ש"קיבלה". לאחר שנרשמה, קיבלה לילי תעודת זיהוי כיהודיה (Judenstempel), כרטיס מזון, ומגורים כדיירת משנה ברובע לאופולדשטאדט (מספר 2) בעיר. עד לסתיו 1941 נאלצה לילי לעבור מספר פעמים מדירה לדירה, כיוון שהנאצים כל הזמן השתלטו על דירות בבעלות יהודית.
באוקטובר 1941 הגיעה לילי אל חברתה, דורותיאה, על מנת להפרד ממנה לאחר שקיבלה צו התייצבות לגירוש. נף החליטה לקחת את לילי לדירתה שוב, אלא שהפעם השאירה על דלת דירתה של לילי מכתב התאבדות מזויף כדי להצדיק את היעלמותה והחל מאותו הרגע ולמשך 4 שנים (עד סוף המלחמה בשנת 1945), הסתירה דורותיאה את לילי בדירתה. בכך סיכנה את הקריירה שלה ואת חייה. בזכות מעמדה של נף כשחקנית מוכרת היא השיגה לעיתים בשוק השחור מזון בנוסף למה שהייתה זכאית לו על פי התלושים שברשותה. לילי חייתה בסכנה תמידית שתתגלה ולא יכלה לצאת מהבית, זה גרם לה לבעיות בריאותיות ודיכאונות. נף טיפלה בה ועודדה את רוחה. באביב 1944 סבלה לילי מכאבים חזקים ונף נאלצה לקחת אותה לבית החולים. לילי אושפזה בשם בדוי וטענה שביתה נהרס בהפצצות ולכן אבדו מסמכיה. לילי נותחה וגידול (לא סרטני) שהתגלה, הוסר. במשך למעלה מ-3 שבועות הייתה לילי מאושפזת ואחר כך לקחה אותה נף שוב לדירתה.
ב-2 בספטמבר 1944 נסגרו כל התיאטראות בווינה ונף נשלחה לעבודה במתפרה. בעקבות זאת נאלצה נף גם לשכן זרים בדירתה. כדי למנוע זאת, הזמינה לילי לדירתה של נף 2 מכרות של לילי מהבוטיק שלה בגרמניה - שותפתה לשעבר והעוזרת שלה מרתה דריסן (Martha Driessen). גם במקרה זה טענה נף בפני הרשויות שהיא משכנת פליטות מברלין שביתן הופצץ.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרור אוסטריה בידי בעלות הברית המשיכה נף בקריירה שלה בתיאטרון העממי ועזרה ללילי להגר ב-1947 לארצות הברית. וולף הייתה אז בת 49 ופתחה בדאלאס בוטיק עם חברתה מרתה דריסן.
בסוף שנות ה-50 הגיעה לשיא הפופולריות שלה בתפקידים ראשיים בבורגתיאטר בהצגות ביקור הגברת הזקנה ומריה סטיוארט. מ-1958 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "משפחת לייטנר" שפרסמה אותה בכל אוסטריה. באפריל 1960 החלה ראייתה בעין ימין להחלש, לאחר שורת ניתוחים שלא הועילו התעוורה בעין זו.
נף הופיעה ב-23 בפברואר 1963 בתפקיד הראשי בהצגת הבכורה של אמא קוראז' של ברטולט ברכט. עד אז הוחרם ברכט באוסטריה. על תפקידה זה אף זכתה בפרס מטעם עיריית וינה. אף על פי שב-1967 התעוורה בעין השנייה ונכנסה לדיכאון עמוק בעקבות זאת היא הצליחה להתאושש ולהציג בתיאטרון, בסרטים וברדיו. בראיון ב-1978, לכבוד יום הולדתה ה-75 סיפרה לראשונה על הסתרתה של לילי וולף בזמן המלחמה. בשנת 1980 קיבלה דורותיאה נף ממוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם. התואר הוענק לה בטקס חגיגי בבורגתיאטר בווינה בנוכחות שגריר ישראל, מנהל התיאטרון ושחקנים רבים.
דורותיאה נף הלכה לעולמה ב-27 ביולי 1986, בגיל 83. קברה מצוי בבית הקברות המרכזי בווינה. ב-2007 נחנך על שמה פארק ציבורי ברובע 7 בווינה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגרמנית, Helga Thoma: Mahner - Helfer - Patrioten. Edition Va Bene, Berlin 2004, ISBN 3-851-671686
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דורותיאה נף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דורותיאה נף, באתר AllMovie (באנגלית)
- דורותיאה נף, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דורותיאה נף באתר יד ושם
- תיאור מפורט בגרמנית באתר על חסידי אומות העולם מאוסטריה
- דורותיאה נף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)