דלפין דה ז'ירארדן
 | |
| לידה |
24 בינואר 1804 אאכן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1855 (בגיל 51) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Delphine Gay |
| מדינה |
צרפת |
| שם עט |
Vicomte Charles Delaunay, Léo Lespès, Léa Sepsel, Vicomte de Launay, Charles de Launay, Émile de Girardin |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| בן או בת זוג |
אמיל דה ז'ירארדן (1831–ערך בלתי־ידוע) |
| חתימה |
 |
  | |
דלפין דה ז'ירארדן (בצרפתית: Delphine de Girardin; 24 בינואר 1804 - 29 ביוני 1855) הייתה משוררת וסופרת צרפתייה.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דלפין נולדה בעיר אאכן (כיום בגרמניה) והוטבלה בשם דלפין גיי. אמה, מארי פרנסואז סופי גיי, הייתה סופרת, ודלפין גדלה באווירה ספרותית מעולה, לקחה חלק בחוגים הרומנטיים בפריז מיסודו של שארל נודייה ופרסמה את שיריה הראשונים בכתב העת "המוזה הצרפתית".
היא פרסמה שני ספרים שעסקו בנושאים שונים: "מאמרים פואטיים" (1824) ו-"מאמרים פואטיים חדשים" (1825). במרוצת ביקור באיטליה ב-1827 נתפסה להתלהבות בהשראת עולם הספרות של רומא וכתבה את קובץ שיריה "נאפולין" שראה אור ב-1833.
ב-1831 נישאה לאמיל דה ז'ירארדן, שהיה בעליו של העיתון היומי "לה פרס", מה שפתח בפניה אופקים ספרותיים חדשים. ב-1832 פרסמה את אוסף הסיפורים "סיפוריה של אישה זקנה לאחייניה", ב-1835 את הרומן "המרקיז מפונטנאז'" וב-1836 את הרומן "מקל ההליכה של אדון דה בלזאק".
בין 1836 ו-1839 כתבה "רשימות בהשראה רוחנית" שהופיעו בעיתון היומי של בעלה תחת שם העט שארל דה לוניי. רשימות אלה שפורסמו ב-1843 בקובץ "מכתבים פריזאיים" זכו להצלחה רבה. בין מחזותיה, שנכתבו בפרוזה ובחרוזים, "בית הספר לעיתונאים" (1840), "יהודית" (1843), "קלאופטרה" (1847) ו-"ליידי טרטיף" (1853).
לדלפין דה ז'ירארדן נודעה השפעה רבה על החוגים הספרותיים של פריז, ועל המבקרים בסלון שלה נמנו: תאופיל גוטייה, אונורה דה בלזק, אלפרד דה מיסה, ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא האב, ז'ורז' סאנד ואלפונס דה למרטין.
אוסף של יצירותיה פורסם בשישה כרכים ב-1860–1861.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי דלפין דה ז'ירארדן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
