לדלג לתוכן

הבחירות לנשיאות רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל רוסיה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של רוסיה
מוקדי כוח בלתי פורמליים
יחסי החוץ

סמל ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה, מארגנת מערכות הבחירות ברוסיה

הבחירות לנשיאות רוסיהרוסית: Выборы президента Российской Федерации) נערכו שמונה פעמים (1991, 1996, 2000, 2004, 2008, 2012, 2018, 2024), כאשר את ההחלטה הראשונה לערוך בחירות נשיאותיות ברוסיה, קיבל הסובייט העליון של רוסיה ב-17 במרץ 1991, שהחליט כי הנשיא ייבחר לתקופת כהונה בת 5 שנים. מעמד הבחירות הישירות לנשיא המדינה אושרר וחוזק בסעיף נפרד בחוקת הפדרציה הרוסית שאומצה ב-1993, אלא שתקופת הכהונה קוצרה ל-4 שנים. ב-2008 הוכנסו שינויים לחוקה, לפיהן הנשיא מכהן תקופת כהונה בת 6 שנים, שינוי שנכנס לתוקפו בבחירות 2012.

מאז שנת 2000 ועד 2012, מספר המועמדים לנשיאות רוסיה ירד בהדרגה.

הבחירות הבאות לנשיאות עתידות להתקיים בשנת 2030.

מערכת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991, בבחירות לנשיאות ברוסיה הייתה מערכת בחירות שנקבעה על פי הרוב המוחלט, לפיו על מנת שהנשיא ייבחר בבחירות הכלליות (כבר בסיבוב הראשון של ההצבעה) עליו להיבחר על ידי רוב הבוחרים (כדי לקיים את הבחירות נדרש כי יותר ממחצית מהבוחרים הרשומים אכן ילכו להצביע בקלפיות). אם בבחירות הכלליות הנשיא לא נבחר, נערכת הצבעה שנייה (סיבוב שני) בין שני המועמדים שקיבלו את המספר הגבוה ביותר של קולות המצביעים.

הבחירות לנשיאות רוסיה מוסדרים על ידי החוקה והחוק הפדרלי "אודות יום הבחירות של נשיא הפדרציה הרוסית". על פי חוקי הבחירות לנשיאות נערכו מערכות הבחירות בשנים 1991, 1995, 1999 ו-2003. אף שתקנות הבחירות התפתחו, הבסיס של שיטת הבחירות נותר ללא שינוי.

סדר הבחירות לנשיאות ברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לנשיאות מתקיימות על פי הוראת מועצת הפדרציה. על פי החוק, החלטת הבחירות תיעשה לא לפני 100 ימים ולא יאוחר מ-90 יום לפני יום ההצבעה. בהתאם לסעיף 5 לחוק הפדרלי "אודות יום הבחירות של נשיא הפדרציה הרוסית", יום ההצבעה בבחירות לנשיאות הוא יום ראשון השני של החודש שבו ההצבעה אמורה להתקיים.

המועמדים לנשיאות יכולים להיות מועמדים מטעם מפלגות פוליטיות (המפלגה הפוליטית עשויה למנות רק מועמד אחד לנשיאות), מועמד עצמאי (כשבמקרה זה, מועמדותו חייבת להיות נתמכת על ידי קבוצה של לפחות 500 מצביעים רשומים, כך על פי ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה). בשני המקרים, על המועמד לאסוף לפחות 2,000,000 חתימות תמיכה, ולא יותר מ-50 אלף חתימות צריכות לעבור את אישור מועצת הפדרציה של רוסיה.

רישום המועמדים לנשיאות נעשה בסניף ועדת הבחירות המרכזית של הפדרציה הרוסית. כדי להירשם כמועמד, על האזרח להגיש את המסמכים הבאים:

  • עתירות עם חתימות של מצביעים לטובת המועמד (מועמד לנשיאות חייב לאסוף את תמיכתם של לפחות 2,000,000 חתימות - דרישה זו פוטרת את המועמד מלתור אחר תמיכת המפלגות הפוליטיות);
  • מסמך המאשר את התשלום המימון למערכת הבחירות;
  • פרוטוקול של אוסף החתימות;
  • רשימת החותמים;
  • מידע על שינויים הנתונים של המועמד;
  • דו"ח הכנסות כספיות של המועמד.

על ועדת הבחירות המרכזית, לא יאוחר מ-10 ימים לאחר קבלת המסמכים האמורים, לקבל החלטה על רישום מועמד או במידה וסירבה לכך עליה לנמק מדוע סירבה לרשום אותו כמועמד.

הנשיא הרוסי נבחר על ידי אזרחי הפדרציה הרוסית על בסיס זכות ההצבעה הכללית, בחירות ישירות ובהצבעה חשאית. הזכות לבחור את נשיא רוסיה נתון לכל אזרח הפדרציה הרוסית, שמלאו לו 18 ביום הבחירות (למעט אלה שנשללה מהם הזכות לבחור, מטעמים שונים).

תוצאות הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירת הקולות הראשונית נעשית על ידי ועדת הבחירות המרכזית באבטחת המשטרה, המסמכים ופרוטוקולי התוצאות מכל אזור נשלחים למרכז האזור על מנת לחשב את תוצאות הבחירות באזור; הסניף האזורי של ועדת הבחירות מאמת את תוצאות ההצבעה בשטח ושולח אותם ל ועדת הבחירות המרכזית של הפדרציה הרוסית, אשר, בתורה, לאחר שבודקת את פרוטוקולי תוצאות ההצבעה שולחת אותם לפרסום, לאחר שנאספו כל הנתונים הנדרשים.

ועדת הבחירות המרכזית, לא יאוחר מעשרה ימים לאחר ההצבעה, קובעת את תוצאות הבחירות ומכריזה על הנשיא החדש.

הבחירות לנשיאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לנשיאות רוסיה, 12 ביוני 1991

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 1991

הנשיא נבחר לכהונה בת 5 שנים. המועמדים:

  • ואדים בקאטין
  • בוריס ילצין - בהצבעה פופולרית רחבה הוא נבחר למנהיג הרוסי הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות.
  • ולדימיר ז'ירינובסקי
  • אלברט מקאשוב
  • ניקולאי איוונוביץ' ריז'קוב
  • עמאנגלדי טולייב

הבחירות לנשיאות רוסיה, 16 ביוני - 3 יולי 1996

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 1996

הנשיא נבחר לארבע שנים והבחירות נערכו בשני סבבים. המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 26 במרץ 2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2000

הנשיא נבחר לכהונה בת ארבע שנים. בשנת 2000, לתפקיד נשיא רוסיה בפעם הראשונה התמודדה אישה.

המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 14 במרץ 2004

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2004

המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 2 במרץ 2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2008

הנשיא נבחר לכהונה בת ארבע שנים. כיוון שלנשיא פוטין לא הייתה כל זכות להתמודד לבחירות בשל המגבלות שהטילה חוקת רוסיה על מספר הקדנצית הרצופות שיכול נשיא להיבחר, הוא העמיד מועמד אחר מטעמו, דמיטרי מדבדב.

המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 4 מרץ 2012

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2012

לאחר שמילא דמיטרי מדבדב עד תום את תקופת נשיאותו, התקיימה ברוסיה מערכת הבחירות הנשיאותית השישית ברציפות מאז 1990. על פי התיקונים לחוקה, הנשיא נבחר לכהונה בת 6 שנים. המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 18 במרץ 2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2018

לאחר שפוטין סיים את כהונתו השלישית בתפקיד, התקיימה ברוסיה מערכת הבחירות הנשיאותית השביעית במספר מאז 1990. על פי התיקונים לחוקה, הנשיא נבחר לכהונה בת 6 שנים. המועמדים:

הבחירות לנשיאות רוסיה, 15–17 במרץ 2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות רוסיה 2024

לאחר שפוטין סיים את כהונתו הרביעית בתפקיד, התקיימה ברוסיה מערכת הבחירות הנשיאותית השמינית במספר מאז 1990.

המועמדים: