לדלג לתוכן

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה
Puerto Princesa Subterranean River National Park
מבט מרחוק ומקרוב על הכניסה למערה
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1999, לפי קריטריונים 7, 10
שטח האתר 22,202 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך שבעת פלאי עולם הטבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 12 בנובמבר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 22,202 הקטאר
מיקום
מדינה הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים
מיקום פוארטו פרינססה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 10°10′00″N 118°55′00″E / 10.166666666667°N 118.91666666667°E / 10.166666666667; 118.91666666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה (אנגלית: Puerto Princesa Subterranean River Natural Park) הוא פארק השוכן במרחק 50 קילומטרים צפונית לעיר פוארטו פרינססה באי פלאוואן שבפיליפינים. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1999. ובשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר הנהר לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

אקלים וגאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו העיקרי של הפארק משתרע על פני שטח של 57,530 דונם. החלק הימי משתרע על פני 2,920 דונם. בתוך גבולות הפארק ניתן לצפות במגוון תצורות נוף הכוללות מישורים, הינטרלנד ופסגות הרים. רכס סנט פול השוכן בפארק הוא חלק מרצף של פסגות אבן גיר המשתרעות על ציר צפון-דרום לאורך האי פלאוואן. הרכסים הקרסטיים מהווים למעלה מ-90% משטחו של הפארק.

נהר תת-קרקעי באורך 8.2 קילומטרים זורם דרך המערות, ולאחר מכן נשפך אל ים סין הדרומי במפרץ סנט פול. במערה יש מספר חללים גדולים שממדיהם עשויים להגיע עד לרוחב של 120 מטרים ולגובה של 60 מטרים, ומספר רב של נטיפים וזקיפים. החלק הנמוך של הנהר נתון להשפעת הגאות והשפל.

כמות המשקעים השנתית הממוצעת במקום נעה בין 2,000 ל-3,000 מילימטרים, והטמפרטורה הממוצעת היא 27 מעלות צלזיוס.

החי והצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכניסה לנהר התת-קרקעי

הפלורה של האתר כוללת שמונה מתוך 13 תצורות היער הנפוצות באזור הטרופי של אסיה, ובהם יער הררי ויער מנגרובים. החוקרים זיהו למעלה מ-800 מיני צמחים מ-300 סוגים ו-100 משפחות. הפלורה של פלאוואן נבדלת מיתר הפלורה של הפיליפינים בכך שהיא מהווה עדות לתקופה שבה האי היה מחובר לבורנאו באמצעות גשר יבשתי. היערות מתחלקים לשלושה סוגים: יערות שפלה, יערות קרסט ויערות אבן גיר. יער השפלה משתייך מבחינה אקולוגית ליער הלח פלאוואן, וידוע בשל כך שהפלורה שלו נחשבת לאחת העשירות ביותר בכל אסיה. גובה חופת העצים עשוי להגיע עד ל-35 מטרים. יער הקרסט משתרע על פני שליש משטח הפארק, אך אפיפיטים וליתופיטים קיימים רק בנקודות מבודדות. יערות החוף משתרעים על פני שטח של 40 דונם בלבד, וניתן למצוא גם אזורי מנגרובים, יערות טחביים, סוואנות, ושוניות אלמוגים.

הפאונה של הפארק מגוונת, בעיקר בחולייתנים, וכוללת 30 מיני יונקים, 18 מיני זוחלים, 10 מיני דו-חיים, 41 מיני פרפרים, 62 מיני דגים של שוניות ו-91 מיני עופות, מתוכם 15 המינים האנדמיים לפלאוואן. עם מיני העופות הנפוצים נמנים את התוכי Tanygnathus lucionensis, הזרזיר Gracula religiosa, והקלאון קלאו לבן-זנב.

מקוק סרטנים הוא הפרימט היחיד באזור, ומינים נוספים שניתן למצוא הם חזיר מזוקן, בינטורונג, בואשן גירית פלאוואן והדרבן Hystrix pumilus.

שמונה מתוך 18 מיני הזוחלים שבפארק הם אנדמיים. המינים הנפוצים כוללים את הנחש פיתון מרושת, והלטאה Bronchocoela cristatella. פאונת הדו-חיים כוללת עשרה מינים, ובאזורי החוף של הפארק גדלים תחש המשכן וצב ים ירוק.

במערה ובחללים הגדולים שדרכם זורם נהר הפוארטו פרינססה יש אוכלוסיות גדולות של סיסיים ושמונה מינים של עטלפים.

בשנת 1997 ביקרו בפארק כ-40,000 תיירים, והממשל המקומי האחראי על הפארק מעודד תיירות אקולוגית. כעבור שש שנים נחנך מרכז מבקרים, הכולל מוזיאון אתנוגרפי לשימור תרבותם של תושבי האזור המקוריים, וגן בוטני שבו גדלים מגוון מינים מקומיים. הנהלת הפארק מקיימת סיורים באמצעות סירות לתוך יערות המנגרובים, ועד למרחק של כ-4 קילומטרים לתוך המערה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]