הרפובליקה ההונגרית (1919–1920)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
חלוקת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1919 | |||
המנון לאומי | המנון הונגריה | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
שפה נפוצה | הונגרית | ||
עיר בירה | בודפשט | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | כיבוש בודפשט על ידי הצבא הרומני | ||
הקמה | 8 באוגוסט 1919 | ||
פירוק | חידוש המונרכיה | ||
פירוק | 29 בפברואר 1920 | ||
ישות קודמת | הרפובליקה הסובייטית ההונגרית | ||
ישות יורשת | ממלכת הונגריה | ||
הרפובליקה ההונגרית הוקמה לאחר כיבוש בודפשט על ידי הצבא הרומני ופירוק הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, על ידי כוחות הימין במדינה שהתנגדו לשינויים שאירעו בעקבות ביטול המונרכיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ב-1 באוגוסט 1919 עלתה ממשלה סוציאל-דמוקרטית שכונתה "ממשלת האיגודים המקצועיים" לשלטון בהנהגתו של גיולה פיידל. צו הוצא ב-2 באוגוסט להחזרת צורת השלטון ושם המדינה הרשמי שונה בחזרה ל"רפובליקה העממית". במהלך קיומה הקצר החלה ממשלת פיידל לבטל את הצווים שהעביר המשטר הקומוניסטי.
ב-6 באוגוסט תפס אישטוואן פרידריך, מנהיג התאחדות חברי הבית הלבן - קבוצה ימנית, מהפכנית נגדית - את השלטון בהפיכה נטולת דם בתמיכת הצבא הרומני המלכותי. למחרת הצהיר יוזף אוגוסט, ארכידוכס אוסטריה על עצמו כעוצר של הונגריה - הוא כיהן בתפקיד עד 23 באוגוסט, אז נאלץ להתפטר - ומינה את פרידריך לראש ממשלה. ב-24 בנובמבר הוחלף פרידריך על ידי קארוי הוסאר בראשות הממשלה.
כוחות הצבא הלבן, בהנהגת מיקלוש הורטי, ואציל נוסף בשם אישטוואן בתלן, יצאו למסע צפונה, אל בודפשט, כשהם זורעים בדרכם הרס והרג, "טרור לבן" אשר כוון כנגד אנשי שמאל ויהודים. במקום שאליו לא הגיעו כוחות הטרור הלבן, נמצאו הרומנים, אשר אף הם זרעו הרס ונקם במדינה המעונה.[1] היהודים, אשר הוצגו כאשמים בכל צרותיה של הונגריה, היו המטרה העיקרית להתקפות אנשיו של הורטי ולהתקפות הרומנים. אך הצבא הרומני עסק במסע שוד וביזה ללא כל סיבה אנטישמית או אידאולוגית. היקף השוד הגיע עד כדי כך שבתנאי השלום הסופיים לא חויבה הונגריה לשלם פיצויי מלחמה לרומניה. ב-16 בנובמבר 1919 עזבו הכוחות הזרים את אדמת הונגריה, והשאירו בשלטון את הורטי ואנשיו אשר צעדו אל בודפשט.
בחודש מרץ 1920 הקימה האספה הלאומית ההונגרית מחדש את הממלכה ההונגרית, אך בחרה שלא להחזיר לשלטון את קרל מבית הבסבורג מגלותו באוסטריה, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופת זמן בלתי מוגבלת. כך נהיה האדמירל ללא צי - לעוצר ללא מלך, של המדינה ללא מוצא לים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דייויד תומסון, תרגום: אריה חשביה, אירופה מאז נפוליאון, תל אביב: זמורה-ביתן, 1984, עמ' 567, מסת"ב 965-03-0124-0