הרפורמה הצבאית ברוסיה

הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית

זרועות
כוחות היבשה
כוחות האוויר והחלל
הצי הרוסי
חיל הטילים האסטרטגיים
חיל הצנחנים
הכוחות למבצעים מיוחדים
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורים, מדליות ותוארי כבוד
דרגות הפדרציה הרוסית
המפקד העליון
ראש המטה הכללי
משרד ההגנה
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של רוסיה
היסטוריה של רוסיה

הרפורמה הצבאית ברוסיה מהווה את סדרה של רפורמות משמעותיות של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית שהוכרזו באוקטובר 2008 על ידי שר ההגנה אנטולי סרדיוקוב כאשר הארגון מחדש במבנה הזרועות יצא לדרך בשנת 2009.

המטרות המוצהרות של הרפורמה הם לארגן מחדש את מבנה שרשרת הפיקוד בצבא הרוסי, כדי לצמצם את גודלו. המרכיבים המרכזיים של הרפורמה שהוכרזה באוקטובר 2008 כוללים את היעדים הבאים:

• צמצום הכוחות המזוינים ממיליון ו-700,000 חיילים למיליון בלבד עד שנת 2012;
• צמצום מספר הקצינים;
• צמצום מספר מכוני ההדרכה וההכשרה מ-65 בתי ספר צבאיים ל-10 מרכזי מחקר ולימוד צבאיים;
• יצירת צבא מקצועי במוכנות תמידית;
• הקטנת גודלו של מטה הפיקוד המרכזי;
• הפרטה של מתקני לוגיסטיקה וחימוש;
• ארגון מחדש של חילות הצבא: ביטול הארמיות וביסוס הצבא על יחידות ברמת חטיבה;
• ארגון מחדש של כוחות האוויר והחלל;
• יישום רפורמה בצי;

הצבא עתיד למכור נכסים שהיו בבעלותו ובהם ישבו מטות ומפקדות המחוזות הישנים, ששוויים מוערך במיליארדי דולרים. משרד ההגנה הרוסי הכריז כי ההכנסות ממכירת הקרקעות תממן את בנייתם של בנייני דירות למשוחררים וחיילים ותיקים.

בעבר כבר נוהלו רפורמות כשהאחרונות שבהן היו ב-1997, רפורמה צבאית שהוכרזה אז על ידי השר איגור סרגייב, שלא יושמה והרפורמה הצבאית מ-2003 של הנשיא ולדימיר פוטין. תוכנית הרפורמה של 2003 ("משימות דחופות לפיתוח הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית") בתחומים רבים דומה מאוד לתוכנית שהוכרזה ב-2008, מאחר שגם היא הדגישה את הצורך בהפחתת כוח האדם הצבאי, הורדה הדרגתית בשימוש מתגייסים לטובת חיילים מקצועיים (תוך צמצום משך שירות החובה, עם אפשרות להפיכתו לשירות התנדבותי), יצירת חילות מקצועיים ושינויים דרסטיים במערך קציני ההדרכה והחינוך הצבאי. תוכנית הרפורמה מ-2003 עברה בקצב איטי מאוד, בעיקר בשל חוסר התעניינותו ורצונו של הצבא ביישום הרפורמה.

כוח אדם

חלק מהותי מהרפורמה הצבאית מתייחסת לשינוי גודל המטה הפיקודי בצבא. בתחילת הרפורמה היו כ-1,130,000 חיילים פעילים בצבא הרוסי. ההפחתה מתכננת להוריד את מספרם ל-1,000,000 חיילים עד 2016-2012. במידה רבה, הפחתת כוח האדם הצבאי פוגעת בקצינים. משרד ההגנה הרוסי הסביר זאת בכך כי כשליש מהעוצמה הכוללת של הכוחות המזוינים נמצאת בידי הקצינים ולכן הללו יקוצצו ב-15%.

דרגה	1 בספטמבר 2008	1 בספטמבר 2009	1 בינואר 2012	אחוז צמצום
גנרל	1107	866	780	-22%
קולונל	15365		3114	-80%
לוטננט-קולונל	19300		7500	-61%
מייג'ור	99550		30000	-70%
קפטן	90000		40000	-56%
לוטננט בכיר	30000		35000	+17%
לוטננט	20000		26000	+30%
סה"כ קצינים	365000		142000	-61%
נגד	90000	0	0	-100%
נגד בצי	50000	0	0	-100%

ב-4 באפריל 2011 סגן הרמטכ"ל הרוסי, ואסילי סמירנוב, אמר כי בסיום הרפורמה הכוחות עתידים לכלול 220,000 קצינים, 425,000 חיילים מקצועיים בשירות קבע, ו-300,000 חיילים בשירות סדיר.

מרכיב חשוב של הרפורמות היא יצירת צבא עם חילות מקצועיים. הדגש הוא על המשמעת הצבאית והצבא עתיד להעסיק מומחים שעברו הכשרה בת 3 שנים (מינימום 10 חודשים). בהתאם לצו נשיאותי של דמיטרי מדבדב, החל מ-1 בינואר 2012 תשלומים למשרתים בצבא הוגדלו פי-2.5-3 וגמלאות הוגדלו פי 1.5

מבנה הפיקוד

הרפורמה במבנה הצבא יושמה בקצב מהיר יחסית. מ-1992 עד 2010, צבא רוסיה חולק לשישה מחוזות צבאיים:

• המחוז הצבאי של לנינגרד;
• המחוז הצבאי של מוסקבה;
• המחוז הצבאי של הוולגה ואוראל;
• המחוז הצבאי של צפון הקווקז;
• המחוז הצבאי הסיבירי הצבאי המחוזי;
• המחוז הצבאי של המזרח הרחוק הרוסי.

באמצע 2010, הוכרז ארגון מחדש של מחוזות הצבאיים ואלה אוחדו לארבעה פיקודים אסטרטגיים מאוחדים שמחולקים מבחינה גאוגרפית וכוללים גם את ציי חיל הים הרוסי.

החל מה-1 בספטמבר 2010 ארבעת הפיקודים הם:

• הפיקוד האסטרטגי המאוחד המערבי - המחוז הצבאי המערבי (מטהו בסנקט פטרבורג), כולל את הצי הצפוני והצי הבלטי;
• הפיקוד האסטרטגי המאוחד הדרומי - המחוז הצבאי הדרומי (מטהו ברוסטוב על הדון), כולל את צי הים השחור ושייטת הים הכספי;
• הפיקוד האסטרטגי המאוחד המרכזי - המחוז הצבאי המרכזי (מטהו ביקטרינבורג);
• הפיקוד האסטרטגי המאוחד המזרחי - המחוז הצבאי המזרחי (מטהו בחברובסק), כולל את צי האוקיינוס השקט;

בהתאם לשיטת שליטה ופיקוד החדשה גם כוחות חיל האוויר והצי שבסיסיהם נמצאות בשטח הפיקוד נמצאות תחת שליטה של מפקד הפיקוד האסטרטגי.

צבא היבשה

לפני הרפורמה של שנת 2008, צבא היבשה הרוסי הכיל 24 אוגדות: 3 אוגדות שריון, 16 אוגדות ממונעות, 5 אוגדות ארטילריה, וכן שתי אוגדות שהתמקמו בבסיסים צבאיים בארמניה וטג'יקיסטן. בנוסף לזה הכיל חיל היבשה גם 12 חטיבות עצמאיות. מתוך 24 אוגדות, רק חמש היו במלוא המוכנות בשנת 2008. רק כ-13% מכלל יחידות הצבא יכלו להיחשב כמוכנים לקרב.

מספר היחידות יופחת מ-1,890 ל-172 בתוך שלוש שנים (2009-2012). המבנה המקורי של ארבעה שלבי שליטה (מחוז צבאי - ארמייה - אוגדה - חטיבה) יוחלף ב-3 מערכות קישור (מחוז צבאי - פיקוד מבצעי - חטיבה).

חיל האוויר

מספר הטייסות בחיל האוויר הרוסי יופחתו מ-340 ל-180, ומספר בסיסים האוויר יופחתו מ-245 ל-52 בלבד. המטרה היא להותיר שני גדודים וטייסת תעופה אחת כאשר כל גדוד אווירי יצויד ב-24 מטוסי קרב. הארגון החדש של חיל האוויר קובע את בסיס חיל האוויר כגורם מבני בסיסי. כל בסיסי חיל האוויר יכללו 1-7 טייסות אוויר (או קבוצות תעופה, כפי שהם נקראים רשמית), גדוד שירות תעופתי ויחידות תקשורת.

מבנה חיל האוויר אמור להיות כך:

• פיקוד אסטרטגי מבצעי להגנה אווירית (לשעבר פיקוד המבצעים המיוחדים בחיל האוויר הרוסי)
• פיקוד התעופה ארוכת הטווח (לשעבר פיקוד מס' 37)
• פיקוד התובלה האווירית (לשעבר פיקוד 61)
• פיקוד כוחות האוויר וההגנה האווירית מס' 1 (לשעבר ארמיית האוויר 6) של הפיקוד האסטרטגי המאוחד המערבי
• פיקוד כוחות האוויר וההגנה האווירית מס' 2 (לשעבר ארמיית האוויר 11) של הפיקוד האסטרטגי המאוחד המזרחי
• פיקוד כוחות האוויר וההגנה האווירית מס' 3 (לשעבר ארמיית האוויר 14) של הפיקוד האסטרטגי המאוחד המרכזי
• פיקוד כוחות האוויר וההגנה האווירית מס' 4 (לשעבר ארמיית האוויר 4) של הפיקוד האסטרטגי המאוחד הדרומי

החטיבות וגדודי חיל הנ"מ הרוסי שאוחדו עם חיל האוויר ב-1998 פורקו במסגרת הרפורמה והוחלפו ב-13 גדודים להגנת האוויר והחלל ואלה מאוגדים תחת הפיקוד האסטרטגי המאוחד להגנת האוויר והחלל שמפקדתו בבאלשיחה, מחוז מוסקבה.

הצי

הצי הרוסי עתיד להצטמצם מ-240 יחידות ל-123 בלבד, אם כי לצד זאת הצי הרוסי המצומצם צריך להגיע למוכנות קרב תמידית, כאשר תפקידים תומכי לחימה בצי עתידים לעבור לידי אזרחים שיעבדו תמורת משכורת חודשית.

במסגרת הרפורמה, כל ציי רוסיה יוכפפו לפיקודים אסטרטגיים מאוחדים חדשים: ציי הים הצפוני והבלטי הם חלק מהמחוז הצבאי המערבי, צי הים השחור ושייטת הים הכספי הם חלק מהמחוז הצבאי הדרומי, וצי האוקיינוס השקט הוא חלק מהמחוז הצבאי המזרחי.

במסגרת תוכנית חימוש ממלכתית חדשה שנפרסת עד לשנת 2020, 100 ספינות מלחמה חדשות יכנסו לשירות החיל. הצי יצויד ב-20 צוללות נוספות ו-35 עד 15 פריגטות וקורבאטות.

בתי הספר של הצי ומכוני המחקר התמזגו למרכז האימונים והמחקר של האקדמיה של הצי (האקדמיה הימית ע"ש נ.ג. קוזנצוב), כל מכוני ההכשרה יאוגדו לחמישה מכוני מחקר של הצי, שלושה מכוני מחקר של משרד ההגנה, ובית הספר של הצי ע"ש נחימוב בסנקט פטרבורג.

התעופה הימית ויחידות התמיכה אורגנו מחדש לתוך 13 בסיסי חיל האוויר שהיו בשלב השני של הרפורמה, שלפיה כל בסיס חיל אוויר יורכב ממטה פיקוד, יחידת תמיכה אחת או יותר וקבוצת תעופה (טייסת).

מספר יחידות החי"ר של חיל הים שינו את מעמדם. חטיבת חי"ר הנפרדת הימית מס' 61 של הצי הצפוני הפכה לגדוד, גדוד 810 של צי הים השחור הפכה לחטיבה, החטיבה ה-55 של צי האוקיינוס השקט כבר התפרקה ובמקומה הוקמה חטיבת חי"ר נפרדת של הצי מס' 155, וחטיבה 77 של שייטת הים הכספי פורקה אף היא.

השכלה צבאית

מתכונת השכלה צבאית לקצונה בכירה התבססה על תשתית שנקבע בתקופת ברית המועצות. עד לתחילת הרפורמה ברוסיה היו קיימות 65 מוסדות להשכלה גבוה לקצינים. בהתאם להחלטות שהתקבלו במסגרת הכנת הרפורמה מסודות השכלה צבאיות צריכים לעבור רה-ארגון ואיחוד. בסופו של דבר מספרם מתוכנן להצטמצם ל-10 מרכזי לימוד.