השמאל החדש

השמאל החדש הוא כינוי שהוצמד לתנועות חברתיות ופוליטיות, בעיקר בארצות המערב, שהחלו לפעול בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. התנועה היוותה שמאל מתון יחסית במערב ביחס לשמאל הפרו-סובייטי.

תנועות השמאל החדש הן תנועות שמאל שהתפתחו בשנות השבעים והשמונים והן מבוססות על ערכי תרבות הנגד ותרבות ילדי הפרחים ועל דעות של מגוון סוציולוגים, אנשי רוח, פילוסופים, אמנים ועוד שעלו משנות השישים ואילך. תרבות ההיפים בשנות השישים מרדה למעשה בפוליטיקה בת זמנה, היא בקרה את המערכת הקפיטליסטית ואת המערכת הדתית הרפובליקנית, ופסלה מצד שני את השמאל המרקסיסטי. בניגוד לתנועות מרקסיסטיות מן הדור הקודם, שהיו ממוקדות במעמד חברתי ובניסיון לשבור את החלוקה למעמדות חברתיים, תוך פסילה מוחלטת של השיטה הקפיטליסטית, תנועות השמאל החדש מנסות לפעול בתוך המערכת הקיימת, מנסות לשנות את אופייה ולהחדיר לה בהדרגה מערכת מחודשת של ערכים. במהלך שנות החמישים והשישים החלו להתרחש אירועים שונים כמו "הנאום הסודי" בברית המועצות, מלחמת וייטנאם, מלחמת קוריאה, האביב של פראג והמרד ההונגרי והחלו להגיע ידיעות על הדיקטטורות שהתפתחו במדינות הקומוניסטיות. כל אלה הביאו לירידת קרנו של המרקסיזם במערב ובמקביל החלה הפנמה של ערכי שנות השישים, שהחלו להיאבק בארצות הברית במערב וגם מחוצה לה למען ערכים חדשים.

הערכים העיקריים של השמאל החדש

• הכרה בזכויות האדם והאזרח ולחימה במערכות גדולות שמפרות אותה (כמו גופים צבאיים, גופים מסחריים, משטרים וכיוצא בזה)
• מימוש שוויון זכויות בין גזעים, קבוצות אתניות שונות ועוד.
• תמיכה בכלכלה סוציאל-דמוקרטית
• מאבק למען איכות הסביבה
• שוויון מגדרי ושיפור מעמד האישה
• מאבק להתפרקות מנשק להשמדה המונית
• הכרה בזכויות של מיעוטים ושל חלשים בחברה כמו נכים, זקנים, חולים, אוטיסטים, אסירים ועוד
• הכרה בקהילת הלהט"ב (תפס תאוצה בעיקר בעשר השנים האחרונות)
• לגליזציה של סמים קלים
• אישור ביצוע הפלות
• מאבק בכפייה דתית
• עצירת מלחמות ומאבק להפלת משטרים דיקטטורים ברחבי העולם

הביקורת החברתית של השמאל החדש והפעילות הפוליטית של תנועות אלו מתמקדת לא רק בנושא זכויות הפועלים והשוויון בין המעמדות, אלא גם בנושאי מגדר ומין (למשל, במהפכה המינית). שיח הזכויות מגיע אצל חלק מן הפעילים גם לזכויות בעלי חיים ולסוגנות. השמאל החדש השתנה אחרי שנות ה-70, כשחלק מן הפעילים "התמסדו" במסגרות המפלגתיות הדמוקרטיות המסורתיות, חלק נטשו את הפעילות הפוליטית והחברתית לטובת פעילות רוחנית/אלטרנטיבית, וחלקם נפטרו. כיום ניתן לראות את גלגולו של השמאל החדש בתנועות גלובליזציה אלטרנטיבית, התנגדות לכלכלה נאו-ליברלית ואנטי-פשיסטיות, כמו גם בתנועת האוטונומים.

שמות דגש גם על מחאה בחזיתות אחרות, תרבותיות, אתניות, ואפילו רפואיות (למשל, המאבק האנטי פסיכיאטרי). תנועות השמאל החדש מאמצות הגדרות חדשות של התארגנות פוליטית ומאבק חברתי. כך, למשל, היו בין פעילי השמאל החדש כאלה שביקשו למתוח ביקורת על כל הסדר החברתי הנהוג, כל המוסכמות החברתיות וסדרי העבודה והמוסר הקיימים.

בישראל

בישראל קמה ב-1968 תנועת "שמאל ישראלי חדש" (שי"ח), שהושפעה ממרד הסטודנטים באירופה ומן השמאל החדש במדינות המערב. ב-1973 התפרקה התנועה לאור ויכוח האם להשתתף בבחירות לכנסת השמינית. הפלג התל אביבי של התנועה, שתמך בתרגום הפעילות החברתית-פוליטית למישור הפרלמנטרי, הקים ביחד עם מק"י את מפלגת מוקד, שהצליחה לזכות במנדט אחד ולהכניס לכנסת את מאיר פעיל. תנועות חברתיות ישראליות רבות הושפעו משיח הזכויות של השמאל החדש, והתמקדו לא רק בשאלת הפער בין המעמדות בישראל, אלא גם בשאלות של מידור מזרחיים, נשים, פלסטינים, עובדים זרים, הומוסקסואלים ואחרים.

ראו גם

• הימין החדש

לקריאה נוספת

• טל אלמליח, שמאל חדש, תרבות ישנה: הקשר ההיסטורי של "צוותא" ומר"צ, באתר nrg‏, 17 בספטמבר 2009
• פול ברמן, כוח והאידיאליסטים, הוצאת שלם, 2008

קישורים חיצוניים

• השמאל החדש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שמאל חדש, דף שער בספרייה הלאומית