הימין החדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הימין החדש
NewYaminLogo.svg
מדינה ישראלישראל  ישראל
שם רשמי הימין החדש בראשות בנט ושקד
מייסד נפתלי בנט ואיילת שקד
מנהיגים נפתלי בנט ואיילת שקד
תאריך ייסוד 29 בדצמבר 2018
אפיון מפלגת ימין פוליטי בישראל
אידאולוגיות ציונות,
התיישבות ביהודה ושומרון,
כלכלה חופשית,
ריסון שיפוטי,
התנגדות למדינה פלסטינית,
שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים
כנסות ה־20, 2223
ממשלות ה־34
אותיות נ, טב
שיא כוחה 3 מנדטים (בכנסת ה-20 כסיעת פורשים, ובכנסות 22, 23)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (הכנסת ה-21)
רשימה פוליטית ימינה (–2019)
נוצרה מתוך הבית היהודי
מטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין
צבעים רשמיים תכלת, כחול
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
3 / 120
https://newyamin.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היָמין הֶחדש (בשמה המלא "הימין החדש בראשות בנט ושקד") היא מפלגת ימין ציונית ליברלית ישראלית. המפלגה נוסדה ב-29 בדצמבר 2018 על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד העומדים בראשה, שהתפלגו ממפלגת הבית היהודי.

המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת ולא עברה את אחוז החסימה והתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים ברשימת "ימינה", אז זכתה ב-3 מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה. בבחירות לכנסת העשרים ושלוש התמודדה שוב ברשימת "ימינה" וזכתה ל-3 מנדטים מתוך 6 לרשימה כולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי המפלגה איילת שקד ונפתלי בנט

הבחירות לכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף דצמבר 2018 הוכרז על פיזור הכנסת העשרים והקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019. כמה ימים לאחר מכן הכריזו בנט ושקד על עזיבתם את מפלגת "הבית היהודי" ועל הקמת המפלגה החדשה, וציינו: "איבדנו את כוחנו להשפיע; ראש הממשלה נתניהו הבין שהציונות הדתית יושבת בכיס שלו ושתמיד הם ילכו אתו".[1] הם הצהירו על חלק מעקרונות המפלגה: ציונות, ארץ ישראל לעם ישראל, היותה מפלגת ימין מובהקת, שותפות בין חילוניים לדתיים והתנגדותה להקמת מדינה פלסטינית..[2] התפיסה הכלכלית של מפלגת הימין החדש: כלכלה חופשית עם ערבות הדדית.[3] חברת הכנסת שולי מועלם הודיעה כי תעזוב את הבית היהודי ותחבור אליהם,[4] וביחד התפלגו השלושה מסיעת "הבית היהודי" בכנסת.[5]

המפלגה התמודדה בבחירות על בסיס מפלגת המדף "צל"ש – ציונות ליברליות ושוויון",[6][7] שהקים יוסף פריצקי[8] בכנסת ה-16 לאחר שהורחק ממפלגת "שינוי".

למפלגה הצטרפו בין היתר העיתונאית קרולין גליק,[9] אלוף-משנה (מיל') מתן כהנא.‏[10] וכן אלונה ברקת, ששובצה במקום השלישי ברשימה.[11]

ב-20 בפברואר 2019 הציגה המפלגה את רשימתה לכנסת ה-21:[12][13] במקומות הראשונים היו מייסדי המפלגה בנט ושקד, אחריהם אלונה ברקת, מתן כהנא, שולי מועלם-רפאלי, קרולין גליק, אלישיב רייכנר, אורי שכטר, עמיחי שיקלי, שירלי פינטו, יום טוב כלפון, רן בר-יושפט, רוני ססובר, משה פלד, יוחאי עזרא, נחי אייל, ענת ציפיקין אביבי, שי מימון, דוריון כהן-נוב, יעל יהב, ניר הרמן, אוהד אוזן, ג'רמי סלטן ויוסי מנדלביץ[14].

ב-23 בפברואר 2019 נפתלי בנט חתם על הסכם עודפים עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, לאחר שמיהרו הליכוד ואיחוד מפלגות הימין לחתום הסכם עודפים ביניהם[15].

ב-17 במרץ יצאה המפלגה בקמפיין שסיסמתו: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את חמאס".[16]

בבחירות השיגה המפלגה 138,598 קולות. חסרו לה 1,454 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה העומד על 3.25 אחוזים (140,052 קולות בבחירות האלה).[17]

בסקרים שקדמו לבחירות הימין החדש התחיל עם מספר דו-ספרתי של מנדטים[18], וניצב על 7–8 מנדטים בסקרים האחרונים שלפני הבחירות.

הבחירות לכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 2019 הודיעו שקד ובנט שאיילת שקד תוצב במקום הראשון ברשימת המפלגה לכנסת ה-22[19]. הוסכם שנפתלי בנט יכהן כיושב ראש משותף ויהיה הראשון לבחור תפקיד במסגרת הסכם קואליציוני עתידי.

ב-29 ביולי חתמו שקד, בנט, בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ על הסכם ריצה משותפת של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי תחת בלוק טכני בשם "ימינה". ראשי הרשימה הציעו לעוצמה יהודית את המקומות 8 ו־11, אך עוצמה סירבו והתמודדו באופן עצמאי (וזכו ל 1.2% מהקולות – מתחת לאחוז החסימה).

הוצעו גם לזהות מקומות ריאלים ברשימה[20], אך מנהיגה משה פייגלין דרש לקיים פריימריז.

בראש הרשימה עמדה שקד, ולאחריה הרב פרץ, סמוטריץ' ובנט. כמו כן שוריינו לימין החדש מקומות 7 ו-9 ברשימה זו.[21]

באוקטובר 2019 הסיעה התפצלה מרשימת ימינה, לפי ההסכם ביניהן, ולה שלושה ח"כים. ב-12 בנובמבר מונה בנט לשר הביטחון[22].

הבחירות לכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בדצמבר 2019 השיקה המפלגה את הקמפיין לקראת הבחירות לכנסת ה-23, תחת הסלוגן: "יש ימין בכאילו, יש ימין לפעמים, הימין החדש - ימין בטוח"[23]. בבחירות אלה הוביל בנט את הרשימה.

ב-14 בינואר 2020 חתמה המפלגה על הסכם ריצה משותפת עם מפלגת האיחוד הלאומי.[24] ב-15 בינואר 2020 ביום האחרון להגשת הרשימות הופעל לחץ גדול על הבית היהודי להצטרף לימין החדש ולאיחוד הלאומי, ולמרות ההסכם עם עוצמה יהודית, הצטרפה הבית היהודי לימינה[25]. חברת הכנסת לשעבר מהבית היהודי, עידית סילמן הצטרפה לימין החדש[26]. שלוש המפלגות רצו יחד ברשימה ימינה, בדומה לבחירות לכנסת ה-22, אלא שהפעם בראש הרשימה ניצב בנט ולאחריו הרב פרץ, שקד וסמוטריץ'. בבחירות זכתה הימין החדש ב-3 מנדטים מתוך 6 לרשימה כולה.

עמדות ועקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות המפלגה כפי שפירט אותן יו"ר המפלגה נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו הן:

יו"ר המפלגה איילת שקד אמרה שהמפלגה תפעל להסדיר יחסי דתיים וחילוניים על בסיס הבנות משותפות וגרסה מעודכנת של אמנת גביזון-מדן.

בפברואר 2019 פרסמה המפלגה מצע מפורט.[28]

המישור המדיני-ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לגבי הגדרת אופייה של מדינת ישראל נכתב: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כפי שנקבע בחוק יסוד: הלאום המבטא את תמצית הציונות. אנו מאמינים שהגדרתה של ישראל כמדינה יהודית אינה עומדת בסתירה להגדרתה כמדינה דמוקרטית. לשיטתנו מדובר ביסודות המשלימים זה את זה". המצע מדגיש ש"ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמעניקה שיווין זכויות מלא לכל אזרחיה, וכך ראוי" וביחס לערביי ישראל "נגלה נחישות אל מול כל גורם חתרני, כדוגמת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, וזאת לצד חיזוק הכוחות המבקשים לחיות בכבוד במדינת ישראל". ביחס לדרוזים בישראל נכתב: "העדה הדרוזית כרתה ברית-חיים עם העם היהודי. בני העדה חירפו את נפשם במלחמות ישראל, והם בשר מבשרה של מדינת ישראל. מייסדי המפלגה שירתו לצד אחינו בני העדה, ורואים צורך לעגן את מעמדם המיוחד של מי שקשרו עצמם למדינת ישראל".[29]
  • "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי עוד מימי התנ"ך, ורק בארץ הזו יכול העם היהודי להתקיים ולהגשים את ייעודו."[30]
  • הימין החדש מתנגדת לחלוקת ירושלים ולריבונות משותפת עם ישות אחרת בכל חלק ממנה.
  • שיפור מעמדה הבין-לאומי של ישראל "לא על ידי ויתורים והתרפסות, אלא על ידי הדגשת עובדת היסוד: מדינת ישראל היא אי של דמוקרטיה ושל חופש בתוך אוקיינוס של משטרים ערביים טוטליטריים. מדינת ישראל היא המוצב הקדמי של העולם המערבי אל מול הנחשול הג'יהאדיסטי. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי עוד מימי התנ"ך, ורק בארץ הזו יכול העם היהודי להתקיים ולהגשים את ייעודו."[30]
  • מדיניות תקיפה נגד "התגרות האויב והפעלת אלימות מצדו נגד מדינת ישראל ואזרחיה".
  • פעילות נגד התעצמות האויב ובניית כוחו מעבר לגבול.
  • התנגדות לשחרור מחבלים.
  • החמרת הענישה נגד המחבלים וסייעיניהם: הפסקת קצבאות, הריסה מהירה של בתי מחבלים ויצירת תנאי כליאה מינימליים.
  • "נחתור לשלום-אמת. שלום המבוסס על הפנמת אויבינו שמדינת ישראל תתקיים כאן לנצח, ועל חפיפת אינטרסים מדיניים, ביטחוניים, טכנולוגיים ואחרים. על-כן עלינו לגלות סבלנות, נחישות והתמדה במערכה, לצד התעצמות כלכלית, ביטחונית, מדינית וערכית של מדינת ישראל."[30]
  • הגנה על חיילי צה"ל ומאבק בארגונים המכפישים את ישראל ואת צה"ל.
  • תמיכה בתוכנית ההרגעה של בנט[31] וסיפוח שטחי C לריבונות ישראל.[32] בשטחי A ו-B תינתן לפלסטינים אוטונומיה מוגבלת ללא כוחות צבא ותוך שליטה ביטחונית ישראלית על הגבולות.
  • תמיכה בהתיישבות ביהודה ושומרון, ותמיכה בבנייה שם ובירושלים. אימוץ דו"ח אדמונד לוי והשוואת חקיקה בין יהודה ושומרון לישראל.[33]

המישור הכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הימין החדש מגדירה את מדיניותה כ"כלכלה חופשית וליברלית עם רגישות חברתית; הזדמנות הוגנת בישראל".[28]

  • פתיחת מונופולים וקרטלים לתחרות.
  • הקמת מנגנון בוררות חובה נגד שביתות בשירותים חיוניים.
  • חובת שקיפות מקסימלית לארגוני עובדים.
  • הסרת חסמים ורגולציה עודפת כדי להפחית את יוקר המחיה.[34]
  • הקטנת הרגולציה באופן משמעותי.
  • יצירת הזדמנות הוגנת לכל צעיר וצעירה.
  • פתיחת השוק הישראלי לתחרות מהעולם.
  • דאגה לעצמאים ובעלי עסקים.
  • הקלה על רישוי העסקים, צמצום בירוקרטיה קיימת, הורדת נטל המס הישיר והעקיף ולהסרת חסמים לתחרות.
  • יצירת מסלול מיוחד להקמת עסקים חדשים: "רגולציה לייט". תקופה של 5 שנים של הגנת ינוקא, שתכלול: מסלול רישוי מואץ, פטור ממס ורגולציה מינימלית.
  • קידום תעשיית ההיי-טק הישראלית על ידי הגנה מפני חקיקה לרעה ורגולציה מיותרת, מאבק בבריחת מוחות בישראל ועידוד הכשרת כוח אדם טכנולוגי (כגון מהנדסים, אנשי מחשבים ומדענים).
  • "נפעל לקביעת מדיניות רווחה לאומית הכוללת סדרי עדיפויות ברורים, כללי זכאות ומנגנוני יישום שקופים ופשוטים וסל רווחה המתעדכן מדי שנה בהתאם לסדר העדיפויות הלאומי ושבאמצעותו מתוקצבת כלל פעילות הרווחה."[35]
  • שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, בתעשייה ובכלכלה. הנגשת תשתיות לאנשים עם מוגבלויות.[36]

ראשי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 Naftali-Bennett.jpg נפתלי בנט

(–1972)

2018 2019
2 AYELET SHAKED.jpg איילת שקד

(–1976)

2019 2020
(1) Naftali-Bennett.jpg נפתלי בנט

(–1972)

2020 מכהן

חברי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-20 (2018) 3 מנדטים: נפתלי בנט, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי התפלגה ב-30 בדצמבר 2018 מתוך מפלגת הבית היהודי.
מועמדי המפלגה לכנסת ה-21 (אפריל 2019) נפתלי בנט, איילת שקד, אלונה ברקת, מתן כהנא הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) 3 מנדטים (מתוך 7 לרשימה כולה): איילת שקד, נפתלי בנט, מתן כהנא כחלק מרשימת ימינה
הכנסת ה-23 (2020) 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): נפתלי בנט, איילת שקד, מתן כהנא כחלק מרשימת ימינה

נוער הימין החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוער הימין החדש היא תנועת נוער של הימין החדש.

יושבי ראש ומייסדי התנועה הם האחים בן ומתן דרור.

סמל נוער הימין החדש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הימין החדש בוויקישיתוף
ראיונות וכתבות בתקשורת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזקי ברוך, דרמה במחנה הלאומי בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש", באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2018.
  2. ^ בנט ושקד מקימים מפלגה חדשה: "הימין החדש", בערוץ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב
  3. ^ נפתלי בנט - Naftali Bennett, www.facebook.com (באנגלית)
  4. ^ משה ויסטוך, ‏עוזבת עם בנט שקד: שולי מועלם מצטרפת ל"ימין החדש", באתר כיפה, 29 בדצמבר 2018
  5. ^ ועדת הכנסת אישרה את פיצול סיעת הבית היהודי, חדשות 0404, 30 בדצמבר 2018
  6. ^ הודעה ועדת הכנסת
  7. ^ אריק בנדר, ‏פרסום ראשון: מפלגת בנט ושקד תקרא צל"ש וסיעתה בכנסת תקרא הימין החדש, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2018
  8. ^ מורן אזולאי, בנט קנה את המפלגה מהשר לשעבר שאמר "שקד יפה כמו נשות הרייך", באתר ynet, 30 בדצמבר 2018
  9. ^ חיים לוינסוןהעיתונאית קרולין גליק הצטרפה למפלגת הימין החדש, באתר הארץ, 2 בינואר 2019.
  10. ^ חדשות 2, ‏בחירות 2019 | הרכש של בנט: טייס וחבר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 בינואר 2019‏.
  11. ^ דני זקן, ‏רכש חדש לבנט ושקד: אלונה ברקת מצטרפת למפלגת הימין החדש, באתר גלובס 7 בפברואר 2019
  12. ^ תמונה בפייסבוק של נפתלי בנט, יו"ר המפלגה, 20 בפברואר 2019.
  13. ^ יניר קוזין, ‏"הסיירת של הימין": בנט חשף את רשימת הימין החדש לכנסת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2019.
  14. ^ מורן אזולאי ואמיר אלון, סופית:זו רשימת הימין החדש שהגישה שקד, ynet, ‏20.02.19
  15. ^ עטרה גרמן, ‏בנט ושקד חתמו על הסכם עודפים עם ליברמן, באתר "סרוגים", 23 בפברואר 2019
  16. ^ טל שניידר, ‏נפתלי בנט ואיילת שקד השיקו את קמפיין הימין החדש: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את החמאס", באתר גלובס, 17 במרץ 2019
  17. ^ שחר חי, בנט הודה בהפסד: "עשיתי הכי טוב שיכולתי, אני אחראי", באתר ynet, 16 באפריל 2019
  18. ^ הארץסקר וואלה: "הימין החדש" זוכה ל-10 מנדטים, הבית היהודי ב-4, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2018
  19. ^ צבי זרחיה, איילת שקד תעמוד בראש מפלגת הימין החדש, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2019
  20. ^ ירון דורון, ‏פייגלין מוכן שבנט יוצב במקום הראשון, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
  21. ^ יקי אדמקר‏, הושג ההסכם בימין: איחוד מפלגות הימין והימין החדש ירוצו יחד, באתר וואלה! NEWS‏, 29 ביולי 2019.
  22. ^ נתניהו מינה את בנט לשר הביטחון; הליכוד והימין החדש יתאחדו, באתר וואלה! NEWS
  23. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏בלי איילת שקד: הקמפיין של נפתלי בנט בימין החדש, באתר "סרוגים", 16 בדצמבר 2019
  24. ^ אלדר ממן, הימין החדש והאיחוד הלאומי ירוצו יחד, באתר ערוץ 20, 14 בינואר 2020
  25. ^ מורן אזולאי, עמיחי אתאלי ואמיר אלון, פרץ נשבר: איחוד בימין בראשות בנט, ללא בן גביר, באתר ynet, 16 בינואר 2020
  26. ^ דרמה: עידית סילמן עברה לימין החדש, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2020
  27. ^ מכתב מיוחד מנפתלי בנט: הימין החדש - מנהיגות העתיד, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט, 4 בפברואר 2019
  28. ^ 1 2 מצע מפלגת הימין החדש, קובץ PDF באתר סרוגים.
  29. ^ מתוך המצע, פרק א'.
  30. ^ 1 2 3 מתוך המצע, עמ' 7.
  31. ^ 'תכנית ההרגעה' של בנט עולה לרשת, ערוץ 7
  32. ^ מתוך המצע: "אנו תומכים בהחלת החוק הישראלי על השטחים שבשליטת ישראל (שטחי C) שם חיים למעלה כחצי מיליון יהודים וכשמונים אלף ערבים. לערבים אלו תוצע תושבות, אזרחות ישראלית או ניהול עצמי על פי בחירתם ובכפוף לשיקולי ביטחון."
  33. ^ מתוך המצע: "נמשיך במפעל השוואת החקיקה, שעליו עמלה השרה שקד, בין הנעשה בישראל שבתוך הקו הירוק לישראל-רבתי הכוללת את שטחי יהודה והשומרון. אזרחי ישראל החיים ביהודה והשומרון לא יופלו לרעה מבחינה משפטית. הם אינם חיים בחצר אחורית."
  34. ^ מתוך המצע: "נמשיך לפעול להסרת חסמים ורגולציה עודפת, מתוך הבנה שיוקר המחיה אינו גזירת גורל. הוא נובע מחסמי שוק מכבידים. נפעל נגד עודף חקיקה הפוגע קשות בכלכלה ומעלה את מחיר השירותים והמוצרים, בדיוק כפי שעשתה שרת המשפטים שקד בשבתה כיו"ר ועדת השרים לחקיקה."
  35. ^ מתוך המצע, עמ' 16.
  36. ^ מתוך המצע, עמ' 17.