ועד המשלחות היהודיות
ועד המשלחות היהודיות, הידוע גם בשם ועד שליחי הארצות (בצרפתית: Comité des Délégations Juives), היה ועד שכלל נציגי ארגונים יהודיים שונים ושנשלח לועידת ורסאי על מנת לתבוע את זכויות היהודים בסדר העולמי החדש המתגבש לאחר מלחמת העולם הראשונה.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועד הוקם ב-1919 ביזמת ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות חיים ויצמן, נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין וליאו מוצקין - מזכירו הראשי ונשיאו לאחר-כך. הוועד כלל נציגים מ"אסיפות לאומיות" של יהודים, בני ברית, נציגי יהדות אנגליה וכדומה. הוועד הסתמך על ההחלטות שהתקבלו בועידת הלסינגפורס שהתקיימה ב-1906 ובייחוד על "המניפסט מקופנהגן" שנוסח ב-1918 המגדיר את תביעות העם היהודי. במסמך זה, אשר נכתב על ידי המשרד הציוני, שבימי מלחמת העולם הראשונה הועבר לקופנהגן, מנוסחות במפורש שתי תביעות ראשיות, הממשיכות את רוח הקונגרס הציוני הראשון, והן:
- הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל
- הבטחת זכויות לאומיות למיעוט היהודי בארצות השונות.
לאחר הפעילות הראשונית ביוני 1919 הוחלט שמזכירות הוועד תהיה למשלחת קבועה לצד חבר הלאומים[1].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיוני ועידת השלום בפריז (1919) אודות עתידה של ארץ ישראל (העות'מאנית לשעבר), אשר הניחו את הבסיס למנדט הבריטי העתידי על הארץ, השתתפה משלחת של הוועד בראשות חיים ויצמן, ובהשתתפות נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין ואהרון אהרנסון והפקידה את מפת דרישותיו הטריטוריאליות של העם היהודי בידי ועידת השלום[2].
התביעה הטריטוריאלית של הוועד הייתה מבוססת על שיקולים מדיניים, תביעות הערבים וסוגיית המים. הוועד טען שעל מנת לפתח את ארץ ישראל, יש לשלוט במקורות המים ולכן גבולה הצפוני של הארץ יהיה מדרום לצידון, ימשיך עם מסילת החיג'אז עד בואכה מפרץ עקבה[3]
הועד יזם ועידת סיוע יהודית עולמית באוגוסט 1920 בקרלסבד במטרה לפרסם את הקשיים של היהודים ברחבי העולם ולמצוא דרכים לסייע להם[4][5]. בעקבות הוועידה הוקם מרכז סיוע יהודי שנועד לתאם את הפעולות של ארגוני הסיוע השונים[6]. הוועד אסף מידע על הפרעות והרדיפות נגד היהודים[7] ועסק בפגישות עם נציגי מדינות שונות שהגיעו לפריס במטרה לעורר אותם לשמור על זכויות היהודים במדינותיהם[8][6] ולפתוח את שעריהם לקליטת פליטים יהודים[9].
בסוף 1920 שלח הוועד משלחת לוועידת חבר הלאומים בז'נבה[10]. לקראת הדיון על קבלת פינלנד לחבר הלאומים דרשה המשלחת להתנות את קבלתה בהתחייבותה לתת שוויון זכויות למיעוטים. המשלחת גם פעלה למען יהודי דנציג והפליטים היהודים שהגיעו לווינה שמעליהם עמד איום של גירוש[11].
בעקבות מאמצי הוועד הוכנסו אכן בכמה חוזי שלום שנחתמו לאחר הוועידה סעיפים להבטחת שלומם של מיעוטים לאומיים. בשנים 1921–1924 כיהן מיכאל אליניקוב כממלא מקום מזכיר הוועד.
הוועד המשיך להאבק למען זכויות המיעוט היהודי. בשנת 1924 נשלח נציג להאג לוועידה של חבר הלאומים נגד הנומרוס קלאוזוס[12]. בשנת 1926 העמיד הוועד הגנה משפטית עבור שלום שוורצבארד[13].
לאחר מותו של ליאו מוצקין בנובמבר 1933[14] נבחר נחום גולדמן לעמוד בראש הוועד[15]. הוועד השתתף בהכנות לכינוס הקונגרס היהודי העולמי[16][17].
ארכיון הוועד הועבר לארכיון הרצל[18].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת ספריית מעריב, 1982.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עבודת המועצות הלאומיות בפאריז, הצפירה, 12 ביוני 1919
- ^ התביעות הציוניות כפי שהוגשו לוועידת השלום בפריז
- ^ גדעון ביגר, גבולות ארץ ישראל ומדינת ישראל - משלהי התקופה העות'מאנית ועד להחלטות החלוקה של האו"ם, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת חיפה
- ^ ועידת הסיוע היהודית העולמית, הצפירה, 27 ביוני 1920
- ^ פתיחת ועידת הסיוע היהודית העולמית בקרלסבד, הצפירה, 15 באוגוסט 1920
- ^ 1 2 דוח על פעולות ועד המשלחות היהודיות, דואר היום, 13 בדצמבר 1920
- ^ מצב היהודים פליטי אוקרינה, דואר היום, 12 בספטמבר 1921
- ^ ההצהרות החדשות של הממשלה הליטאית, דואר היום, 11 בנובמבר 1920
- ^ לטובת פליטי אוקרינה, דואר היום, 22 ביולי 1921
- ^ באי כוח ועד המשלחות היהודיות על יד חבר הלאומים, דואר היום, 28 בדצמבר 1920
- ^ שאלת היהודים באספת חבר העמים, דואר היום, 3 בינואר 1921
- ^ פעולות ועד המשלחות היהודיות בפריז, דואר היום, 28 באפריל 1924
- ^ ר' יוסף הטלנאי ז"ל, דואר היום, 18 ביוני 1926
- ^ מי במקום מוצקין?, דבר, 17 בנובמבר 1933
- ^ הקונגרס היהודי העולמי, דואר היום, 5 בדצמבר 1933
- ^ באי כוח האיחוד העולמי בועד המשלחות היהודיות, דבר, 5 בנובמבר 1935
- ^ ההכנות לקראת הקונגרס היהודי העולמי, דואר היום, 10 בינואר 1936
- ^ ארכיון הרצל לא"י, דבר, 30 בינואר 1936
