זאב שיק
 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1929 הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1971 (בגיל 42) |
| שם לידה |
Schück Frigyes |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה | עברית |
| סוגה |
שירה |
  | |
זאב שִיק (בהונגרית: Schück Frigyes; 2 בספטמבר 1929 – 15 בדצמבר 1971, כ"ז בכסלו תשל"ב) היה משורר עברי ניצול השואה, שיצירתו עוסקת בשואה. ממייסדי קיבוץ להבות חביבה וחברו עד מותו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב (פרידייש) שיק נולד ב-1929, בנם של ברתה וחיים שיק. גדל במשפחה חרדית בעיר פּאפּה שבצפון-מערב הונגריה.
במלחמת העולם השנייה שהה במחנות אושוויץ, מאוטהאוזן ומחנה-המשנה שלו גונסקירכן. הוא שרד, אך כל משפחתו נספתה בשואה. הוא יצא בשאלה והפך לקומוניסט. עם שחרורו היה חולה בשחפת ושהה כארבע שנים בסנטוריום בהרי טאטרה. ב-1949 עלה לישראל והיה ממייסדי קיבוץ להבות חביבה.
נישא לחוה לבית טִיבּוֹר (ילידת 1939), ששרדה את השואה יחד עם אחותה התאומה במנזר בהונגריה, ואיבדה אף היא את כל משפחתה באושוויץ. ב-1966 היו השניים הורים לבן, אריק, ובסוף אותו עשור נולדה בתם נעמה.
בראשית שנות ה-60 כיהן כמרכז משק הקיבוץ.[1]
הוא למד והכיר את ההיסטוריה של סביבתו של הקיבוץ (חרבת ג'למה), סייר בה ומצא עתיקות רבות, שהתווספו לאוסף הקיבוץ ושימשו חומר גלם למחקרים ארכאולוגיים.
שיק החל לפרסם את יצירתו בגיל מבוגר. זוועות המלחמה והשואה הן מוטיב מרכזי בשירתו. בשנת תשכ"ח ראה אור בהוצאת ספרית פועלים ספר שיריו "לילה גדול", שבמרכזו חוויית השואה. בשנת תשל"ב-1971 ראה אור באותה הוצאה ספר שיריו השני, "עין הזמן בחטאיה", המחולק לשני שערים: בשער הראשון, "היאך הפרחים שטים להיות קסדה", הוא מעמיד את עולמו כניצול השואה כנגד זה של בנו, יליד הארץ, כשיהיה חייל; בשער השני, "שער האש", הוא מביא זיכרונות מילדות ומהמחנות.
היה בכוונתו לפרסם ספר שירים שלישי בשם "המחברת הספרדית", אך נפטר בטרם הספיק, בנר שלישי של חנוכה תשל"ב, בן 42 במותו.
בשנת תשל"ח התפרסם הספר השלישי מפרי עטו, "יהלום", שנערך מעזבונו.
בנו אריק שיק הוא מנהל שיווק, ובתו ד"ר נעמה שי"ק – חוקרת השואה (הדיסרטציה שכתבה עוסקת בהתנסותן של נשים יהודיות במחנה אושוויץ-בירקנאו).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לילה גדול: שירים, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ח.[2]
- עין הזמן בחטאיה: שירים, מרחביה: ספרית פועלים בשיתוף עם איגוד סופרי הקיבוץ הארצי, תשל"ב 1971.[3]
לאחר מותו:
- יהלום: שירים, תל אביב: ספרית פועלים בשיתוף עם קיבוץ להבות חביבה, תשל"ח. ("מעזבונו של צדיק")
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמה שי"ק, בבלוג של קבוצת המחקר "העברת זיכרון ובדיון" במכון ון ליר, 9 בינואר 2012
מפרי עטו:
- זמרת שרי עם שחר, דבר, 8 באוקטובר 1971 (מספרו "עין הזמן בחטאיה")
- מן המחברת הספרדית: פרק ראשון, דבר, 8 בדצמבר 1972
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואל סולר, האחרונים לא ביישו ראשונים: קיבוץ להבות חביבה, על שם הצנחנית חביבה רייק שנהרגה ע"י הנאצים, חוגג את העשור הראשון לקיומו בסימן של התאוששות, מעריב, 20 באוקטובר 1960.
- ^ ביקורות: משה דור, שירת השואה של זאב שיק, מעריב, 18 באוקטובר 1968; פינחס לנדר, 'ארבעה ספרי שירה', מאזנים כח, 2 (1969), 154–156.
- ^ ביקורות: יותם ראובני, חיים על קו הקץ, דבר, 3 בדצמבר 1971; יעקב בסר, 'המצוקה באדם והזמן במצוקתו', מאזנים לד, 1–2 (1971/72), 80–81.
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- משוררי השואה
- ניצולי השואה
- ישראלים ילידי הונגריה
- יהודים בשואה: הונגריה
- אסירים במחנה הריכוז אושוויץ
- אסירים במחנה הריכוז מאוטהאוזן
- ישראלים כותבי זיכרונות מהשואה
- מייסדי קיבוצים
- להבות חביבה: אישים
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- יוצאים בשאלה
- אישים הקבורים בקיבוצים
- ישראלים שנולדו ב-1929
- ישראלים שנפטרו ב-1971