זלמן רוזנווקס
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1935 (בן 89)  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה וכימיה |
| מקום מגורים | תל אביב, ישראל |
| עיסוק | פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | פרופסור שאול יציב |
| פרסים והוקרה | פרס ארנסט דוד ברגמן |
| בת זוג | ברוריה |
| תרומות עיקריות | |
| לייזרים כימיים, גילוי אופטי של חומרים מסוכנים | |
  | |
זלמן (זמיק) רוזנווקס (נולד ב-23 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה של אוניברסיטת בן-גוריון, בה לימד וחקר בשנים 1975–2008, ובמחקר בה הוא ממשיך לעסוק. היה סגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח בשנים 1998–2003. רוזנווקס עסק בדינמיקה וספקטרוסקופיה מולקולרית ובלייזרים ממגוון סוגים וכן בגילוי אופטי של חומרים מסוכנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנווקס למד באוניברסיטה העברית כימיה ופיזיקה ובשנת 1967 החל בלימודי תואר שלישי בהנחית פרופ' שאול יציב. לאחר קבלת דוקטורט בשנת 1972 השתלם רוזנווקס באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ובאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה. בשנים 1975–1980 היה רוזנווקס חוקר ומרצה במחלקה לכימיה של אב"ג. ב-1980 עבר למחלקה לפיזיקה בה עמד בראשות מעבדת מחקר פעילה עד לפרישתו בשנת 2008[1]. המעבדה זכתה במענקי מחקר נדיבים מקרנות מחקר בישראל ומחוצה לה והיא המשיכה את פעולתה גם לאחר פרישתו בניהולה של פרופ' אילנה בר[2] ובהמשך מעורבותו של רוזנווקס.
היקף פעילותו הנרחב בתחום המחקר הביא למינויו בשנים 1996–2003 לסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח לשנים 1998–2003. בתפקיד זה הוביל את הקמת המרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון[3][4] והיה מעורב בהקמת המרכז הלאומי לפוטוניקה ליד המרכז למחקר גרעיני שורק שמנהלו הראשון היה ד"ר רפי לביא תלמיד המחקר לשעבר של רוזנווקס .
בשנים 2003–2005 היה רוזנווקס פרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד בריטניה, אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ואוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה.
במהלך עבודתו באב"ג ולאחר פרישתו כיהן רוזנווקס בוועדות לאומיות ובין לאומיות, בראשות כנסים מדעיים ובוועד המנהל של קרנות מחקר שונות. רוזנווקס זכה בפרס א. ד. ברגמן הניתן לזכרו של פרופ' ארנסט דוד ברגמן, שעמד בראשות הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית בהיווסדה.
רוזנווקס הדריך תלמידי תואר שני ושלישי רבים שבצעו את עבודת המחקר במעבדתו, במכוני מחקר ממשלתיים ובחברות להעברת טכנולוגיות לתעשייה[5] .
זמיק רוזנווקס נשוי לברוריה. ילדיהם הם יוסי[6], אורי וענת.
עבודתו המדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודת המסטר חקר רוזנווקס ספקטרוסקופית תהליכי אכלוס יוני מימן ודיאוטוריום במטריצות של סידן פלואוריד[7]. מאז עבודת הדוקטור עסק רוזנווקס רבות בלייזרים כימיים[8]. בסנטה ברברה חקר רוזנווקס העברת אנרגיה כימית לרמות רידברג העליונות באלומיניום[9] גילוי עקבות חומרים מסוכנים כולל חומרי נפץ על ידי פוטו-יינון בעזרת לייזרים היה נושא מחקר מרכזי במעבדה שהקים רוזנווקס באוניברסיטת בן-גוריון[10]. בעבודה תאורטית מצאו רוזנווקס ושותפיו מנגנון פעולה לעירור לייזר שלוש רמות[11] ולייזר ארבע רמות[12] על ידי סדרת פולסים.
בשנים 1995–2000 היה רוזנווקס ראש תוכנית לפיתוח לייזרים שאובי שמש[13] מטעם אוניברסיטת בן-גוריון במסגרת מאגד קונסולר[14] והנחה יחד עם יהושע קליסקי ומרדכי לנדו תלמידי תואר שני ועובדי מחקר שביצעו את מחקרם במסגרת הפרויקט[15]. רוזנווקס עסק גם באופטיקה לא ליניארית[16] ובקינטיקת האלקטרונים בלייזר אדי נחושת[17].
מאז פרישתו לגמלאות עוסק רוזנווקס בלייזרים אלקליים שאובי דיודה יחד עם עמיתו פרופסור בוריס ברמשנקו[18].
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחד עם תלמידיו וחבריו פרסם רוזנווקס, נכון לאוגוסט 2020, 195 מאמרים בכתבי עת עם בקרת עמיתים, והציג 96 עבודות מדעיות בכנסים בינלאומיים. בנוסף, כתב וערך ספרים, פרקים וגליונות כתב עת המוקדשים לנושאי מחקריו.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קורות חיים פרופ' זמיק רוזנווקס, 10.8.2020
- ^ המחלקה לפיזיקה, אב"ג, הדף של פרופ' אמריטוס אילנה בר, 10.8.2020
- ^ המחלקה להנדסת חומרים, אב"ג, מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה, 10.8.2020
- ^ דבי קאופמן, אוניברסיטת בן גוריון גייסה 16 מיליון ד' להקמת מרכז ננו-טכנולוגיה, דה-מרקר, הארץ., 12.7.2001
- ^ רותם תעשיות, 10.8.2020
- ^ אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יוסי רוזנווקס
- ^ G. D. Jones, S. Peled, S. Rosenwaks, and S. Yatsiv, Spectra of Hydrogenated Calcium Fluoride Containing Rare-Earth Ions, Physical Review 183, 1969, עמ' 353
- ^ K. Waichman, B.D. Barmashenko and S. Rosenwaks, The I2 Dissociation Mechanisms in the Chemical Oxygen-Iodine Laser Revisited, Journal of chemical physics 136, 2012, עמ' 244307
- ^ S. Rosenwaks and H. P. Broida, Chemiexcitation transfer to high-lying Rydberg levels of Al, Journal of the optical society of America 66, 1976, עמ' 75-76
- ^ Alexander Portnov, Salman Rosenwaks, and Ilana Bar, Emission following laser-induced breakdown spectroscopy of organic compounds in ambient air, Applied Optics 42, 2003, עמ' 2835-2842
- ^ B. W. Shore, K. Bergmann, J. Oreg, and S. Rosenwaks, Multilevel adiabatic population transfer, Physical Review A 44, 1991, עמ' 7442
- ^ J. Oreg, K. Bergmann, B. W. Shore, and S. Rosenwaks, Population transfer with delayed pulses in four-state systems, Physical Review A 45, 1992, עמ' 4888
- ^ M. Lando, J. Kagan, Y. Shimony, Y. Kalisky, Y. Noter,A.Yogev, S. R Rotman, S. Rosenwaks, Solar-pumped solid state laser program, Proceedings of SPIE, 10th Meeting on Optical Engineering in Israel, Itzhak Shladov; Stanley R. Rotman; Eds. 3110, 1997, עמ' 196-201
- ^ מכון וייצמן, אנרגיה סולרית במכון ויצמן במיוחד הפרק על לייזרים שאובי-שמש בחלל, 6.5.2020
- ^ M. Lando, J. Kagan, B. Linyekin, V. Dobrusin, A solar pumped Nd:YAG laser in the high collection efficiency regime, Optics Communications 222, 2003, עמ' 371-381
- ^ Pearl, S.; Lotem, H.; Shimony, Y.; Rosenwaks, S, Optimization of laser intracavity second-harmonic generation by a linear dispersion element, Journal of the Optical Society of America B 16, 1999, עמ' 1705-1711
- ^ Blau, P.; Smilanski, I.; Gabay, S.; Rosenwaks, S., Radially and temporally resolved measurements of electron density and gas temperature in a copper-vapor laser, Conference on Lasers and Electro-Optics, Paper# CThN3, 1993
- ^ Karol Waichman, Boris D. Barmashenko, and Salman Rosenwaks, Velocity dependence of the performance of flowing-gas K DPAL with He and He/CH4 buffer gases: 3D CFD modeling and comparison with experimental results, Journal of the Optical Society of America B 37, 2020, עמ' 2209-2214
- ^ ז. רוזנווקס, רשימת פרסומים, 12.8.2020