חוצנים במדע הבדיוני
בשנות ה-50 של המאה ה-20 העלה הפיזיקאי אנריקו פרמי פרדוקס הידוע בכינויו פרדוקס פרמי שעיקרו השאלה "אם אכן ישנם חיים תבוניים ביקום, אז היכן הם?". שאלה זו באה לאחר עשרות שנים של שימוש בדמויות חוצניות בספרות המדע הבדיוני. בין אם החוצנים קיימים במציאות ובין אם לא, האלמנט של חוצנים נפוץ מאוד במדע בדיוני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש שעושה המדע הבדיוני בדמויות חוצנים הוא המשך ישיר של דמויות בדיוניות ששימשו בתרבות האנושית מאז שחר ההיסטוריה – יצורים כשדים, אלים ובעלי חיים דמיוניים. כבר במאה ה-17 תיאר יוהאן קפלר בספרו "סומניום, או: האסטרונומיה של הירח", חוצנים החיים על הירח. קפלר תיאר אותם כיצורים בעלי עור קשיח, הנחבאים במערות מפני אור השמש. בסוף המאה ה-19 תיאר אורסון וולס בספרו מלחמת העולמות פלישה מהחלל של חוצנים שמקורם ממאדים.
עם התרחבותה של ספרות המדע הבדיוני במאה ה-20 נפוץ השימוש בחוצנים, ועמו הרב גוניות של תיאוריהם. הרעיון של חוצנים חדר גם לקולנוע המדע הבדיוני.
תכונות חוצנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגיוון הרב של שימוש בדמויות חוצנים מאפשר להצביע על תכונות עיקריות. ישנם חוצנים המתוארים במדע הבדיוני לפרטי פרטים, עד כדי תיאור של מבנה פנימי ותכונות פיזיולוגיות. להלן מספר מיונים אפשריים של חוצנים בעקבות ספרות המדע הבדיוני:
אורגניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב החוצנים המתוארים במדע הבדיוני הם אורגניזם. יחד עם זאת, תוארו חוצנים שאינם אורגניים.
חוצנים אורגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי רוב מתוארים החוצנים בצורה המאפשרת שיוכם למיון הטקסונומי. כך ניתן למצוא חוצנים דמויי יונקים, זוחלים, חרקים, רכיכות, צמחים ועוד. תיאור נפוץ מאוד הוא של חוצנים דמויי אדם.
חוצנים לא אורגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוצנים לא אורגניים הם בדרך כלל תבוניים באופן מלא או חלקי, ובכך נבדלים מחפצים סתמיים. דוגמאות לחוצנים שאינם אורגניים:
- פרנק הרברט מתאר גזע תבוני "קלבנים", שבפועל הם כוכבים בעלי תבונה.
- רוג'ר מקברייד אלן מתאר יצור בעל תבונת מכונה המהווה בשלב הסופי של התפתחותו כדור דייסון.
- רוברט צ'ארלס וילסון מתאר תבונה חוצנית בענן של ננו-מחשבים.
- סטניסלב לם, בספרו סולריס מתאר אוקיינוס תבוני שאנשים מתקשים לתקשר איתו.
תבונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות המדע הבדיוני מוצגים שלשה מבנים אפשריים לתבונה חוצנית:
- מינים לא תבוניים: בספרות המדע הבדיוני נעשה שימוש נרחב במיני בעלי חיים, חיידקים או צמחים. דוגמה מפורסמת היא תולעי החול בסדרת חולית.
- מינים תבוניים למחצה: אלו מינים שחלק מהמין תבוני וחלק אחר אינו – למשל מינים בהם יש מספר מגדרים ורק חלק מהם תבוניים, או מינים ששלבי התפתחות מסוימים במחזור החיים תבוניים ושלבים אחרים לא.
- מינים תבוניים: ספרות המדע הבדיוני מתארת מינים ברמות שונות של תבונה – מבסיסית ביותר ועד לתבונה העולה משמעותית על זו האנושית כדוגמת הטיילונים בסדרת המדע בדיונית ארץ: הקונפליקט האחרון.
יחס לאנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכונה נוספת בה נבדלים מיני חייזרים תבוניים זה מזה היא יחסם לאנושות. בספרות המדע הבדיוני המוקדמת היה יחסם של גזעי חייזרים לאנושות על פי רוב עוין, והסיפורים התמקדו בקונפליקט שבין האנושות לבין החוצנים. כיום ניתן למצוא מגוון רחב של יחסים בין האנושות לגזעי חוצנים - גזעי חוצנים אשר אינם בעלי נטייה כגזע אך לפרטים עצמם עשוי להיות יחס כזה או אחר.
ישנם תיאורים של גזעים שיחסם כגזע משתנה במהלך העלילה - ברוב המקרים מדובר ביחס עוין שמשתנה לטובה. דוגמה אופיינית למין כזה הם הפורמיקים בסדרת המשחק של אנדר.
