חורבות לורופני
,BF_sun15may2016-1106h.jpg) | |||
| שרידי חומות בלורופני | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידות | |||
| שטח | 11,130 מ"ר | ||
| היסטוריה | |||
| נבנה |
המאה ה־14  | ||
| מיקום | |||
| מדינה |
 בורקינה פאסו | ||
| קואורדינטות | 10°18′37″N 3°33′47″W / 10.310277777778°N 3.5630555555556°W | ||
  | |||
חורבות לורופני (צרפתית: Ruines de Loropéni) הוא מתחם מוקף אבן המשתרע על פני שטח של 11,130 מטרים רבועים (11.13 דונם) בדרום בורקינה פאסו, בסמוך לעיירת שוק הנקראת גם היא לורופני.
המתחם בנוי בצורת ריבוע, המקיף יישוב גדול השוכן צפונית-מערבית לכפר לורופני ובסמוך לגבול עם טוגו וגאנה. המתחם הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ובשטח ההכרזה נכללים חומות היישוב והשטח שהן מקיפות. הוא מוקף על ידי אזור חיץ המשתרע על פני שטח של יותר מ-2,780 דונם, ובו קרקעות חקלאיות ויערות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מסורת מקומית שתועדה על ידי החוקרת מדלן פר (Madeleine Père), בני גאן (קבוצה אתנית בבורקינה פאסו), עזבו את האזור שבו שוכנת כיום גאנה כיוון שסבלו דיכוי מצד בני האשאנטי, וככל הנראה היגרו לחלק הדרום-מערבי של בורקינה פאסו המודרנית בערך באמצע המאה ה-17. לאחר שהגיעו לאזור זה הם הקימו עיר בירה בשם אובירה (Obiré), וגירשו את התושבים המקומיים, בני הקולאנגו.
לפי מסורת נוספת המתחם נבנה על ידי טוקפה פארמה, המלך התשיעי בשושלת גאן, על מנת להעביר לשם את עיר הבירה של הממלכה שלו, אך תוכניתו לא יצאה לבסוף אל הפועל. בשלב הראשון נבנו החומות המקיפות את המתחם, לאחר מכן המחיצות הפנימיות ובשלב האחרון המבנים השונים. הטענות לגבי שלבי הבנייה השונים נתמכות, בין השאר, על ידי אופי הבנייה בצמתים המחברות את הקירות השונים. חומות המתחם נבנו ככל הנראה בשל הגידול בסחר בעבדים ובזהב במערב אפריקה במהלך המאה ה-18, ובעקבותיהם נוצר הצורך להגן על היישוב ששכן ליד נתיבי מסחר לעיירות מופטי, ג'נה וטימבוקטו ועוד.
האתר מכונה בשפת גאן "קפוקאיאגה" (Kpõkayãga), ומשמעות השם היא "בית הסירוב", ככל הנראה בגלל מותו בטרם עת של טוקפה פארמה וביטול התוכנית להפוך את המקום לעיר בירה. בעקבות ביטול התוכנית המקום ננטש וכמעט לא נחקר בצורה מקצועית.
אנשי גאן ירשו את מקומם של הקולאנגו, ושתי הקבוצות הללו נחשבות לחברות היחידות באזור גאוגרפי זה, שהיה ביכולתן להקים מבנה חברתי מסודר ולפתחו לממלכות במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18. אנשי גאן המשיכו להגר צפונה, ואילו אנשי קולאנגו היגרו דרומה לאזור שבו שוכנת כיום חוף השנהב.
הייחוס של חורבות לורופני לגאן שנוי במחלוקת בקרב הקהילה המדעית, כיוון שהשיטות המודרניות שבהן הם משתמשים אינן דומות לשיטות שבהן נבנה המתחם. באתר ממשיכות להתנהל חפירות ארכאולוגיות על מנת למצוא עדויות נוספות הנוגעות לבנאים המקוריים של האתר.
החומות ופנים האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורבות לורופני הן חלק ממאה אתרים באזור הנכלל בשטחן של בורקינה פאסו, גאנה וחוף השנהב. החורבות מסווגות לפי צורת החומות המקיפות אותן: מעגל או ריבוע/מלבן. ההשערה היא כי החומות העגולות נבנו בתקופה מוקדמת יותר, ולרוב הן משויכות לקולאנגו, ואילו המתחמים הרבועים נבנו בתקופה מאוחרת יותר ומיוחסים לגאן שגירשו מהאזור את הקולאנגו.
ברוב האתרים, למעט לורופני, החומות נפגעו בצורה קשה. רק במקום זה שרדו קטעים (כ-80% מהחומות המקוריות) בגובה של עד שישה מטרים. עובי החומות הוא בין 1.4 מטר בבסיסן ל-30 סנטימטרים בחלקן העליון. לפי המבנה הנוכחי שלהן, הסיקו החוקרים כי בעת שנבנו צורתן הייתה דומה לקו ישר. החריגות המבניות שבהן ניתן להבחין כיום נובעות ככל הנראה מגדילת העצים והשימושים השונים שנעשו בקרקע במשך השנים. הצמתים של החומות בנויים בצורה מעוגלת למחצה. עד כה לא נמצאו עדויות ברורות לכך שהיה שער כניסה מסודר במקום כלשהו בחומות.
החומות נבנו מאבנים מעוצבות, עגולות וסגלגלות, שעליהן מרחו בוץ ומלט וחיזקו אותן בחומרים שונים. בחלקן התחתון של החזית הפנימית והחיצונית של החומות, בנויות האבנים כשכבות עם ליבת חצץ. החלק העליון של החומות נבנה רק מחצץ. במספר מקומות לאורך החומות הוכנסו במלט חלקי קרמיקה. במקומות אחדים לאורך החומות ישנם שרידים המצביעים, ככל הנראה, על כך שבעבר היה על החומות ציפוי של טיח.
פנים האתר היה מחולק לכמה אזורים על ידי שתי מחיצות פנימיות מקבילות שהיו מחוברות אל החומות, ומהן שרדו קטעים אחדים. בתוך המדורים שנוצרו על ידי המחיצות הפנימיות יש שרידים של כ-20 מבנים עם פינות מעוגלות. חלק מהמבנים מתנשאים לגובה של עד שלושה מטרים, ובחלקם שרדו רק החלקים הנמוכים. בתוך החומות יש גם קבוצות אחדות של תאים, וכל אחד מהם הוא חלל המוקף על ידי שלושה קירות של מבנים סגורים וללא דלת כניסה.
באזור החיץ שבתוך החומות יש קבוצות אחדות של שרידי מבנים עגולים ומרובעים. בחלק מהמבנים הללו יש שרידים לפעילות ביתית כגון אבן משחזת, וזאת בנוסף לשרידי עדויות לעיבוד ברזל וסיתות אבנים. עד כה לא בוצע מחקר מקיף ומעמיק על השרידים הללו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חורבות לורופני
 | |
|---|---|
|