טימבוקטו
 | |||||
| רחוב בטימבוקטו | |||||
| מדינה |
 מאלי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז טימבוקטו | ||||
| ראש העיר | סעיד מחמוד | ||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-10 | ||||
| שטח | 14,789 הקטאר | ||||
| גובה | 261 מטרים | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ בעיר | 35,330 (2012) | ||||
| קואורדינטות | 16°46′33″N 3°00′34″W / 16.7758333333333°N 3.00944444444444°W | ||||
| אזור זמן | UTC | ||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
טימבוקטו (בצרפתית: Tombouctou) היא עיר במרכז מאלי שבצפון-מערב אפריקה, ובירת מחוז טימבוקטו. העיר נמצאת בקצה הדרומי של מדבר סהרה, באזור של ביצות ומדבריות, כ-15 ק"מ צפונית לנהר ניז'ר. בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית העיר ב-54,453 תושבים.
טימבוקטו נחשבה תמיד לעיר נידחת ואפופת מסתורין, והייתה יעד מבוקש על ידי נוסעים מערביים. רבים מהנוסעים לא הצליחו להגיע לעיר ונהרגו על ידי השבטים הנוודים שבאזור. המושג טימבוקטו משמש עד היום כינוי למקום נידח בקצה העולם.
טימבוקטו נוסדה במאה ה-11, והייתה נקודת מסחר חשובה על נתיב המסחר שחצה את הסהרה מצפון לדרום, ועל נתיב הסחר לאורך נהר ניז'ר ממזרח למערב. היא נודעה באוניברסיטת סנקור ובמדרסות ששכנו בה כבר במאה ה-15, והייתה מרכז לימודי חשוב להפצת האסלאם במערב אפריקה. בשנת 1591 הצבא בראשות אחמד אל-מנסור, מלך מרוקו כבש ובזז את העיר. העיר עברה לשליטת מרוקו, ונכנסה לתקופה ארוכה של דעיכה.
בעיר שוכנים שלושה מסגדים ידועים - ג'ינגרבר, סנקור וסידי יאהיה.
בשנת 1990 הכריז אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית והכין תוכניות לשימורה. ב-2007 העיר הייתה מועמדת לשבעת פלאי תבל החדשים אך לבסוף לא נכללה ברשימה. לבקשת ממשלת מאלי בשנת 2012, נכללה העיר ברשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסיכון בשל המאבק המזוין בצפון המדינה. במהלך החודשים מאי-יוני 2012 כבשו פעילים בארגון אסלאמי את העיר (אנג'), והרסו חלק מהקברים באתר המורשת העולמית. בינואר 2013 שוחררה העיר על ידי כוחות הצבא הצרפתי במבצע סרוואל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה ב-1087 על ידי סוחרים מוסלמים. במאה ה-14 הייתה העיר גדולה ומפוארת, והתפרסמה כשוק של מלח, זהב, ועבדים, וכמרכז מוסלמי-דתי. במאה ה-15 הייתה טימבוקטו עיר מרכזית באימפריית סונגהאי. במאה ה-17 החלה דעיכה בחשיבות העיר, הן כמרכז מסחרי והן כמרכז דתי. כשכבשו הצרפתים את העיר ב-1893, הם מצאו אותה הרוסה וריקה למחצה. הצרפתים הפכו את העיר למרכז צבאי ורפואי, והיא שבה להיות מרכז מוסלמי-דתי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צור שיזף, טימבוקטו: בסוף של שום מקום, באתר ynet, 9 בינואר 2007
- עיר אגדה: מסע לטימבוקטו, באתר nrg, 30 בינואר 2011
- דניאל ארזי, "פנינת המדבר": העיר הזו היתה גן עדן - והפכה למוקד של מלחמות, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2024
- טימבוקטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טימבקטו (מאלי), דף שער בספרייה הלאומית- טימבוקטו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- Shabeni's Description of Timbuktu
- הדרך לטימבוקטו
- טימבוקטו באתר אלוקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|
.svg){kind=small}