לדלג לתוכן

חלבון חד-תאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספגטי בולונז תוצרת חברת Quorn[1] מיוצר עם חלבון צמחי כתחליף לבשר המכונה Mycoprotein, שהופק מן העובש Fusarium venenatum

חלבון חד-תאי או SCP הוא חלבון מיקרוביאלי המופק מחיידקים, שמרים, עובשים ואצות שגודלו בתנאים המתאימים להפקה מרבית של חלבונים אלה. החלבונים מופקים להזנה של בני אדם ובעלי חיים.[2]

הביומסה או תמצית החלבון מתרביות טהורות או מעורבות של מיקרואורגניזמים אלה עשויה לשמש כמרכיב או תחליף למזונות עשירים בחלבון. חקלאות תעשייתית מתאפיינת בשימוש כמויות מים גבוהות,[3] שימוש מרובה של קרקעות,[4] הרס מגוון ביולוגי,[4] הידרדרות אקולוגית כללית[4] ותורמת לשינויי האקלים על ידי פליטת שליש מכל גזי החממה.[5] ייצור SCP אינו גורם לאף אחת מארבעת הגורמים האלה.

הפקת SCP ממיקרואורגניזמים ייחודיים נעשית על ידי גידולם על מוצרי פסולת חקלאית, אם כי היא אפשרית גם ללא תלות במוצרי פסולת אלה, באמצעות גידול אוטוטרופי.[6] הודות למגוון הגבוה של חילוף החומרים המיקרוביאלי, SCP אוטוטרופי מספק מספר אופני צמיחה, אפשרויות מגוונות של מחזור חומרים מזינים ויעילות גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לגידולים חקלאיים.[6] פרסום משנת 2021 הראה שייצור חלבון מיקרוביאלי המונע על ידי תאים פוטו-וולטאים[7] יכול לנצל פי עשרה פחות אדמה עבור כמות שווה של חלבון בהשוואה לגידול פולי סויה בשיטה החקלאית המסורתית.[8]

כאשר אוכלוסיית העולם תגיע לפי המשוער לתשעה מיליארד בני אדם עד שנת 2050, קיימות ראיות חזקות לכך שהחקלאות לא תוכל לעמוד בביקוש מזון[9] ויהיה קיים סיכון רציני למחסור במזון.[10][11] SCP אוטוטרופי מייצג אפשרויות של ייצור מזון המוני בטוח ואיכותי גם בתנאי אקלים קשים.[6]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1781 כוננו תהליכים ראשונים להכנת תוצרים מרוכזים מאוד של שמרים. המחקר על טכנולוגיית חלבון תא-יחיד החל בתחילת המאה ה-20, כאשר הביופיזיקאי מקס דלבריק, זוכה פרס נובל ועמיתיו, גילו את הערך הגבוה של עודפי שמרי בירה כתוסף האכלה לבעלי חיים.[12]

במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה, השתמשו בעודפים אלה בגרמניה בקנה מידה גדול על מנת להתגבר על מחסור במזון. התחלת ייצור SCP משמרים היוותה לעיתים קרובות אבן דרך לביוטכנולוגיה המודרנית. בשנת 1919, סאק בדנמרק והיידוק בגרמניה המציאו שיטה בשם "Zulaufverfahren"[13] שבה תמיסת סוכר הוזנה באופן רציף לתרחיף מאוורר של שמרים, במקום להוסיף שמרים לתמיסת סוכר מדוללת.[12] בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הדגיש ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) את בעיות הרעב והתת-תזונה בעולם והציג את הרעיון של מחסור בחלבון, תוך שהראה של-25% מאוכלוסיית העולם יש מחסור בצריכת חלבון בתזונה שלהם.[12] כמו כן, התהווה החשש שהייצור החקלאי לא יעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של מזון על ידי האנושות.

עד לאמצע שנות ה-60 הופקו כמעט רבע מיליון טון של שמרי מזון בחלקים שונים של העולם. רק בברית המועצות יוצרו כ-900,000 טון שמרי מזון ומספוא עד לשנת 1970.[12] בשנות ה-60 פיתחו חוקרים בחברה British Petroleum, תהליך המכונה "תהליך ייצור חלבונים משמן" המבוסס על טכנולוגיה לייצור חלבון חד-תאי על ידי שמרים המוזנים על ידי פרפינים משעווה, תוצר לוואי של בתי זיקוק לנפט. עבודת מחקר ראשונית נעשתה על ידי אלפרד שמפניט בבית הזיקוק לנפט Labret בצרפת. מפעל פיילוט קטן החל לפעול במרץ 1963, ואושרה אותה בנייה של מפעל הפיילוט השני, בבית הזיקוק לנפט גריינג'מאוס בבריטניה (Grangemouth Oil Refinery).[14]

רעיון הפקת "מזון מנפט" הפך לפופולרי בשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר לשמפניאט הוענק פרס אונסק"ו למדע בשנת 1976,[15] ומתקני שמרים המוזנים בפרפין נבנו במספר מדינות. השימוש העיקרי במוצר היה כמזון לעופות ובקר.[16] תעשייה בשם "BVK - belkovo-vitaminny kontsentrat"[17] התפתחה בייחוד בברית המועצות ליד בתי זיקוק של נפט, בערים Kstovo (1973)[18][19][20] ו־Kirishi (1974)[21] עד שנת 1989.

תהליך הייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבונים חד-תאיים נוצרים על ידי מיקרואורגניזמים שונים בתהליכי תסיסה של חומרי פסולת ממקורות שונים כגון, עץ, קש, שימורים ופסולת עיבוד מזון, שאריות מייצור אלכוהול, פחמימנים או הפרשות של בני אדם ובעלי חיים.[22] בתהליכים המיועד להפקת חשמל התשומות הן חשמל, חד-תחמוצת-הפחמן ומתכות קורט וכן כימיקלים שונים כגון דשן.[23] אפשר להפיק SCP גם מגז טבעי לשימוש כמזון.[24] באופן דומה ניתן להפיק SCP מפסולת פלסטיק באמצעות תהליכי מחזור.[25] הפקת חלבונים חד-תאיים מהפסולת כרוכה בעלויות גבוהות בגלל השימוש בתהליכים יקרים של ריכוז עקב תפוקה נמוכים מאוד, לרוב פחות מ-5%. מהנדסים פיתחו דרכים להעלות את הריכוזים בתהליכים של צנטריפוגה, ציפה, השקעה (Sedimentation), קואגולציה, וסינון, או שימוש בממברנה חדירה למחצה. החלבון החד-תאי צריך לעבור תהליך של ייבוש עם תכולת לחות של כ-10% המאפשר חיי מדף ארוכים. השיטות להעלאת הריכוזים של החלבון במוצר הסופי ותהליך הפחתת ריכוז הלחות במוצר הסופי מחייבים שימוש בציוד יקר שאינו מתאים לפעולות בקנה מידה קטן.

יתרונות וחסרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות בשימוש ב-SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייצור בקנה מידה גדול של ביומסה מיקרוביאלית יתרונות רבים על פני השיטות המסורתיות לייצור חלבונים למזון או מזון.

הביומסה המיקרוביאלית נבנית מהר בגלל כושר החלוקה של החד-תאיים שמרכיבים אותה: אצות בין 2–6 שעות, שמרים בין 1–3 שעות, חיידקים בין 20–120 דקות. בעוד שחלקים גדולים של צמחים אינם נאכלים ואינם נעכלים, הרי שהביומסה המיקרוביאלית ניתנת לאכילה ולעיכול. הביומסה המיקרוביאלית מכילה רמות גבוהות יחסית של חלבון, 30-70% לחומר יבש בהשוואה ל ירקות וגרעיני חיטה.[26] חלק מהמיקרואורגניזמים מסוגלים גם לסנתז ויטמינים, כולל ויטמין B12 בריכוזים משמעותיים. מיקרואורגניזמים מסוגלים להשתמש בקשת רחבה של מקורות חנקן הכוללים אלקנים, מתנול, מתאן, אתנול וסוכרים, חומרים שנחשבו פעם לשאריות מזון שלא ניתן למחזר. כיום ניתן למחזר אותם באמצעות שימוש בהם לחומרים בעלי ערך תזונתי רב למיקרואורגניזמים שונים. מיקרואורגניזמים אאוטוטרופיים מסוגלים להתשמש בדו תחמוצת הפחמן כמקור לפחמן בבניית חומרים אורגניים, ביעילות של פי עשרה בהשוואה לצמחים עילאיים בהשתמשם בתהליך על שם Wood–Ljungdahl (אנ').

חלק מהחיידקים מסוגלים לבצע תסיסה הקרויה Syngas fermentation שבה תערובת של חד-תחמוצת-הפחמן, דו-תחמוצת-הפחמן ומימן משמשת לייצור חומרים אורגניים כגון ביומסה של ליגנוצלולוזה (Lignocellulosic biomass) שהיא תערובת של צלולוזה, המיצלולוזה וליגנין.

בטבע קיימים חיידקים המסוגלים לקבע את גז החנקן מן האוויר.[27] חיידקים רבים מסוגלים להשתמש במימן כמקור לאנרגיה, על ידי שימוש באנזימים מקבוצת ההידרוגנזות (hydrogenases).[6] יצירת ביומסה מיקרוביאלית אינה תלויה בתנודות אקלימיות קיצוניות, בניגוד לגידולי שדה המושפעים באופן מובהק על ידי תנודות אקלימיות.

מיקרואורגניזמים שאינם תלויים בתאורה יכולה לצמוח בתנאי לילה בדומה לתנאי יום. כמו כן, צריכת המים לגידול מיקרואורגניזמים נמוכה בהרבה לעומת גידולי שדה המצריכה שימוש בהשקיה, במי תהום, במים עיליים ובמי גשמים. גידולים אלה נזקקים בממוצע ל-1,800 ליטר מים לקילוגרם יבול,[3] לאיוד, להזעה, ולזליגה של מים עיליים, תופעה שאינה קיימת בביוראקטורים לייצור SCP. גידול ביומסה של מיקרואורגניזמים אינו דורש אדמה פורייה ולכן אינו מהווה תחרות לחקלאות. הגידול יכול להתבצע גם באזורים בעלי אקלים יבש, בסביבה של אדמה לא פוריה וללא קשר עם תנאי אקלים, ומאפשר אספקת חלבונים לאזורים שבהם קיים קושי חקלאי.

חסרונות בשימוש ב-SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצריכת חלבון SCP עלולות להתלוות גם תופעות של נזקים בריאותיים שונים:[28] רגישות אלרגית, רגישות לריכוזים גבוהים של חומר עשיר בחומצות גרעין וכן נוכחות של אפלטוקסינים, רעלנים מיקרוביאליים, כגון אנדוטוקסינים ואקסוטוקסינים, חומרי הדברה ומתכות כבדות שמקורם בחומרי הגלם.[29] חומרי הגלם המשמשים להפקת החלבון המיקרוביאלי החד-תאי חייבים לעמוד בתקנים בין לאומיים שמטרתם להבטיח כי המוצרים הסופיים יעמדו בדרישה של אי חשיפה לריכוזים של חומרים רעילים מעל המותר. בעבר, בעיית האפשרות לרעילות מזונות אלה בעקבות ריכוזי תרכובות אורגניות רעילות - האלקנים,[30] גרמה לסגירת מפעלים על ידי הרשויות, או להסבת מפעלים אלה לצורכי מחקרים בשטח המיקרוביאלי.[21]

ריכוזים גבוהים של חומצות גרעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלבון החד-תאי עלול להיות עשיר בחומצות גרעין (עד 5%). תזונה המבוססת על צריכת כמויות גדולות של SCP עלולה לגרום לעומס יתר על הכליות ולתסמונת של hyperuricemia.[31] כצעד מניעתי לתופעה, נמצא כי שימוש במיקרואורגנימים דלים בחומצות גרעין כמו אצות עדיף על שמרים, ועשוי להוריד את ריכוזם הסופי בחלבון החד תאי.[32]

רגישות אלרגית SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בחלבוני SCP עלולה לחשוף אוכלוסיות לחלבונים חדשים שטרם נחשפו אליהם. טיפולים תרמיים שחלבונים אלה עוברים כדגי להופכם לאכילים (כגון, בישול, התשה אנזימטית, אפיה, טיגון וצלייה), עלולים להפוך חלבונים אלה לבעלי תכונות אלרגניות העולות על תכונות החלבונים הבלתי מעובדים. משנת 2021 מתקיים תהליך חקיקה על ידי ה-GFI (The Good Food Institute)[33] והקודקס אלימנטריוס (Codex Alimentarius) בהתייחסם לגורמי סיכון בצריכת תחליפי חלבון.[34]

ריכוזים גבוהים של חומרים טוקסיים מהצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

SCP המופק מעובשים עלול להכיל ריכוזים גבוהים של אפלטוקסינים, אוכרטוקסינים ופיקוטוקסינים.[35][36] הפקת חלבונים מאצות עדיפה על הפקת חלבונים מעובשים בגלל האפשרות של נוכחות גורמי סיכון אלה. שימוש במיקרואורגניזמים שונים מחייב בקרה קפדנית ומחמירה בתהליך קבלת חומרי הגלם, כדי למנוע ייצור של מוצר סופי שאינו עומד בדרישות התקנים ועלול לסכן את הצרכן.[37]

דוגמאות למוצרים על בסיס SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרואורגניזמים שונים משמשים כמקור לחלבון חד-תאי. Quorn (אנ') היא חברה המייצרת מגוון של תחליפי בשר צמחוניים וטבעוניים המיוצרים מחלבון שמקורו מן העובש Fusarium venenatum הנמכרים באירופה ובצפון אמריקה. סוג נוסף לתחליף בשר קרוי Calysta[38] והוא מבוסס על חלבון יחיד המופק מחיידקים.[39] חברות נוספות המפיקות חלבון כזה הן Unibio (דנמרק),[40] Circe Biotechnologie (אוסטריה)[41] ו-String Bio (אנ') (הודו). SCP נחשב למקור למזון חלופי או עמיד.[42][43]

מיקרואורגניזמים בתעשיית ה־SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מיקרוסקופי של השמר Saccharomyces cerevisiae

עובשים, יצרנים של Mycoprotein

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מיקרוסקופי של העובש טריכודרמה, Trichoderma harzian
  • Aspergillus fumigatus
  • Aspergillus oryzae
  • Aspergillus niger
  • Fusarium venenatum
  • Sclerotium rolfsii
  • Rhizopus
  • Trichoderma
  • Scytalidium acidophilum[44]

חיידקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מיקרוסקופי של החיידקBacillus megaterium
  • Bacillus megaterium
  • Rhodobacter capsulatus[45]
  • Methylophilus methylotrophus
  • Metylococcus capsulatus
  • Pseudomonas fluorescens

אצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מיקרוסקופי של האצה כלורלה Chlorella

חברות לייצור SCP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ How is Quorn Made?, Quorn (באנגלית בריטית)
  2. ^ Dorian Leger, Silvio Matassa, Elad Noor, Alon Shepon, Ron Milo, Arren Bar-Even, Photovoltaic-driven microbial protein production can use land and sunlight more efficiently than conventional crops, Proceedings of the National Academy of Sciences 118, 2021-06-29 doi: 10.1073/pnas.2015025118
  3. ^ 1 2 Mekonnen MM, Hoekstra AY (2014-11-01). "Water footprint benchmarks for crop produ160X14002660". Ecological Indicators. 46: 214–223. doi:10.1016/j.ecolind.2014.06.013.
  4. ^ 1 2 3 Tilman D (במאי 1999). "Global environmental impacts of agricultural expansion: the need for sustainable and efficient practices". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 96 (11): 5995–6000. Bibcode:1999PNAS...96.5995T. doi:10.1073/pnas.96.11.5995. PMC 34218. PMID 10339530. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Vermeulen SJ, Campbell BM, Ingram JS (2012-01-01). "Climate Change and Food Systems". Annual Review of Environment and Resources. 37 (1): 195–222. doi:10.1146/annurev-environ-020411-130608.
  6. ^ 1 2 3 4 Bogdahn I (2015-09-17). "Agriculture-independent, sustainable, fail-safe and efficient food production by autotrophic single-cell protein". PeerJ PrePrints. doi:10.7287/peerj.preprints.1279.
  7. ^ Photovoltaics and electricity - U.S. Energy Information Administration (EIA), www.eia.gov
  8. ^ Leger D, Matassa S, Noor E, Shepon A, Milo R, Bar-Even A (ביוני 2021). "Photovoltaic-driven microbial protein production can use land and sunlight more efficiently than conventional crops". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 118 (26): e2015025118. Bibcode:2021PNAS..11815025L. doi:10.1073/pnas.2015025118. PMC 8255800. PMID 34155098. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Challinor AJ, Watson J, Lobell DB, Howden SM, Smith DR, Chhetri N (2014-01-01). "A meta-analysis of crop yield under climate change and adaptation" (PDF). Nature Climate Change. 4 (4): 287–291. Bibcode:2014NatCC...4..287C. doi:10.1038/nclimate2153.
  10. ^ Godfray HC, Beddington JR, Crute IR, Haddad L, Lawrence D, Muir JF, et al. (בפברואר 2010). "Food security: the challenge of feeding 9 billion people". Science. 327 (5967): 812–818. Bibcode:2010Sci...327..812G. doi:10.1126/science.1185383. PMID 20110467. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Wheeler T, von Braun J (באוגוסט 2013). "Climate change impacts on global food security". Science. 341 (6145): 508–513. Bibcode:2013Sci...341..508W. doi:10.1126/science.1239402. PMID 23908229. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 4 Ugalde UO, Castrillo JI (2002). Applied mycology and biotechnology. Volume 2: agriculture and food production. Elsevier Science. pp. 123–149. ISBN 978-0-444-51030-3.
  13. ^ History, Research Institute for Baker's yeast (ב־)
  14. ^ Bamberg JH (2000). British Petroleum and global oil, 1950–1975: the challenge of nationalism. Volume 3 of British Petroleum and Global Oil 1950–1975: The Challenge of Nationalism, J. H. Bamberg British Petroleum series. Cambridge University Press. pp. 426–428. ISBN 978-0-521-78515-0.
  15. ^ "UNESCO Science Prize: List of prize winners". UNESCO. 2001. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2009. נבדק ב-2009-07-07. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ National Research Council (U.S.). Board on Science and Technology for International Development (1983). Workshop on Single-Cell Protein: summary report, Jakarta, Indonesia, February 1–5, 1983. National Academy Press. p. 40.
  17. ^ History of Biotechnology, encyclopedia.pub (באנגלית)
  18. ^ Shabad T (10 בנובמבר 1973). "Soviet Plant to Convert Oil to Protein for Feed; Use of Yeast Involved". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "RusVinyl - Summary of Social Issues" (PDF). European Bank for Reconstruction and Development. 14 בפברואר 2008. ארכיון (PDF) מ-27 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Первенец микробиологической промышленности (אורכב 27.03.2019 בארכיון Wayback Machine) (Microbiological industry's first plant), in: Станислав Марков (Stanislav Markov) «Кстово – молодой город России» (Kstovo, Russia's Young City)
  21. ^ 1 2 KIRISHI: A GREEN SUCCESS STORY? (אורכב 07.08.2009 בארכיון Wayback Machine) (Johnson's Russia List, Dec. 19, 2002)
  22. ^ Vrati S (1983). "Single cell protein production by photosynthetic bacteria grown on the clarified effluents of biogas plant". Applied Microbiology and Biotechnology. 19 (3): 199–202. doi:10.1007/BF00256454.
  23. ^ "Plan to sell 50m meals made from electricity, water and air". 29 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ García Martínez JB, Pearce JM, Throup J, Cates J, Lackner M, Denkenberger DC (2022). "Methane Single Cell Protein: Potential to Secure a Global Protein Supply Against Catastrophic Food Shocks". Frontiers in Bioengineering and Biotechnology. 10: 906704. doi:10.3389/fbioe.2022.906704. PMC 9358032. PMID 35957636.
  25. ^ Schaerer LG, Wu R, Putman LI, Pearce JM, Lu T, Shonnard DR, et al. (בפברואר 2023). "Killing two birds with one stone: chemical and biological upcycling of polyethylene terephthalate plastics into food". Trends in Biotechnology (באנגלית). 41 (2): 184–196. doi:10.1016/j.tibtech.2022.06.012. PMID 36058768. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ "What is Single Cell Protein (SCP)? Definition & Properties". OfficialVds.
  27. ^ Galloway JN, Aber JD, Erisman JW, Seitzinger SP, Howarth RW, Cowling EB, Cosby BJ (2003-04-01). "The Nitrogen Cascade". BioScience. 53 (4): 341–356. doi:10.1641/0006-3568(2003)053[0341:TNC]2.0.CO;2. ISSN 0006-3568. S2CID 3356400.
  28. ^ Ana A. Vilas-Boas, Manuela Pintado, Ana L. S. Oliveira, Natural Bioactive Compounds from Food Waste: Toxicity and Safety Concerns, Foods 10, 2021-07-06, עמ' 1564 doi: 10.3390/foods10071564
  29. ^ Norma Julieta Salazar-López, Gabriel A. Barco-Mendoza, B. Shain Zuñiga-Martínez, J. Abraham Domínguez-Avila, R. Maribel Robles-Sánchez, Monica A. Villegas Ochoa, Gustavo A. González-Aguilar, Single-Cell Protein Production as a Strategy to Reincorporate Food Waste and Agro By-Products Back into the Processing Chain, Bioengineering 9, 2022-10-28, עמ' 623 doi: 10.3390/bioengineering9110623
  30. ^ Odd G. Nilsen, Olav A. Haugen, Kolbjørn Zahlsen, Jostein Halgunset, Are Helseth, Harald Aarset, Ingvar Eide, Toxicity of n‐C9 to n‐C13 Alkanes in the Rat on Short Term Inhalation, Pharmacology & Toxicology 62, 1988-05, עמ' 259–266 doi: 10.1111/j.1600-0773.1988.tb01884.x
  31. ^ Anneli Ritala, Suvi T. Häkkinen, Mervi Toivari, Marilyn G. Wiebe, Single Cell Protein—State-of-the-Art, Industrial Landscape and Patents 2001–2016, Frontiers in Microbiology 8, 2017-10-13 doi: 10.3389/fmicb.2017.02009
  32. ^ Muhammad Kashif Iqbal Khan, Muhammad Asif, Zafar Ullah Razzaq, Akmal Nazir, Abid Aslam Maan, Sustainable food industrial waste management through single cell protein production and characterization of protein enriched bread, Food Bioscience 46, 2022-04, עמ' 101406 doi: 10.1016/j.fbio.2021.101406
  33. ^ Plant-based and cultivated meat innovation | GFI, gfi.org, ‏2020-12-09 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ GFI, Codex, and building global unity around alternative proteins - The Good Food Institute, gfi.org, ‏2022-01-28 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Azubuike Raphael Nwaji, Onikisateinba Arieri, Annabel Sharon Anyang, Kaze Nguedia, Etomi Barbara Abiade, Gilead Ebiegberi Forcados, Olusola Olalekan Oladipo, Sunday Makama, Ishaku Leo Elisha, Nonyelim Ozele, Jurbe Gofwan Gotep, Natural toxins and One Health: a review, Science in One Health 1, 2022-11, עמ' 100013 doi: 10.1016/j.soh.2023.100013
  36. ^ Natural Toxins in Food Plants, www.cfs.gov.hk
  37. ^ A.N.M. Alamgir, Therapeutic Use of Medicinal Plants and their Extracts: Volume 2, Progress in Drug Research, 2018 doi: 10.1007/978-3-319-92387-1
  38. ^ Our Process – Calysta, calysta.com
  39. ^ EOS, april 2019, page 52
  40. ^ Uniprotein®, Unibio (באנגלית בריטית)
  41. ^ Circe BioTech, EU-Startups (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ Linder T (באפריל 2019). "Making the case for edible microorganisms as an integral part of a more sustainable and resilient food production system". Food Security (באנגלית). 11 (2): 265–278. doi:10.1007/s12571-019-00912-3. ISSN 1876-4525. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ Ritala A, Häkkinen ST, Toivari M, Wiebe MG (1 במרץ 2017). "Single Cell Protein-State-of-the-Art, Industrial Landscape and Patents 2001-2016". Frontiers in Microbiology. 8: 2009. doi:10.3389/fmicb.2017.02009. PMC 5645522. PMID 29081772. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Ivarson KC, Morita H (במרץ 1982). "Single-Cell Protein Production by the Acid-Tolerant Fungus Scytalidium acidophilum from Acid Hydrolysates of Waste Paper". Applied and Environmental Microbiology. 43 (3): 643–647. Bibcode:1982ApEnM..43..643I. doi:10.1128/aem.43.3.643-647.1982. PMC 241888. PMID 16345970. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Vrati S (1983). "Single cell protein production by photosynthetic bacteria grown on the clarified effluents of biogas plant". Applied Microbiology and Biotechnology. 19 (3): 199–202. doi:10.1007/BF00256454. S2CID 36659986.
  46. ^ Litchfield JH (16 במרץ 1989). "Single-cell proteins". In Marx JL (ed.). A Revolution in Biotechnology. Cambridge University Press. pp. 71–81. ISBN 978-0-521-32749-7. {{cite book}}: (עזרה)
  47. ^ Which algae is used in single cell proteins?, byjus.com (באנגלית)
  48. ^ 1 2 3 4 5 "High-tech resilient food solutions". ALLFED - Alliance to Feed the Earth in Disasters (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2023-09-23. נבדק ב-2023-12-15.
  49. ^ "Carbon Capture Process Makes Sustainable Oil". NASA Technology Transfer program. National Aeronautics and Space Administration.
  50. ^ 1 2 3 "Kiverdi Uses NASA Technology To Make Protein, Fish Food, and Palm Oil from CO2". The Spoon. 2 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "About". Kiverdi. Air Protein Inc.
  52. ^ "Kiverdi's Air Protein". Kiverdi. Air Protein Inc.
  53. ^ "The Protein". Unibio (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2023-03-25. נבדק ב-2023-12-15.
  54. ^ Calysta – Sustainable protein solutions for feed and food, calysta.com
  55. ^ Circe.at. "Single Cell Proteins". Circe.at (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2023-10-31. נבדק ב-2023-12-15.
  56. ^ "Introducing Superbrewed Food's postbiotic cultured protein". Fi Global Insights. 2022-06-21. אורכב מ-המקור ב-2023-09-22. נבדק ב-2023-12-15.
  57. ^ "Purple bacteria as a type of SCP". University of Antwerp. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Would you eat blue algae to save the planet?". Euronews. 30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "A new nutrient for aquaculture, from microbes that consume carbon waste". Global Seafood Alliance. 12 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Jones SW, Karpol A, Friedman S, Maru BT, Tracy BP (בפברואר 2020). "Recent advances in single cell protein use as a feed ingredient in aquaculture". Current Opinion in Biotechnology. 61: 189–197. doi:10.1016/j.copbio.2019.12.026. PMID 31991311. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ Home, Novonutrients (באנגלית)
  62. ^ "Deep Branch Bio's Peter Rowe Wants to Save the Planet". BioSpace.com. 13 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "BioCity invests in carbon recycling start-up, Deep Branch Biotechnology". BioCity Group Ltd. 24 באפריל 2019. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חלבון_חד-תאי&oldid=38837911"