טפוסיריס מגנה
מידות | |
---|---|
גובה מעל פני הים | 14 מ' |
היסטוריה | |
נבנה | 280–270 לפנה"ס |
מיקום | |
מדינה | מצרים |
קואורדינטות | 30°56′46.2″N 29°31′7.3″E / 30.946167°N 29.518694°E |
טפוסיריס מגנה (בלטינית: Taposiris Magna) היא עיר שהוקמה במצרים על ידי המלך ההלניסטי תלמי השני פילדלפוס בין השנים 280 ל-270 לפנה"ס. פירוש שמה הוא "הקבר הגדול של אוסיריס" (אל המוות במיתולוגיה המצרית). פלוטרכוס (תחילת המאה ה-2) מזהה את המקום עם מקדש מצרי בעיר.
לאחר שאלכסנדר הגדול כבש את מצרים בשנת 332 לפני הספירה והקים את העיר אלכסנדריה, הפכה העיר טפוסיריס מגנה למרכז לפסטיבל לאל אוסיריס ולסוקר (Seker) אל בדמות נץ או בז שהיה האל של הנקרופוליס של ממפיס, והתקיים בחודש כיחך (Koiak) החודש הרביעי בלוח השנה של מצרים העתיקה.[1]
לאחר כיבוש מצרים הוקמה הממלכה התלמית כמדינה הלניסטית, שהמשיכה להתקיים עד מותה של המלכה קלאופטרה בשנת 30 לפני הספירה.[2] בעקבות כיבוש מצרים בידי נפוליאון בשנת 1798, ערכו מדענים צרפתים סקר של האדריכלות בעיר אלכסנדריה שפורסם ב-"Description de l'Égypte" (אנ').
במאה העשרים החלו חפירות של האתר בניהולו של האגיפטולוג האיטלקי אווריסטו ברוציה (אנ').[3] ההיסטוריון היווני קליסתנס ציין שאלכסנדר הגדול ביקר בעיר בדרכו לנווה מדבר סיווה, מה שמחזק את ההנחה שהייתה שם עיירה בתקופה ההלניסטית.
תפקיד במסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר ניצבה על הזרוע של אגם מריוט העתיק שהתייבש עם השנים. גודלו של האגם מעלה את האפשרות שהנמל מילא תפקיד בסחר בין מצרים ללוב. סוחרים מהמערב יכלו להשתמש באגם כנתיב שיט לנמל ולהמשיך לנסוע במסלולי שיירות. באופן דומה, סחר מלוב יכול להישלח על גבי סירות לטפוסיריס ומשם להעביר את מוצרי הסחר לערים פנימיות של מצרים, היין שיוצר בחלק זה של מצרים, היה מפורסם בתקופה עתיקה זו.[4]
המקדש והמגדל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על גבי רכס טאניה, נמצא מחשוף של אבן גיר המפרידה בין הים לאגם מריוט, ניצבים שני מונומנטים עתיקים ששוקמו בחלקם בשנות ה-30 של המאה ה-20. האחד הוא מגדל ששימש מדריך בשחזור המגדלור של אלכסנדריה והשני הוא שרידי מקדש של אוזיריס שלפי הערכה הוא מקום קבורתה של קלאופטרה.[5]
במחקר על המגדל שנערך עד שנת 1974, הגיעו למסקנה ש"מגדל אבוסיר" לא היה מגדלור ואפילו לא מגדל שמירה. הוא כנראה נבנה בתקופת שלטון תלמי לאחר בניית המגדלור באלכסנדריה, והיה רק אנדרטה לקבורה.[6]
מבנים סמוכים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר נמצאו מבנים פרטיים וציבוריים יחד עם בורות מים וכנסיות. הנקרופוליס מציג מגוון סגנונות קבורה מסרקופגים או פירמידות ועד עמודים או פילסטרים. יישוב קדום זה היה מאוכלס מהמאה השנייה לפני הספירה ועד המאה השביעית לספירה.[7]
בשנת 2022 התגלתה מנהרה מתחת למקדש מצרי עתיק זה בעומק של 20 מטרים. גובה המנהרה 2 מטרים ואורכה 1,305 מטרים והיא הובילה מים לאלפי אנשים. זהו העתק מדויק של המנהרה של אופלינוס (אנ') ביוון באי סאמוס שהובילה גם מים.[8]
חפירות אחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארכאולוגים שונים עובדים באתר מאז 1998.[3] בשנת 2010 גילו ארכאולוגים פסל גרניט ענק של מלך תלמי שהיה חסר ראש, ואת השער המקורי למקדש המוקדש לאל אוזיריס. הפסל נוצר בהתאם למסורת העתיקה של פיסול מלך מצרי לבוש צווארון וקילט. לפי ד"ר זאהי חוואס, הפסל המונומנטלי יכול לייצג את פרעה תלמי הרביעי, שבנה את מקדש טפוסיריס מגנה. הארכאולוגים מצא גם אבני יסוד מאבן גיר שכנראה ציפו את הכניסה למקדש. על אחת מהאבנים הללו יש עדויות המצביעות על כך שבכניסה ניצבו סדרה של פסלי ספינקס הדומים לאלו של התקופה הפרעונית.
מאחורי המקדש התגלה נקרופוליס המכיל מומיות רבות בסגנון יווני-רומי. חוואס אמר שחקירות מוקדמות גילו שהמומיות הללו נקברו כשפניהן מופנות לכיוון המקדש, וציין שהדבר מצביע על כך שהמקדש מכיל ככל הנראה קבורה של אישיות מלכותית משמעותית, אולי קברה קלאופטרה.[9]
המשלחת החלה בשנת 2002 כמשלחת במימון עצמי בראשות הארכאולוגית הדומיניקנית, קתלין מרטינז (Kathleen Martínez). היא מצאה 27 קברים, 20 מהם בצורת סרקופגים מקומרים, חלקם מתחת לאדמה וחלקם מעל הקרקע. שבעה הנותרים מורכבים מגרמי מדרגות המובילים לחדרי קבורה פשוטים. בתוך הקברים הללו, הצוות שלה מצא בסך הכול 10 מומיות, 2 מהן מוזהבות. גילוי בית הקברות הזה מצביע על כך שאדם חשוב, כנראה בעל מעמד מלכותי, יכול להיקבר בתוך המקדש. סגנון הקברים החדשים שהתגלו מעיד שהם נבנו בתקופה היוונית-רומית. לדברי מרטינז המשלחת חפרה מקדש בטפוסיריס מגנה המוקדש לאלה איזיס וגילתה מטבעות המתארים את פניו של אלכסנדר מוקדון. הם מצאו מספר פירים עמוקים בתוך המקדש, שנראה ששלושה מהם שימשו לקבורה. ייתכן שהפירים הללו היו קברים של אנשים חשובים. להערכת החופרים קלאופטרה ובן זוגה מרקוס אנטוניוס יכלו להיקבר בפיר עמוק דומה לאלו שכבר התגלו בתוך המקדש.
מרטינז אמרה שהמשלחת מצאה פסל ראש יפהפה של קלאופטרה, יחד עם 22 מטבעות הנושאים את דמותה. הפסל והמטבעות מראים אותה כיפהפייה, הסותר את הטענות שקלאופטרה לא הייתה יפה. ממצאים אלה מטפוסיריס מדגימים אטרקטיביות מובהקת. המאפיינים של הראש המפוסל שנמצא אינם מציגים מאפיינים המצביעים על מוצא שמדרום לסהרה. הצוות מצא גם קמעות רבים, יחד עם פסל יפהפה חסר ראש המתוארך לתקופה התלמית. נמצאה גם מסכה ייחודית המתארת אדם עם סנטר שסוע, שיש לה דמיון מסוים לפורטרטים ידועים של מרקוס אנטוניוס.
סקר מכ"ם של מקדש טפוסיריס מגנה, ממערב לאלכסנדריה, מצרים, הושלם מוקדם יותר בשנת 2002 כחלק מהחיפוש אחר קבר קלאופטרה ומרקוס אנטוניוס. בראש משלחת המועצה העליונה לענייני עתיקות של מצרים שחפרה את המקדש וסביבתו, עמדו בראשם זאהי חוואס, אז המזכיר הכללי של המועצה, וקתלין מרטינז.[10]
בשנת 2012, התגלה כי ההריסות הושפעו מהקרב השני באל עלמיין. משלחת החפירות מצאה מספר פצצות שלא התפוצצו, ובתוך המנהרות נמצאו שרידים חרוכים של חיילים איטלקים וניו זילנדיים[11] בשנת 2013, החפירה הופסקה בעקבות מהומות האביב הערבי, אך מאוחר יותר קיבל מרטינז אישור להמשיך בעבודתה באתר.[12]
בסרט תיעודי בטלוויזיה משנת 2015 בשם "הקבר האבוד של קלאופטרה" (הוקרן באוקטובר, בערוץ 4 בבריטניה), מרטינז אמרה שהיא בטוחה שהם קרובים למצוא את הקבר באתר, אולי במקום שבו נמצאו שני קברים בעומק האדמה.[13] בסרט ציינו שהעבודה לחקירת הקברים תחל עם פתיחת עונת החפירה הרשמית ב-2016.
ב-21 ביוני 2020, ערוץ המדע האמריקאי (Science Channel), פרסם סרט תיעודי בן שעתיים בשם "קלאופטרה: סקס, שקרים וסודות" כדי לחשוף את התגליות האחרונות.[14]
בינואר 2021, ארכאולוגים מצריים ודומיניקים בראשות קתלין מרטינז הכריזו על גילוי של קברים עתיקים בני 2,000 שנה עם לשונות זהב המתוארכות לתקופות ההלניסטית והרומית. המשלחת מצאה גם קמיעות עלי זהב בצורת לשונות שהונחו בפה המומיות כדי לאפשר לדבר עם האל אוזיריס בחיים שלאחר המוות. המומיות תוארו בצורות שונות: אחת חבשה כתר, מעוטרת בקרניו של האלוהות חתור ובדמותו של נחש הקוברה המייצג את האלוהות וואדג'ט במצח המומיה; המומיה השנייה תוארה עם עיטורים מוזהבים המייצגים שרשרת רחבה.[15][16][17][18]
בשנת 2022 דווח כי מנהרה להובלת מים באורך 1,305 מטר המתוארכת לתקופה התלמית נמצאה 20 מטר מתחת לפני הקרקע.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האם מתקרב גילוי קבר המלכה קלאופטרה? מקור ראשון, 19 באפריל 2009
- מנהרה שנחשפה מתחת לעיר מצרית עשויה להוביל לקברה של קליאופטרה, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2022
- ג'ייסי פורטין, מומיה עם לשון מזהב התגלתה במקדש עתיק ליד אלכסנדריה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2021
- המומיה עם לשון הזהב, באתר מאקו, 2 בפברואר 2021
- "תגלית סנסציונית": איפה קבר קלאופטרה?, באתר ynet, 15 ביולי 2020
- מומיה עם לשון מזהב התגלתה במצרים, באתר ynet, 6 בפברואר 2021
- לשון זהב ועוד ממצאים חדשים ממצרים, בלוג חדשות מצרים העתיקה, שחר גופר, 1 בפברואר 2021
- גיא רייט, צפון מצרים: שוב התגלו מומיות עם לשונות זהב, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2022
- משה גלעד, "מבחינתי קלאופטרה היא תיק פלילי", באתר הארץ, 25 בדצמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Katherine J. Eaton, The Festivals of Osiris and Sokar in the Month of Khoiak: The Evidence from Nineteenth Dynasty Royal Monuments at Abydos
- ^ "Ancient Egypt – Macedonian and Ptolemaic Egypt (332–30 bce)". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2020-06-08.
- ^ 1 2 Győző Vörös (2006). Taposiris Magna, 1998-2004: Alexandriai magyar ásatások. American Univ in Cairo Press. p. 24. ISBN 978-963-214-886-1. נבדק ב-8 ביוני 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Michel Chauveau (2000). Egypt in the Age of Cleopatra: History and Society Under the Ptolemies. Cornell University Press. p. 63. ISBN 978-0-8014-8576-3. נבדק ב-8 ביוני 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Eddie Edwards; Edward J. Edwards. The French Ruse. Eddie Edwards. p. 171. ISBN 978-1-257-15527-9. נבדק ב-8 ביוני 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ El Fakharani, F. (1974). The "Lighthouse" of Abusir in Egypt. Harvard Studies in Classical Philology, 78, 257-272. doi:1. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/311209 doi:1
- ^ Alan B. Lloyd (25 במאי 2010). A Companion to Ancient Egypt: Two Volume Set. John Wiley & Sons. p. 351. ISBN 978-1-4443-2006-0. נבדק ב-8 ביוני 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "Vast tunnel found beneath ancient Egyptian temple". Live Science. 7 בנובמבר 2022. ארכיון מ-9 בנובמבר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ ANN WUYTS (4 במאי 2010). "Ptolemaic statue and temple gate discovered at Taposiris Magna". The Independent (בצרפתית). London. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2011. נבדק ב-2012-06-10.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Zahi Hawass. "Press Release - News from the Temple of Taposiris Magna". אורכב מ-המקור ב-2012-05-20. נבדק ב-2012-06-10.
- ^ "Fending off snakes and scorpions, Dominican architect seeks Cleopatra's tomb". 9 August 2013. Dominican Today. אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2013. נבדק ב-10 בנובמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Cleopatra search affected by Egypt crisis". 27 August 2013. Dominican Today. נבדק ב-10 בנובמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Secrets of Egypt's Valley of the Kings: Series 2 Episode 2". Channel 4.
- ^ "Truth about Cleopatra's death: Resting place may have been found at mysterious site". International Business Times. 11 ביוני 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ February 2021, Owen Jarus-Live Science Contributor 01 (בפברואר 2021). "Mummy with a gold tongue found in Egypt". livescience.com (באנגלית). נבדק ב-2021-06-17.
{{cite web}}
: (עזרה);|first=
has generic name (עזרה) - ^ "Ancient mummies with golden tongues unearthed in Egypt". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-02-02. נבדק ב-2021-06-17.
- ^ "Photos: Archaeological mission uncovers 16 burial chambers in Alexandrian temple". Egypt Independent (באנגלית אמריקאית). 2021-01-30. נבדק ב-2021-06-17.
- ^ Fortin, Jacey (2021-02-03). "Archaeologists Find Mummies With Golden Tongues". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-06-17.
- ^ Jarus, Owen (7 נוב' 2022). "Vast tunnel found beneath ancient Egyptian temple". Live Science. נבדק ב-9 בנובמבר 2022.
{{cite news}}
: (עזרה)