אלכסנדריה העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אלכסנדריה העתיקה הייתה פוליס יוונית לחוף הים התיכון ובירת מצרים התלמיית. העיר שכנה במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה. העיר נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 334 לפנה"ס במהלך מסעותיו במצרים. לאחר חלוקת האימפריה של אלכסנדר הגדול הפכה אלכסנדריה לבירת הממלכה התלמיית ומרכז השלטון שלה.

גאוגרפיה ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדריה מוקפת החומה נבנתה במרחק מן הדלתא של הנילוס כדי להימנע מסחפוֹ שאיים לסתום את הנמלים. החוף היה עמוק מספיק כדי לאפשר את עגינת האוניות. אדמתה של אלכסנדריה נחשבה לפוריה ומסביב לעיר היו כפרים חקלאיים רבים.

מבנה העיר מתואר בקטע שלהלן:

היא בנויה כך שבצורתה היא דומה לגלימה (הכוונה לגלימה קצרה שלבשו אנשי צבא) ויש בה רחוב מרכזי החוצה בקירוב את העיר לשניים ומפליא בגודלו וביופיו. המרחק בין שער לשער הוא ארבעים סטאדיות (כ-600 מטר) ורוחבה הוא פלתרון אחד (כ-100 מטר) והיא מקושטת כולה בבנייני מגורים ובמקדשים מפוארים ביותר. אלכסנדר ציווה לבנות ארמון מפליא בגודלו ובחוזקו ולא רק אלכסנדר, אלא שמלכו במצרים אחריו עד ימינו אנו (הכוונה לימים בו נכתב המסמך) הגדילו את הארמון על ידי הוספת אגפים מפוארים. בכלל, גדלה העיר בדורות הבאים עד כי רבים מחשיבים אותה כעיר הראשונה שנוסדה בעולם הנושב, כי גם ביופיה, גם בגודלה, גם בעושרה וגם בכל הנוגע למותרות היא עולה בהרבה על האחרות, ומספר תושביה עולה על האחרות. בזמן שבו הגעתי אני למצרים, אמרו אלה שהיו ממונים על רשימת התושבים שמספר בני-החורין בעיר הוא יותר מ-300,000 ושהמלך מקבל מהכנסות הממלכה יותר מ-6,000 טלאנטים. מכל מקום, המלך אלכסנדר הפקיד כמה מידידיו על בניית אלכסנדריה, הסדיר את כל ענייני המנהל במצרים וחזר עם צבאו לסוריה.

דיודריוס ספר 17

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדריה נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול ומכאן שמה. באלכסנדריה היה חבר אזרחים שהתכנס באקלסיה (אספת העם), בולה (מועצת העם) ופקידים שונים, כגון פריטאנים שהיו פקידי השלטון העליונים ומזכירי המועצה. אלכסנדריה הייתה בעלת אוטונומיה חלקית. הכפיפות לשלטון המלכותי באה לידי ביטוי בכמה אופנים: המלך מינה אחראי אזרחי ופקיד שלטון צבאי ובמשך הזמן התבטלה האספה ולאחר מכן גם המועצה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה כאשר נוסדה העיר היו רוב תושביה יוונים, אך במשך הזמן התמזגו התושבים עם תושבי מצרים, והתושבים התחלקו בעיקר לשבטים מבחינה פוליטית-חברתית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלכסנדריה היו תעשיות רבות שמטרתן הייתה לשרת את העיר ומוצריהן נצרכו בעיקר לצריכה מקומית.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר היו חמש תעשיות עיקריות:

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדריה הייתה עיר עשירה במסחר בעיקר בזכות הנמל הגדול שלה, שהפכה לתחנה מרכזית בסחר החוץ של מצרים. יחד עם זאת, אלכסנדריה הייתה מרכז סחר לא רק בגלל הנמל, אלא גם כי נבחרה להיות מאגר התבואה המרכזי של המדינה. לאלכסנדריה הובאו גם שמן ודבש לשימוש האוכלוסייה ולאחסון במחסנים ובאסמים המלכותיים. מצרכים נוספים שנשלחו בכמויות גדולות לאלכסנדריה היו בדים, פפירוסים ויינות. העיר גם צרכה כמויות גדולות של ירקות. אלכסנדריה ייצאה בעיקר תבואה, פפירוסים שגודלו במצרים ומוצרים מן המזרח הרחוק שבחלקם עובדו באלכסנדריה. המסחר התחלק לשלושה חלקים עיקריים:

  • הצפון – הים האגאי והארצות הקרובות לו – לאלכסנדריה היו ככל הנראה קשרי מסחר עם רודוס, משם ייבאו אליה יין, כדי איכסון ועוד, ועם דלוס. המסחר עם רודוס ודלוס שימש בעיקר למסחר עם ערים אחרות ביוון ובאזור הים השחור כגון: כיוס, סאמוס, קוס, קונדוס, קילפון, קרוקריה, אתונה, תאסוס ועוד. המצרכים המיובאים כללו בעיקר יין, שמן, גבינות, דגים מיובשים, קטניות ואגוזים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]