יואל גילינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל גילינסקי
יואל גילינסקי
יואל גילינסקי
לידה 1954 (בן 70 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אומנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אהבת הפלא, צבע שמן תעשייתי על נייר ומדבקות, 2011
אמת, אקריליק על בד, 2011

יואל גילינסקי (נולד ב-1954) הוא אמן ומרצה בכיר בבצלאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-1954. בוגר המחלקה לאומנות בשנת 1978 והמחלקה לתקשורת חזותית של בצלאל בשנת 1983. החל משנת 1998 החל להרצות בבצלאל. בעבר לימד במכללות נוספות ברחבי הארץ.

זכה בשני פרסים: פרס קרן שרת (פיסול) בשנת 1979 ופרס על שם הרמן שטרוק מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל בשנת 1982.[1]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1985 - סמלים אישיים. גלריה תת-רמה, תל אביב, אוצרים: דני ואורי דותן.
  • 1991 - נקודת מוצא פיסול. הגלריה לצילום בצלאל ירושלים, אוצר: חיים לוסקי.
  • 1992 - חפצי פולחן אישיים. מוזיאון חיפה לאמנות, אוצר: מאיר אהרונסון.
  • 1996 - מעשה מרכבה, הסדנא לאמנות ביבנה, אוצרת: מוניקה לביא.
  • 2001 - מלאך חבלה. גלריה אישור זמני, תל אביב, אוצר: אדם ברוך.
  • 2008 - אוהב מלאכים, מקום לאמנות. הרצליה, אוצרת: דפנה נאור.
  • 2010 - ויבוא המלאך אלי. גלריה גרשטיין, תל אביב, אוצר: דוד גרשטיין.
  • 2013 - חי, צומח, דומם. גלריית מרכז הקצה, נהריה, אוצרת: לי רמון.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגי שגב, הגדה נאיבית ולא כל כך נאיבית מאת יואל גילינסקי, דומוס, 2010

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל גילינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]