יום ראשון בפארק עם ג'ורג'

יום ראשון בפארק עם ג'ורג'
Sunday in the Park with George

מילות השירים	סטיבן סונדהיים
מבוסס על	יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גרנד ז'אט
מוזיקה	סטיבן סונדהיים
שפה	אנגלית
פרסים	פרס פוליצר לדרמה, פרס אוליבייה

יום ראשון בפארק עם ג'ורג' (באנגלית: Sunday in the Park with George) הוא מחזמר, שאת המוזיקה שלו חיבר סטיבן סונדהיים ואת הטקסט ג'יימס לפיין (James Lapine). המחזמר נכתב בהשראת הציור יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז'אט של הצייר הפוינטיליסטי הצרפתי ז'ורז' סרה. העלילה סובבת סביב ג'ורג', גרסה בדיונית של סֶרָה, שמכניס את עצמו עמוק אל ציור יצירת המופת שלו, וסביב הנין שלו (הקרוי אף הוא ג'ורג'), אמן עכשווי. הפקת הבכורה בברודוויי התקיימה בשנת 1984.

המחזמר זכה בפרס הפוליצר לדרמה לשנת 1985, בשני פרסי טוני על עיצוב (ובמועמדות למחזמר הטוב ביותר), בפרסי דרמה דסק רבים, בפרס אוליבייה למחזמר הטוב ביותר לשנת 1991, ובפרס אוליבייה להפקה המוזיקלית הטובה ביותר לשנת 2007.

עלילה

מערכה ראשונה

בשנת 1884, ז'ורז' סרה, המכונה ג'ורג' במחזמר, מצייר סקיצות עבור הציור הגדול הבא שלו, הוא מכריז בפני הקהל: "לבן, דף או קנבס ריק. האתגר: להביא סדר לכל, דרך עיצוב, קומפוזיציה, מתיחות, איזון, אור והרמוניה." כאשר הוא מצייר את הסביבה של האי, הסביבה מופיעה על הבמה, והוא שולט בה כאשר שהוא מצייר אותה. פילגשו, דוט, מדגמנת עבורו, למרות התסכול שלה על הצורך לקום מוקדם ביום ראשון ("Sunday in the Park with George"). עוד מבקרים קבועים מתחילים להגיע לפארק: אישה זקנה ואחותה דנות כיצד פריז משתנה כדי להתאים מגדל לתערוכה העולמית, אבל האחות מעוניינת יותר בעגלון הגרמני, פרנץ. השקט בפארק נקטע על ידי קבוצה של מתרחצים גסי רוח. ג'ורג' מקפיא אותם עם מחוות יד, מה שהופך אותם לנושאים של הציור הראשון שלו, מתרחצים באנייר. אל הגלריה שבו מוצג הציור מגיעים ג'ולס ואשתו איבון. הם חושבים שבעבודתו של ג'ורג' אין חיים ("No Life"). בחזרה באי, לג'ולס ולאיבון יש ויכוח קצר עם ג'ורג' והם ממשיכים בדרכם. הם לוקחים את העגלון פרנץ איתם, ובכך נקטע המפגש שלו עם האחות. דוט, שהתעייפה מדיגמון מוקדם בבוקר באור השמש, עוזבת את הפארק שבעת רצון לאחר שג'ורג' מבטיח לקחת אותה לפוליז. ג'ורג' ניגש לגברת הזקנה, חושף שהיא אמו, ומבקש לצייר אותה, אך היא מסרבת בבוטות.

בסטודיו שלו ג'ורג' עובד על הציור שלו באובססיביות בעוד דוט מתכוננת לדייט שלהם, ומפנטזת על להיות נערת פוליז ("Color and Light"). כאשר ג'ורג' מפסיק לרגע לצייר כדי לנקות את המכחולים, הוא ודוט מהרהרים על הקסם שהם רואים אחד בשני. דוט מוכנה כבר ליציאה, אבל ג'ורג' בוחר להמשיך בציור, למורת רוחה של דוט.

לאחר זמן מה, בפארק ביום ראשון, ג'ורג' מצייר ספן ממורמר למורת רוחו של ג'ולס המתבונן בו. דוט מופיעה כאשר זרועה שלובה בזרועו של לואי האופה. שתי עלמות משוחחות ומבחינות בדוט עם אדם חדש ("Gossip"). כאשר לואיז, הבת של ג'ולס ואיבון, מנסה ללטף את הכלב של הספן, הוא צועק עליה, מתפרץ על ג'ורג' ועוזב בסערה. ג'ורג' ודוט מנהלים שיחה מתוחה בעוד היא מעיינת בספר הדקדוק, באמצעותו היא מלמדת את עצמה קרוא וכתוב. בעוד ג'ולס ואיבון לועגים לחוסר הקונבנציונליות ביצירתו של ג'ורג', הם שוללים יוזמה לכלול את עבודתו בתערוכה. ג'ורג' מאייר שני כלבים ומנסה לדמיין את העולם מנקודת המבט שלהם. הוא מתאר את הקלות אותה הם חשים כחופשיים מהשגרה ביום ראשון ("The Day Off"). ככל שהיום עובר, ג'ורג' מאייר בשקט סקיצות של מבקרי הפארק: שתי העלמות מנסות למשוך את תשומת לבם של זוג חיילים, ונלחמות על מי יקבל את הנאה מהשניים; האחות מסתתרת מהזקנה ומנסה למשוך את תשומת לבו של פרנץ; פרנץ ואשתו פרידה מתווכחים עם לואיז, ואחד עם השני; זוג תיירים אמריקאיים עשירים חולפים, שונאים הכל בפריז מלבד המאפים, ומתכננים לחזור הביתה עם אופה צרפתי; ג'ולס חוזר לשוחח עם ג'ורג' על חסרונותיו כאמן, וכתגובה מקבל הזמנה לראות את ציורו החדש של ג'ורג'; הספן מופיע שוב כדי לנזוף באמנים המתנשאים. דוט רואה את ג'ורג', אך הוא חומק לפני שהיא יכולה לדבר איתו, ובתגובה היא מתארת את הסיפוק בחייה החדשים עם לואי. ברור שהיא מתגעגעת ואוהבת את ג'ורג', אבל לואי אוהב, מכבד וצריך אותה בניגוד לג'ורג'. דוט בוחרת להישאר עם לואי ("Everybody Loves Louis").

בערב כאשר הפארק מתרוקן מאנשים, ג'ורג' חוזר. הוא מתגעגע לדוט ומקונן על כך שהאמנות שלו מנכרת אותו מאנשים החשובים לו, אך הוא מוותר על האושר האישי שלו למען הסיכוי להגשמת יצירתו ("Finishing the Hat").

כעבור זמן מה, דוט שכבר בהריון מתקדם מבקרת את הסטודיו של ג'ורג'. היא מבקשת ממנו ציור שבו צייר אותה, אבל הוא מסרב. ג'ולס ואיבון מגיעים לסטודיו כדי לראות את הציור של ג'ורג' שכמעט הושלם. בעוד ג'ולס הולך לראות את הציור עם ג'ורג', איבון ודוט מנהלות שיחה מתוחה. הן מבינות ששתיהן חשו מוזנחות על ידי אמן, השנאה ההדדית שלהן מתפוגגת, והן דנות בקשיים לשמירה על מערכת יחסים רומנטית עם אמן. בינתיים, ג'ולס מופתע מטכניקת הציור החדשה של ג'ורג' ומודאג מכך שהאובססיה של ג'ורג' לעבודתו מנכרת אותו מחבריו האמנים ואספנים כאחד. ג'ולס מסרב לתמוך בעבודה. ג'ולס ואיבון עוזבים, וג'ורג', ששוכח שדוט שם, חוזר לעבודה. דוט חושפת את הסיבה האמיתית לביקור שלה: למרות העובדה הברורה כי ג'ורג' הוא אביו של התינוק שלה, היא ולואי מתחתנים, ועוזבים לאמריקה. ג'ורג' נסוג בכעס מאחורי הקנבס שלו, והיא מתחננת בפניו שיגיב בכל דרך שהיא לחדשות שלה. הם מתווכחים במרירות על היחסים הכושלים שלהם. דוט מסכמת בצער שבעוד ג'ורג' מסוגל להגיע להגשמה עצמית, היא לא, ולכן הם חייבים להיפרד ("We Do Not Belong Together").

בפארק, הזקנה סוף סוף מסכימה לשבת עבור ג'ורג', ושוקעת בזכרונות מילדותו של ג'ורג'. היא מבכה על שינוי קו הרקיע של פריז, והוא מעודד אותה לראות את יופיו של העולם כפי שהוא, ולא כפי שהיה בעבר ("Beautiful"). התיירים האמריקאים מגיעים עם לואי ודוט, שמחזיקה את בתה הטרייה, מארי. ג'ורג' מסרב להכיר בה כבתו. לאחר שהוא מתנצל בקרירות, דוט עוזבת בצער.

הפארק הולך ונעשה רועש: העלמות והחייל רבים בקולניות על הפרידות שלהם, ג'ולס ופרידה מתגנבים כדי להיפגש. לואיז מודיע לאיבון על הבגידה של אביה, ופורצת קטטה בין ג'ולס, איבון, פרנץ ופרידה. במהומה לוקחים חלק כל מבקרי הפארק, עד שהזקנה צועקת: "זכור, ג'ורג'!", והוא עוצר את כולם עם מחוות יד. ג'ורג' לוקח שליטה על הדמויות בציור שלו, וכולם שרים בהרמוניה, כאשר הוא הופך אותם לציור המוגמר שלו ("Sunday").

מערכה שנייה

כאשר נפתח המסך, הדמויות – עדיין בתמונה – מתלוננות על כך שהן תקועות בתוך הציור ("It's Hot Up Here"). הדמויות מספידות בקצרה את ג'ורג', אשר נפטר באופן פתאומי בגיל 31.

הסיפור עובר מאה שנה קדימה לשנת 1984. נינם של ג'ורג' ודוט, גם הוא אמן בשם ג'ורג', נמצא במוזיאון וחושף את יצירתו האחרונה, המשקפת את ציורו על ז'ורז' סֶרָה בעזרת מכונת אור בשם "Chromolume #7". ג'ורג' מציג את העבודה, ומבסס את הקשר שלה לציור באמצעות סבתו בת ה-98, מארי, שתעזור לו להציג את העבודה. מארי מספרת על ההיסטוריה המשפחתית שלה, ומתארת כיצד אמה, דוט, סיפרה לה על ערש דווי שהיא בתו של סרה. ג'ורג' סקפטי לגבי החלק הזה בסיפור, אבל מארי עומדת על כך שההערות בספר הדקדוק של דוט, שבהן מוזכר ג'ורג' סרה, הן הוכחה לכך. לאחר כשל טכני קצר, הכרומולום נחשף.

בקבלת הפנים, פטרונים ואוצרים מברכים את ג'ורג' על עבודתו, בזמן שג'ורג' מרפרף ביניהם, מתלונן על הקשיים בייצור אמנות מודרנית ("Putting It Together"). הוא מתאמץ לנהל מספר שיחות שונות במקביל. הקול היחיד שממנו הוא אינו יכול להתעלם הוא של מבקרת אמנות המעירה לו כי הוא חוזר על עצמו ומייעצת לו לא לבזבז את הכישרון שלו. לאחר שמבקרי המוזיאון הולכים לארוחת הערב, מארי רואה את אמה בציור של סרה, ומדברת איתה על דאגתה לג'ורג'. כאשר ג'ורג' מגיע לקחת אותה הביתה, היא מספרת לו על אמה, ומנסה להעביר לו מסר על המורשת שאנחנו משאירים ("Children and Art"). היא נרדמת, וג'ורג', שנותר לבד עם הציור, מבין שחסר לו קשר אנושי.

שבועות לאחר מכן, מארי מתה וג'ורג' מוזמן על ידי ממשלת צרפת להציג את הכרומולום על האי שתואר בציור. באי מגלה ג'ורג' שחברו דניס דחה את הצעתו לעבוד איתו. ג'ורג' חש חוסר ודאות. הוא קורא מתוך ספר שירש מסבתו, הספר שבו דוט השתמשה כדי ללמוד לקרוא, ומהרהר בדמיון בינו לבין סבא-רבא שלו ("Lesson #8"). דוט מופיעה כחיזיון ומברכת את ג'ורג' לשלום. היא מתייחסת אליו כאל ג'ורג' שהיא מכירה. הוא מתוודה בפניה על הספקות שלו והיא אומרת לו להפסיק לדאוג, לבטוח בבחירותיו ופשוט לבצע אותן ("Move On"). ג'ורג' מוצא כמה מילים שנכתבו בגב הספר - המילים שג'ורג' מלמל לעיתים קרובות בעת שצייר. כאשר ג'ורג' קורא אותן בקול, הדמויות בציור ממלאות את הבמה ושבות להמחיש את הציור ("Sunday"). כאשר הם עוזבים והבמה נראית כבַד קנבס ריק, קורא ג'ורג': "לבן, דף או קנבס ריק אהוב עלי – כל כך הרבה אפשרויות."

שירים

יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז'אט

מערכה ראשונה

• Sunday in the Park with George
• No Life
• Color and Light
• Gossip
• The Day Off
• Everybody Loves Louis
• Finishing the Hat
• We Do Not Belong Together
• Beautiful
• Sunday

מערכה שניה

• It's Hot Up Here
• Chromolume #7
• Putting It Together
• Children and Art
• Lesson #8
• Move On
• Sunday

דמויות

לפי ההפקה המקורית של המחזמר בברודוויי, כל השחקנים מגלמים שני תפקידים שונים במערכה הראשונה ובמערכה השנייה. בסוגריים מצוינים שמות השחקנים של ההפקה המקורית.

• ג'ורג' סרה / ג'ורג' (מנדי פטינקין)
• דוט / מארי (ברנדט פיטרס)
• גברת זקנה / בלייר דניאלס (ברברה בריין)
• סלסט 1 / איליין (מרי ד'ארסי)
• גברת אמריקאית / צלמת (סו-אן גרשנסון)
• לואי / בילי וובסטר (כריס גרונדאל)
• איבון / נעמי אייזן (דנה איבי)
• איש עם אופניים / עוזר במוזיאון (ג'ון ג'ליסון)
• ג'ולס / בוב גרינברג (צ'ארלס קימברו)
• אדון אמריקאי / לי רנדולף (פרנק קופיק)
• אחות / הרייט פאולינג (ג'ודית מור)
• פרידה / בטי (ננסי אופל)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יום ראשון בפארק עם ג'ורג' בוויקישיתוף

הקודם: 1984: אנדרו לויד ובר - Cats: Complete Original Broadway Cast Recording

פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר 1985: סטיבן סונדהיים - יום ראשון בפארק עם ג'ורג'

הבא: 1986: ג'ון מק'קלור - סיפור הפרברים