קומפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומפני
Company
שחקני ההפקה המקורית בכרזה של המחזמר
שחקני ההפקה המקורית בכרזה של המחזמר
מילות השירים סטיבן סונדהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
ליברטיסט ג'ורג' פירת' (מחזה), סטיבן סונדהיים (מילות השירים)
מוזיקה סטיבן סונדהיים
מקום ההתרחשות ניו יורק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 1970
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים פרס טוני
companymusical.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קומפני"אנגלית: Company) הוא מחזמר מאת ג'ורג' פירת' (מחזה) וסטיבן סונדהיים (מוזיקה ומילות השירים). המחזמר מתאר סצינות מחייו של רוברט, רווק ניו-יורקי בן 35 המתמודד עם שאלות של זוגיות ומחויבות רגשית בחברה שלוחצת עליו למצוא בת זוג ולהינשא. המחזמר שהוצג לראשונה בברודוויי ב-1970 נחשב פורץ דרך בשל העיסוק הישיר שלו בבעיות חברתיות רלוונטיות לקהל הצופים, ובשל המבנה שלו – אוסף סצינות קומיות שאינן מתארות עלילה בעלת סדר כרונולוגי מוגדר אלא את התהליך הנפשי שעובר הגיבור הראשי. ההפקה המקורית זכתה בשישה פרסי טוני. המחזמר הועלה פעמים נוספות בברודוויי ובהפקות מקומיות וכן על במות שונות ברחבי העולם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' פירת', שחקן שהחל לעסוק בכתיבה, חיבר בסוף שנות השישים 11 מחזות קצרים בני מערכה אחת, שרובם עסקו במערכות יחסים בין שני אנשים (זוגות נשואים, חברים טובים וכדומה). קים סטנלי הייתה אמורה לשחק בתפקידים הראשיים, ואנתוני פרקינס הביע עניין בבימוי. לאחר שהפקת המחזות נתקלה בקשיים, התבקש התמלילן והמלחין סטיבן סונדהיים לייעץ לגבי המשך העבודה על הפרויקט. סונדהיים בתורו ביקש את עצתו של ידידו, המפיק והבמאי הרולד פרינס. להפתעתם של פירת' וסונדהיים, הציע פרינס להשתמש במחזות כבסיס למחזמר. הקושי נבע מהעובדה שלא היה קשר של ממש בין המחזות השונים, והיה צורך למצוא דרך לאחד אותם ליצירה אחת. הפתרון של פירת' וסונדהיים התבסס על כך שברוב המחזות הייתה דמות חיצונית שתפקידה היה לשמש כזרז להתרחשות הדרמטית העיקרית. פירת' וסונדהיים איחדו את הדמויות האלה לדמות יחידה בשם רוברט, שהייתה לגיבור הראשי של המחזמר. מנקודת מוצא זו הם פיתחו את התמות המרכזיות במחזמר, והמבנה הייחודי שלו. כתיבת השירים היוותה אתגר נוסף: סונדהיים חש שהטקסט של פירת' עומד בזכות עצמו ואין צורך בשירים כדי לקדם את העלילה, מה גם שלא הייתה עלילה מרכזית לקדם. הפתרון שנמצא הוא שרוב השירים הם פרשנות של הדמויות להתרחשות אבל אינם חלק ממנה[1][2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבור הראשי במחזמר הוא רוברט, המכונה על ידי חבריו גם בשם בובי, ובשלל שמות חיבה אחרים. הוא רווק בן 35 החי בניו יורק. חבריו הקרובים הם חמישה זוגות נשואים: שרה והארי, סוזן ופיטר, ג'ני ודייוויד, ואיימי ופול, כולם בערך בני גילו של רוברט, וכן ג'ואן ולארי, המבוגרים משאר החבורה. המפגשים עם החברים ממלאים את חייו. החברים לוחצים על רוברט למצוא בת זוג ולהינשא, אולם הוא כלל אינו בטוח אם הוא מעוניין בקשר זוגי משמעותי. למרות זאת הוא יוצא עם שלוש בחורות: אפריל, דיילת אוויר נאיבית, מרתה, בחורה אופנתית ומתוחכמת, וקיית'י, בחורה מעיירה קטנה המרגישה זרה בניו יורק.

סיפור המסגרת של המחזמר הוא מסיבת הפתעה לכבוד את יום הולדתו ה-35 של רוברט שמארגנים חמשת זוגות החברים. הקבוצה חוגגת את חברותם המשותפת ומאחלת לרוברט להינשא, בעוד הוא נשאר מסויג. למרות הקרבה הגלויה בין רוברט וחבריו, נראה שבאופן מוזר הזוגות כלל אינם מכירים זה את זה, והאירוע נושא אופי סוריאליסטי. מסיבת יום ההולדת מובילה לאוסף של סצנות קומיות, שבהן נפגש רוברט עם אחד מהזוגות או אחת מחברותיו. רוברט צופה בזוגות ובהתמודדות שלהם עם הקשיים בחיים המשותפים, הריבים, החשש מפני איבוד הזהות העצמית, האפשרות לגירושין או לבגידה, המפלט שחלקם מוצאים באלכוהול או מריחואנה, ועוד. במהלך המחזמר משתנה היחס של רוברט לזוגיות ונישואין והוא מפתח גישה בוגרת ומורכבת יותר לנושא. למרות שהדבר אינו נאמר במפורש, נהוג לראות את עלילת המחזמר כ-"מתרחשת בראשו של רוברט"[3] כלומר מתארת את מחשבותיו וזיכרונותיו של בזמן שהוא בוחן את חייו ומתלבט לגבי זוגיות עתידית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קומפני", בבימויו של רפי ניב תיאטרון באר שבע, מימין לשמאל: צק ברקמן, שרון שחל ומולי שולמן

קומפני הועלה לראשונה בישראל בידי רפי ניב בסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין ב-11 בנובמבר 2006, לפי תרגומו של דניאל אפרת. ניב העלה את ההפקה מחדש בתיאטרון באר שבע ב-28 במאי 2011, בכיכובם של ריקי גל (ג'ואן), צק ברקמן (בובי), מיכל ברנד (איימי), מיכל ויינברג (סוזן), שרון צור (פיטר), אביטל פסטרנק (ג'ני), יונתן רוזן (פול), שרון שחל (שרה), קרן מרום (מרתה), ארז וייס, מולי שולמן (הארי), רונה פרומצ'נקו (אפריל), שלום שמואלוב (לארי) ומירב שירום (קאתי). [4]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Overture
  • Company
  • The Little Things You Do Together
  • Sorry-Grateful
  • You Could Drive a Person Crazy
  • Have I Got A Girl for You
  • Someone Is Waiting
  • Another Hundred People
  • Getting Married Today
  • Marry Me a Little

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Side by Side by Side
  • Poor Baby
  • Tick-Tock (אינסטרומנטלי)
  • Barcelona
  • The Ladies Who Lunch
  • Being Alive


ההפקה בווסט אנד (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הועלתה ההצגה בווסט אנד במבנה שונה לחלוטין ממה שנראה קודם.

בובי (Bobby) שונתה לבובי (Bobbie), תפקיד נשי שאותו גלימה רוזלי קרייג.

סונדהיים הסכים לשינוי המגדרי וגם לשינויים מינוריים בטקסט.

כמו כן, הזוג איימי ופול הפכו לג'יימי ופול, זוג חד מיני.

שלוש הנשים אפריל, מרתה וקאתי שאיתם בובי מבלה במחזמר המקורי שונו לתפקידים גבריים.

אנדי (אפריל), פי-ג'יי (מרתה) ותיאו (קאתי).

פאטי לופון, שכיכבה במחזמר בעבר בתפקיד ג'ואן, בהקראה בליווי הפילהרמונית של ניו יורק, חוזרת בהפקה הזו לתפקיד.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סונדהיים שאל את התסריטאי ויליאם גולדמן בסביבות שנות ה-90 אם יהיה מעוניין לכתוב את התסריט לעיבוד קולנועי למחזמר.

גולדמן השיב:

"קומפני הוא אחד ממחזות הזמר הטובים שיש. כמו ג'יפסי או חברי ג'ואי, אני מחשיב את קומפני כאחד מחזות הזמר החשובים, הטובים והאהובים ביותר. אני זוכר שראיתי את ההצגה חמש פעמים ואהבתי כל פעם, אבל...הייתה לי בעיה ענקית עם העובדה שהדמות הראשית הוא בבירור הומו ואף אחד לא רוצה לדבר על זה. האל, ג'ורג' וסטיב כולם אמרו שהוא בחור סטרייט עם בעיית התמדה. בכל מקרה ההצגה היא אחת האהובות עליי. מצאתי לעצמי דרך לשנות את זה, לשמור את השירים, אך להוסיף קצת מבנה סיפורי."

הרברט רוס היה אמור לביים את הסרט אבל גולדמן אמר שסונדהיים אמר לבמאי לפרוש מהפרויקט.

ב-2010 הייתה ספקולציה שניל לביוט יביים גרסה קולנועית למחזמר.

נכון לשנת 2019 אין תכנונים לצילום גרסה קולנועית למחזמר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומפני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen Sondheim, Finishing the Hat: Collected Lyrics (1954-1981) with Attendant Comments, Principles, Heresies, Grudges, Whines and Anecdotes, p. 165-6
  2. ^ http://www.sondheimreview.com/v2n2.htm
  3. ^ John Bush Jones, Our Musicals, Ourselves, p. 276
  4. ^ המחזמר קומפני באתר תיאטרון באר שבע



הקודם:
1970: ברט בכרך והאל דייוויד - הבטחות הבטחות
פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר
1971: סטיבן סונדהיים - קומפני
הבא:
1972: סטיבן שוורץ - Godspell