כלוב העליזים (מחזמר)
 | |
| כרזת המחזמר בברודוויי | |
| מילות השירים | ג'רי הרמן |
|---|---|
| מבוסס על | המחזה "La Cage aux Folles" מאת ז'אן פוארה |
| ליברטיסט | הארווי פירסטיין |
| מוזיקה | ג'רי הרמן |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה | 1983-1987 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
| פרסים |
מספר פרסי טוני, בהם בקטגוריות המחזמר הטוב ביותר פרס לורנס אוליבייה |
|
lacage | |
כלוב העליזים (בצרפתית: La Cage aux Folles) הוא מחזמר אמריקאי שכתב הארווי פירסטיין עם פזמונים ומוזיקה מאת ג'רי הרמן, המבוסס על מחזה צרפתי באותו שם מ-1973, מאת ז'אן פוארה (על סמך המחזה נוצר ב-1978 סרט קולנוע צרפתי מצליח, וכן סרט אמריקאי בשם "כלוב הציפורים" ב-1996). העלילה מתמקדת בזוג הומואים: ז'ורז', מנהל מועדון לילה בסן טרופה שמציע בידור דראג, ואלבין, שותפו הרומנטי וכוכב דראג. הרפתקאות מגוחכות נוצרות כאשר בנו של ז'ורז', ז'אן מישל, מביא לפגישה בביתם את הוריה האולטרה-שמרנים של ארוסתו. הפירוש המילולי של "La Cage aux Folles" הוא "כלוב המשוגעות" אך "folles" הוא גם מונח סלנג להומואים נשיים ("מלכות").
הפקת ברודוויי המקורית מ-1983 רצה 4 שנים עם 1,761 הופעות, המחזמר האמריקאי הראשון זה עשור שעבר את רף אלף ההופעות. ההפקה קיבלה תשע מועמדויות לפרסי טוני וזכתה בשישה, כולל פרס טוני למחזמר הטוב ביותר, היצירה הטובה ביותר והמחזאי הטוב ביותר. הצלחתו של המחזמר הולידה הפקה בווסט אנד ומספר הפקות בינלאומיות. חידוש המחזמר בברודוויי ב-2004 זכה בפרס הטוני למחזמר המחודש הטוב ביותר, וחידושו בלונדון ב-2008 זכה בפרס לורנס אוליבייה לחידוש מוזיקלי. חידושו בברודוויי ב-2010 היה מועמד לאחד עשר פרסי טוני וזכה בפרס המחזמר המחודש. הוא המחזמר היחיד שזכה בפרס טוני למחזמר המחודש פעמיים והמופע היחיד שזכה בפרס טוני להפקה הטובה ביותר עבור כל אחד מהפקותיו בברודוויי.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה I[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ורז', מנהל הטקס, מברך את הקהל ב"כלוב העליזים", מועדון הלילה שלו בסן טרופה. אלבין, בן זוגו או "האישה" שלו, חי איתו יחד באושר במשך שנים רבות בדירה שמעל למועדון, עם "העוזרת" יעקב. אלבין הוא שחקן דראג קווין וכוכב המועדון תחת השם הבדוי "זאזא".
כשאלבין מתכונן להופעה, בנו בן ה-24 של ז'ורז', ז'אן מישל (מאישה בשם סיביל) מגיע הביתה עם הידיעה שהוא מאורס לאנה דינדון. ז'ורז' מסרב לאשר את האירוסין של ז'אן מישל, אבל בנו מבטיח לו שהוא מאוהב באנה. למרבה הצער, אביה הוא ראש מפלגת "מסורת, משפחה ומוסר", שמטרתה המוצהרת היא לסגור את מועדוני הדראג המקומיים. ההורים של אנה רוצים לפגוש את חמיה העתידי של בתם. ז'אן מישל שיקר לארוסתו, כשתיאר את ז'ורז' כדיפלומט בדימוס. הוא מתחנן בפני ז'ורז' להורות לאלבין להיעדר מהביקור עם כל ההתנהגות הראוותניות שלו, ואומר לז'ורז' לשפץ את הדירה באופן מאופק יותר. ז'אן מישל גם מעוניין שז'ורז' יזמין את סיביל, שבקושי ראתה אותו מאז לידתו, לארוחת ערב במקומו של אלבין. אלבין חוזר מהמופע כדי לברך את הבן, כאשר ז'ורז' מציע לו ללכת לטייל.
ז'ורז' לוקח את אלבין לבית קפה בטיילת, בבעלות האדון וגברת רנו, שם הוא מנסה לרכך את הרגשות של אלבין לפני שסיפר לו על בקשתו של ז'אן מישל. לפני שז'ורז' בישר לו את הבשורה, אלבין מאיץ בו לחזור למועדון כדי להיות מוכנים בזמן להופעה הבאה. הם מגיעים בזמן ואלבין עולה לבמה פעם נוספת כזאזא. בעוד אלבין מופיע, ז'ורז' וז'אן מישל משפצים במהירות את הבית. כשהוא מתאפר עבור ההופעה הבאה שלו, הוא מבחין בשניים נושאים את השמלות שלו ודורש לדעת מה קורה. ז'ורז' לבסוף מספר לו על תוכניתו של ז'אן מישל ומצפה ממנו להתפוצץ מזעם, אבל הוא שומר על שתיקה. אלבין אז מצטרף מחדש ללהקת Les Cagelles על הבמה, אומר להם לעזוב ומתחיל לשיר לבדו בהתרסה מול ז'אן מישל, כי הוא גאה על מי שהוא ומסרב להשתנות בפני אף אחד. הוא זורק את הפאה שלו על ז'ורז' ויוצא בטריקת דלת.
מערכה II[עריכת קוד מקור | עריכה]
למחרת בבוקר, ז'ורז' מוצא את אלבין בבית הקפה בטיילת לאחר עזיבתו הפתאומית ומתנצל בפניו. לאחר מכן הוא מציע לאלבין שהוא יתלבש לארוחת ערב כמאצ'ו ויוצג כבתור "הדוד אל". אלבין עדיין נסער, אך בחוסר רצון מסכים להתנהג כמו הטרוסקסואל בפני ז'אן מישל. בעזרתו של אדון וגברת רנו, ז'ורז' מלמד את אלבין לנטוש את הצעקנות שלו. בדירה שעוצבה מחדש בצניעות, ז'ורז' מציג את "הדוד אל" לז'אן מישל. ז'אן מישל לא אוהב את הרעיון ומביע את הסלידה שחש לאורח החיים של אלבין. ז'ורז' כועס ומזכיר לבנו כמה טוב אלבין שימש לו כבתור "אמא". לאחר מכן הם מקבלים מברק שסיביל, אמו של ז'אן מישל, לא תבוא, ובינתיים ההורים של אנה מגיעים. בתקווה להציל את המצב, אלבין מופיע כאמו שופעת החזה של ז'אן מישל, עם פנינים ונעלי עקב. יעקב העצבני שורף את ארוחת הערב, ולכן מוסדרת במהירות נסיעה למסעדה מקומית, השייכת לז'קלין, ידידה ותיקה של אלבין וז'ורז'. אף אחד לא סיפר לז'קלין על המצב החדש, והיא מבקשת מאלבין (כזאזא) לשיר, והוא מסכים לכך בהיסוס. כולם במסעדה מתחילים לקחת חלק בשיר, וגורמים לאלבין להיכנע לטירוף הביצוע ולתלוש את הפאה שלו בשיאו של השיר, דבר המגלה את זהותו האמיתית.
בחזרה לדירה, הוריה של אנה מתחננים בפני בתם לנטוש את הארוס שלה, עקב הזעזוע שלהם מהוריו ההומוסקסואלים, אבל היא מאוהבת בז'אן מישל ומסרבת לעזוב אותו. ז'אן מישל, בוש ונכלם בדרך שהתייחס לאלבין, מבקש את סליחתו, הניתנת באהבה. הוריה של אנה מתכוננים לצאת לדרך, אבל דרכם נחסמת בידי ז'קלין, שהגיע עם העיתונות, מוכנה לצלם את הפעילים הידועים לשמצה נגד ההומוסקסואלים יחד עם זאזא. לז'ורז' ואלבין יש הצעה: אם אנה וז'אן מישל יוכלו להתחתן, ז'ורז' יעזור להוריה של אנה להימלט דרך מרתף המועדון. ז'ורז' נפרד מהקהל, תוך כדי שלהקת Les Cagelles מכינים את הוריה של אנה לגראנד פינאלה. ז'ורז' מציג אותם לבושים כאמני דראג ברביו של מועדון הלילה, והם בורחים מצלמי הפפראצי עם ז'אן מישל ואנה מאחוריהם. כשכולם נעלמו, אלבין נכנס והוא וז'ורז' שרים כביטוי לאהבתם ומתנשקים.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'ורז' - שותפו של אלבין והבעלים והמנחה של מועדון "כלוב העליזים". אבי של ז'אן מישל.
- אלבין –בן זוגו של ז'ורז' והכוכב של המועדון, מופיע כדראג קווין בשם "זאזא".
- יעקב – עוזר-בית ועוזרו האישי של אלבין.
- ז'אן מישל - בנו של ז'ורז' מרומן קצר לפני עשרים וארבע שנים.
- אן דינדון - ארוסתו של ז'אן מישל.
- מסיה אדואר דינדון- אביה של אנה. אולטרה שמרן ומנהיג מפלגת "מסורת, משפחה ומוסר" .
- מאדאם מארי דינדון - אשתו של אדוארד ואמה של אנה.
- ז'קלין - חברתם של ג'ורג' ואלבין והבעלים של מסעדת "צ'אז ז'קלין".
- אדון וגברת רנו - הבעלים של בית הקפה בטיילת.
- פרנסיס - מנהל הבמה של המועדון.
- Les Cagelles - אמני דראג במועדון הלילה, המשמשים גם כלהקת רקע לזאזא.
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה I[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
מערכה II[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבכורה הישראלית עלתה באוגוסט 2019 במרכז סוזן דלל, תחת השם ״לה קאג׳ או פול״ על ידי חברת ההפקות הנווד. ההפקה עלתה למשך יומיים בלבד, וכל הכנסותיה נתרמו אל ״יש עם מי לדבר״ למניעת התאבדות בקרב נוער להט״בי. להקת השחקנים הישראלית המקורית כללה את רועי דולב בתור אלבן ואורן חבוט בתור ג׳ורג׳.[1][2]
המחזמר עלה בשפה העברית בתרגומו ובימויו של רועי דולב, וכללה תזמורת חיה בניצוחו של יובל גולדשטיין. ההפקה הייתה הראשונה בישראל ששיתפה פעולה עם מותג Playbill בהוצאת תוכניה מיוחדת, כנהוג בברודוויי, אשר חולקה לקהל ללא תשלום.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כלוב העליזים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחזמר גאה חדש יתרום את הכנסותיו ל"יש עם מי לדבר", באתר וואלה!, 22 באוגוסט 2019
- ^ 'לה קאג' או פול' – ליהנות ממחזמר ולתרום ל'יש עם מי לדבר', באתר www.wdg.co.il, 2019-08-19
- ^ BWW News Desk, LA CAGE Gets First Playbill In The Middle East, BroadwayWorld.com (באנגלית)
| פרס טוני לחידוש הטוב ביותר למחזמר | ||
|---|---|---|
| 1994–1999 | קרוסלה (1994) • ספינת השעשועים (1995) • המלך ואני (1996) • שיקגו (1997) • קברט (1998) • אנני אוקלי אשת לפידות (1999) | |
| 2000–2009 | נשקי אותי, קייט (2000) • רחוב 42 (2001) • אל תוך היער (2002) • Nine (2003) • מתנקשים (2004) • כלוב העליזים (2005) • משחק הפיג'מה (2006) • קומפני (2007) • דרום פסיפיק (2008) • שיער (2009) | |
| 2010–2019 | כלוב העליזים (2010) • הכל הולך (2011) • פורגי ובס (2012) • פיפין (2013) • הדוויג והשארית העצבנית (2014) • המלך ואני (2015) • הצבע ארגמן (2016) • הלו, דולי! (2017) • פעם אחת באי הזה (2018) • אוקלהומה! (2019) | |
| 2022–הווה | קומפני (2022) • המצעד (2023) | |
| פרס לורנס אוליבייה להפקה מחודשת של מחזמר | |
|---|---|
|
