הלו, דולי! (מחזמר)
 | |
| כרזת המחזמר בגרסתו המקורית משנת 1964 | |
| בימוי | קרנדל דיל |
|---|---|
| הפקה | דוד מריק |
| כתיבה | מיכאל סטוארט |
| מילות השירים | ג'רי הרמן |
| מבוסס על | המחזה "השדכנית" מאת טורונטון ווילדר |
| ליברטיסט |
ג'רי הרמן מיכאל סטוארט |
| דמויות |
תפקיד נשי ראשי: דולי לוי תפקיד גברי ראשי: הוראס ואנדרגלדר תפקידי משנה: קורניליוס האקל • ברנאבי טאקר • איירין מולוי • מיני פיי |
| מוזיקה | ג'רי הרמן |
| מקום ההתרחשות | יונקרס, ניו יורק, ארצות הברית |
| תקופת ההתרחשות | 1893 |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה |
1964 5 בנובמבר 1968 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
| פרסים | 4 פרסי טוני |
הלו, דולי! (באנגלית: !Hello, Dolly) הוא מחזמר שהלחין וחיבר ג'רי הרמן, המבוסס על מחזהו של טורונטון ווילדר, "השדכנית" (אשר הועלה בתיאטרון הקאמרי גם בשם "השדכנית העליזה"[1]). המחזמר עוקב אחר מעלליה של דולי לוי, שדכנית יהודייה ידועה, בעיר יונקרס שבניו יורק, בה היא מחפשת שידוך ל"רווק החצי-מיליונר" הידוע והקמצן, הוראס ואנדרגלדר. בכך, היא משכנעת את אחייניתו, ארוסה של אחייניתו ושניים מפקידיו של הורס לנסוע לניו יורק.
המחזמר הוא אחד ממחזות הזמר המוצלחים שהועלו בברודוויי, עם ארבע העלאות מחודשות, והצלחה חובקת עולם. בשנת 1969 יצא אף סרט בכיכובה של ברברה סטרייסנד אשר זכה להצלחה מעטה, אך כיום נחשב לקלאסיקה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור עלילת המחזמר "הלו, דולי!" במחזה בריטי "יום מבוזבז היטב" מאת ג’ון אוקסנפורד. טורונטון ווילדר עיבד את המחזה ל"השדכנית" (שהוצג בעבר בקאמרי בשם "השדכנית העליזה") בשנת 1955, בה הורחב תפקידה של דולי, אשר גולמה בידי רות גורדון.[2] "השדכנית" הפך ללהיט ואף עובד לסרט בעל אותו שם משנת 1958 בכיכובה של שירלי בות'. הסיפור על אלמנה באמצע חייה החותרת למציאת אהבה עבורה ועבור אחרים במסעדה בעיר הגדולה הופיעה עוד במחזמר "טיול לרובע הסיני".[3]
התפקיד של דולי גאלגר לוי במחזמר נכתב במקור עבור השחקנית אתל מרמן, אך מרמן סירבה לתפקיד, בדומה למרי מרטין (אם כי לבסוף שניהם שחקו את התפקיד בשלב יותר מאוחר).[2] מריק אחר כך בחן את ננסי ווקר. לבסוף, התפקיד הוענק לקרול צ'אנינג, אשר דולי הפך לתפקידה המזוהה והאהוב ביותר.[4] הבמאי גאוור צ’מפיון לא הייתה בחירתו הראשונה של המפיק, כי אם האל פרינס, ג'רום רובינס וג’ו לייטון, אך כולם סירבו.[5]
"הלו, דולי!" רץ לראשונה בהצגת ניסיון בדטרויט ווושינגטון די. סי.[4] לאחר שנכתבו הביקורות, היוצרים עשו שינויים רבים בתסריט ובמוזיקה, כולל הוספת השיר "לפני שעובר המצעד".[6] השם שניתן תחילה למחזמר היה "דולי, אשה אצילה ומרגיזה"[7] ו-"פנה אל דולי", אך מריק שינה את השם לאחר ששמע את ביצועו של לואי ארמסטרונג לשיר "הלו, דולי!". המחזמר הפך לאחד ממחזות הזמר הבולטים ביותר של ברודוויי של שנות השישים, ונחשב עד היום לאחד ממחזות הזמר הגדולים של ברודוויי, עם 2,844 הופעות בהרצה הראשונה, ובזמנו אף היה המחזמר שרץ הכי הרבה זמן בהיסטוריה של ברודוויי.[8]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר המאה ה-19 הופכת למאה ה-20, כל העיר ניו-יורק נרגשת עקב בואה של האלמנה דולי גאלגר לוי לעיר ("פנה אל דולי"). דולי מתפרנסת משידוך בין אנשים ולימודי צד, דבר המגדירה אותו כ"בחישה", הכוללים הדרכות ריקוד ושיעורי ריקוד ("אני שמה את היד"). ברגע זה, דולי מחפשת אחר אשה עבור הוראס ואנדרגלדר הזועף, חצי מיליונר מפורסם, אך הדבר נעשה ברור שדולי מתכוונת להינשא להוראס בעצמה. אמברוז קמפר, אמן צעיר, רוצה להינשא לאחייניתו היבבנית של הוראס, ארמנגרד, אך הוראס אינו מוכן לכך, בטענה שעבודתו של אמברוז לא תספיק למחייתה של ארמנגרד. אמברוז מבקש את עזרתה של דולי, והשניים יוצאים לכיוון יונקרס, במטרה לפגוש את הוראס, אשר גר שם ובעל חנות משלו.
הוראס מסביר לשני עובדיו, קורנליוס הקל וברנבי טאקר שעליו להינשא, כיוון ש-"אשה דרושה פה" לעשות את כל מטלות הבית. הוא מתכנן לנסוע יחד עם דולי אל העיר ניו-יורק כדי לצעוד במצעד הרחוב ה-14, ולהציע נישואין לאלמנה איירין מולוי, אשר מחזיקה בחנות כובעים באותה העיר. דולי מגיעה ליונקרס ומזכירה "בטעות" שייתכן שבעלה הראשון של איירין לא מת מנסיבות טבעיות, ומזכירה בנוסף שהיא מכירה יורשת, ארנסטינה גולד, אשר ייתכן ומעוניינת בהוראס. הוראס עוזב לניו-יורק ומפקיד את חנותו בידי קורנליוס וברנבי.
קורנליוס מחליט כי עליו ועל ברנבי לצאת מגבולות יונקרס. עליהם לצאת אל ניו-יורק, לאכול ארוחה טובה, לבזבז את כל כספם, לראות לוויתן ממולא במוזיאון, כמעט להיעצר ולנשק בחורה! השניים מפוצצים פחיות עגבניות כדי ליצור ריח חזק ואליבי מצוין לסגירת החנות. דולי מזכירה כי היא מכירה שתי בחורות בניו-יורק אשר מוטב להם לפנות אליהן: איירין מולוי והזבנית שלה, מיני פיי. היא אומרת לארמנגרד ואמברוז שהיא רושמת אותם לתחרות ריקודי הפולקה במסעדת "גני הרמוניה" בעיר ניו-יורק. קורנליוס, ברנבי, אמברוז, ארמנגרד ודולי לוקחים רכבת ועוזבים לעיר ניו-יורק ("לבשו בגדי שבת"), באחת מהסצנות הזכורות במחזמר, בו מופיעה רכבת בגודל מלא על הבמה.
איירין ומיני פותחות את חנות הכובעים באחר הצהריים. איירין רוצה בעל, אך אינה אוהבת את הוראס ואנדרגלדר. היא מצהירה כי תחבוש כובע מעוטר סרטים כדי להרשים גברים ("אני אלבש סרטים"). קורנליוס וברנבי מגיעים לחנות, ומעמידים פני עשירים. הוראס ודולי מגיעים אף הם לחנות, וקורנליוס וברנבי מתחבאים מהוראס. איירין אומרת בטעות כי היא מכירה את קורנליוס הקל, ודולי מספרת לה ולהוראס שחרף היות קורנליוס זבנו של הוראס בשעות היום, בשעות הליל הוא פלייבוי מניו-יורק; "נצר למשפחת הקל" כדבריה. מיני צורחת כאשר היא מגלה שקורנליוס מתחבא בארון. הוראס מתכוון לפתוח את הארון בעצמו, אך דולי, איירין ומיני מסיחות את דעתו בשיח על בטסי רוס, קרב גטיסברג וקרב אלמו ("תחי האימהות"). קורנליוס מתעטש, והוראס מתפרץ, בידיעה כי יש אנשים שמסתתרים בחנות, אך אין הוא יודע כי מדובר באנשיו.
דולי גורמת לקורנליוס וברנבי, המעמידים פני עשירים, לקחת את הנשים לסעודה במסעדת "גני הרמוניה", כפיצוי על השפלתן. היא מלמדת את קורנליוס וברנבי לרקוד, כיוון ששניהם אינם יודעים לרקוד ("אני רוקד"). לאחר מכן, קורנליוס, איירין, ברנבי ומיני רוקדים באושר. הם הולכים לצפות במצעד הגדול ברחוב ה-14 יחדיו. לבדה, דולי מחליטה להשאיר את בעלה המנוח והאהוב, אפרים, בעברה ומחליטה להמשיך בחייה, "לפני שעובר המצעד". היא מבקשת את רשותו של אפרים להינשא להוראס, מבקשת לסימן. דולי מוצאת את ואנדרגלדר הזועף, אשר פיספס את כל המצעד, ומשכנעת אותו לתת לה עוד הזדמנות למצוא לו שידוך. היא אומרת לו כי ארנסטינה גולד תהיה מתאימה עבורו, ומבקשת ממנו שיפגוש אותה ב-"גני הרמוניה" בערב.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליוס נחוש להתנשק לפני שהלילה ייגמר, אך ברנבי איננו בטוח כל כך. כשלשניהם אין די כסף לכרכרה, הם אומרים לבנות כי הליכה למסעדה תראה כי יש להם "אלגנטיות". במסעדת "גני הרמוניה", רודולף, ראש המלצרים, מכין את צוותו לשובה של דולי גאלגר לוי: שירות הבזק הרגיל שהם, כדבריו, צריך להיות כפול מהרגיל. הוראס מגיע ופוגש את בת זוגו לערב, אך מוצא אותה כבעלת אופי גועלי, ועוזב אותה, כפי שתכננה דולי.
קורנליוס, ברנבי ובנות זוגם מגיעים למסעדה, בלי לדעת שגם הוראס נוכח בה. איירין ומיני, מזמינות את הארוחות היקרות ביותר. קורנליוס וברנבי המתוסכלים מגלים כי בארנקם דולר וקצת לבזבוז. דולי שבה ביד רמה ל-"גני הרמוניה", ומברכת לשלום את כל אנשי הצוות ("הלו, דולי!").
היא יושבה בכיסא הפנוי בשולחנו של הוראס ואוכלת ארוחה גדולה ויקרה, באומרה להוראס המיואש שלא משנה מה הוא יגיד, אין היא תינשא לו. ברנבי והוראס קוראים למלצרים בו זמנית, ולאחר מכן כל אחד מהם מפיל ארנק ומרים את של השני. ברנבי שמח כי יש לו כסף לממון הארוחה, בעוד הוראס מוצא סכום כסף זעום. ברנבי וקורנליוס מבינים כי הארנק ודאי שייך להוראס. קורנליוס, איירין, ברנבי ומיני מנסים לצאת החוצה במהלך תחרות ריקודי הפולקה, אך הוראס מזהה אותם ומבחין בארמנגרד רוקדת עם אמברוז. כולם מסיימים בבית המשפט.
קורנליוס וברנבי מתוודים שאין להם כסף ומעולם לא ביקרו בניו-יורק. קורנליוס מצהיר שגם אם ייאלץ לשלם על כך לכל שארית חייו, לעולם לא יישכח את היום, כיוון שהכיר בו את איירין. קורנליוס, ברנבי ואמברוז מתוודים על אהבתם לבנות זוגם ("דרוש רק הרף עין") דולי משכנעת את השופט כי פשעם היחיד היה היותם מאוהבים. השופט מוצא את כולם חפים פשע ומזכה אותם מכל אשם, פרט להוראס אשר נמצא אשם ועליו לשלם על כל הנזקים. דולי מעלה שוב את עניין הנישואין, והוראס מצהיר כי לא היה נישא לה, גם אם הייתה האשה האחרונה עלי אדמות. דולי, בזעם, אומרת לו "ביי ביי, מותק", ואומרת לו שבזמן שיהיה משועמם ובודד, היא תחייה חיים טובים.
למחרת בבוקר, בחנותו של הוראס, קורנליוס איירין, ברנבי ומיני ואמברוז וארמנגרד קובעים מסלול חדש בחייהם. הוראס ואנדרגלדר מצהיר סוף סוף כי הוא זקוק לדולי בחייו, אך דולי איננה בטוחה בנישואיה אליו עד שבעלה המנוח שולח לה סימן. הוראס אומר לדולי שחייו יהיו אומללים בלעדיה, והיא בתגובה מבטיחה ש"כבר לא תלך יותר מכאן" ("הלו, דולי! (חזרה)").
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הדמות | אודות הדמות |
|---|---|
| דולי גאלגר לוי | אלמנה באמצע חייה, אשר החליטה להתחיל את חייה מחדש. שדכנית, דוחפת את אפה לעניינים שאינם שלה, ואשה אוהבת אדם. |
| הוראס ואנדרגלדר | חצי מיליונר ידוע, אחד מלקוחותיה של דולי. אלמן, זעפן וקפדן. |
| קורנליוס האקל | זבן המועסק אצל ואנדרגלדר, ואחד מלקוחותיה של דולי. מחכה להזדמנות לבלות יום אחד בעיר ניו יורק. בחור אנרגטי ומחפש אחר הרפתקאות. |
| ברנבי טאקר | עוזרו של קורנליוס, בחור תמים, אנרגטי וחביב. |
| איירין מולוי | אלמנה יפה, חכמה וחובבת ריגושים בעלת חנות כובעים בניו יורק. דולי הועידה אותה להורגס ואנדרגלדר, אך לבסוף מצאה את קורנליוס כבחיר לבה. |
| מיני פיי | נערה צעירה אשר עובדת בחנות הכובעים של איירין. העוזרת של איירין, תמימה, בשלה וחביבה. |
| ארמנגרד | אחייניתו הצעירה של הוראס ואנדרגלדר. בוכה לרוב, ורוצה את עצמאותה ולהינשא לאמברוז. |
| אמברוז קמפר | אמן אשר רוצה להינשא לארמנגרד. |
| ארנסטינה גולד | בחורה בעלת מראה אקצנטרי הנעזרת בשירותי השידוך של דולי. בגרסה המקורית נקראת "ארנסטינה מאני". |
| רודולף רייזנוובר | הבעלים של מסעדת גני ההרמוניה. |
| המלצרים | קבוצת מלצרים במסעדת גני ההרמוניה. |
| השופט | שופט בבית המשפט. מתרגש מאוד מפרשיות אוהבים, עד לכדי דמעות. |
דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירי המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השירים מוצגים לפי הפסקול העברי של המחזמר שיצא בשנת 1969 תחת חברת CBS.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | Prologue (פתיחה) |
|
| 2. | Call on Dolly / I Put My Hand In (פנה אל דולי / אני שמה את היד) |
|
| 3. | It Takes a Woman (אשה דרושה פה) |
|
| 4. | Put on Your Sunday Clothes (לבשו בגדי שבת) |
|
| 5. | Ribbons Down My Back (אני אלבש סרטים) |
|
| 6. | Motherhood (תחי האימהות) |
|
| 7. | Dancing (אני רוקד) |
|
| 8. | Before the Parade Passes By (לפני שעובר המצעד) |
|
| 9. | Elegance (אלגנטיות) |
|
| 10. | Hello, Dolly! (הלו דולי) |
|
| 11. | It Only Takes a Moment (דרוש רק הרף עין) |
|
| 12. | So Long Dearie (ביי ביי מותק) |
|
| 13. | Finale (פינאלה - סיום) |
חלוקת השירים במחזמר ומבצעיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה;
|
מערכה שנייה;
|
השיר "אלגנטיות", חרף היותו עם קרדיט להרמן, נכתב בידי בוב מריל למופע "נערה חדשה בעיר" משנת 1957, אך נמחק במהלך ההפקה המקורית.[9]
הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזמר, שבויים בידי גאוור צ’אמפיון והופק בידי דייוויד מאריק, החל להופיע ב-16 בינואר 1964, בתיאטרון סנט ג’יימס והסיבוב הסתיים ב-27 בדצמבר 1970, לאחר 2,844 הופעות. קרול צ'אנינג כיכבה כדולי, עם דייוויד ברנס לצידה בתפקיד הוראס, צ’ארלס נלסון ריילי בתפקיד קורנליוס, איילין ברנן בתפקיד איירין, ג’רי דודג’ בתפקיד ברנבי, סונדרה לי בתפקיד מיני פיי, אליס פלייטן בתפקיד ארמנגרד ואיגור גאבון בתפקיד אמברוס. אף על פי שהסרט עמד בתחרות מול המחזמר "מצחיקונת" בכיכובה של ברברה סטרייסנד, "הלו, דולי!" זכה באותה שנה בפרס הטוני ב-10 קטגוריות שונות[10] (מתוך 11 מועמדויות) והסרט חלק שיא עם המחזמר "דרום פסיפיק" שיא שנשאר יציב למשך 37 שנים, עד אשר עלה המחזמר "המפיקים" שזכה ב-12 פרסי טוני בשנת 2001.
לאחר שצ'אנינג עזבה את ההפקה, מריק העסיק מספר שחקנית, ביניהן ג'ינג'ר רוג'רס, שהחלה להופיע ב-9 באוגוסט 1965; מרתה ריי מ-27 בפברואר 1967; בטי גרבל, מ-12 ביוני 1967 עד 5 בנובמבר 1967; פרל ביילי (במופע שכולו אנשים בעלי עור כהה) החל מ-12 בנובמבר 1967; את'ל מרמן (לאחר שתחילה סירבה לקבלת התפקיד) החל מ-28 במרס, 1970.[11]
שני שירים שנגנזו בהפקה המקורית - "World, Take Me Back" ו-"Love, Look in My Window" — שוחזרו להופעות של מרמן. תלמה קרפנטר גילמה את דולי במקביל להופעותיה של פרל ביילי, יותר ממאה פעמים, שברגע השיא שחקה שבעה שבועות רצופים. ביבי אוסטרוולד הייתה מחליפתה של דולי בהרצה המקורית בברודוויי, לכלל השחקניות, כולל פרל ביילי, פרט לכך שהייתה בלונדינית כחולת עיניים. ביילי זכה בפרס טוני מיוחד בשנת 1968.[12] המחזמר זכה לתשבחות מן המבקרים,[4][13] במיוחד על "משחקה של קרול צ'אנינג ועבור גאוור צ’מפיון."[14] ההפקה המקורית הפכה למחזמר שרץ הכי הרבה זמן (והמופע השלישי שרץ הכי הרבה זמן)[15] בהיסטוריה של ברודוויי לאותו הזמן, בעודו עוקף את גבירתי הנאווה, והחזיק בשיא עד שעקף אותו כנר על הגג. ההפקה בברודוויי של הלו, דולי! הניבה רווחים של 27 מיליון דולר.[16] הלו, דולי! ו-כנר על הגג המשיכו להחזיק בתואר זה למשך עשור עד אשר עקף אותם המחזמר גריז.
את דולי גילמו שחקניות נוספות, ביניהן; דורותי לאמור, אווה אדרן, אן סאות'רן, מישל לי, אדי אדמס ואיוונה דה קארלו במהלך סיבוב ההופעות ברחבי ארצות הברית. בטי וויט גילמה את גולי בקיץ 1970. מולי פיקון גילמה את דולי בהפקה של 1971 בבוורלי, מסצ’וסטס. לייני קאזאן כיכבה בהפקה של אטלנטיק סיטי. טובה פלדשוח ובטסי פאלמר שיחקו בהפקה של ניו ג’רסי. מרילין מאי כיכבה גם כן במספר הפקות בארצות הברית. בגרסה העברית, ניסו למצוא לחנה מרון מחליפה, ביניהן נשקלה ליא קניג, אך לבסוף גיורא גודיק החליט כי לא קיים תחליף לחנה מרון.
המחזמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1968–1970 הועלה המחזמר בהצלחה רבה בתיאטרון גיורא גודיק, בכיכובם של חנה מרון, שרגא פרידמן, ציפי שביט, גדי יגיל, מוצי אביב, שרה אמן ואביבה בנו.
בהפקה העברית השתתפו בנוסף: שחקנים:שלמה חרמון בתפקיד רודולף, אבישי כפרי בתפקיד סטנלי וחיים פורמן בתפקיד השופט.
רקדנים: יוני אועמי, רודה אנטמן, הלל ארני, נטע בלומנטל, תמר בליזובסקי, נעמי בן דוד, אפי זמיר, טוביה טישלר, דוד יחיאל, אבישי כפרי, רינה מאיר, משה מושיוף, יוסף מימון, יעקב ממן, אבנר נאור, אברהם סיאני, עמנואלה סמואל, ישראל (יעקובי) עואמי, עמנואל פנטול, אריה פליישר, מרים פסקלסקי ופמלה שרני.
זמרים: אסתר אלקיים, עליזה בחבוט, קורינה בארט, חנה בנימיני, יעקב דואניס, צדוק חיליק, שלמה רוזן, שלמה שדה, ויקטור שוורץ ואסתר שוימר.
תזמורת: יצחק אלמוג, יוסף בורלא, מאיר ברנדסדורפר, מיקל גולד, יובל וולף, רודולף וישנוביץ, יגאל חרד, גדעון טפליץ, אלכסנדר לוסטיג, חיים מהרשק, אברהם מרקוביץ, מרסל פודבן, צבי פופקו, משה פרידרבאום, ברונו קרפן ואברהם שומרוני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במות - התיאטרון הקאמרי, חרות, 24 במאי 1956
- ^ 1 2 "Hello Dolly! – New Wimbledon Theatre" IndieLondon, March 2008
- ^ Saltzman, Simon. "A CurtainUp Feature. Hello Dollys. . .They Never Say Good-Bye" Curtain Up, 2006, retrieved March 16, 2017
- ^ 1 2 3 Kenrick, John. "'Hello, Dolly!' article" Musicals101.com
- ^ Gilvey, John Anthony. Before the Parade Passes by: Gower Champion and the Glorious American Musical (2005), St. Martin's Press, ISBN 0-312-33776-0, p. 117
- ^ Gilvey, p. 149
- ^ Bloom, p. 152.
- ^ Kantor, p. 302
- ^ Suskin, Show Tunes, p. 263
- ^ " 'Hello, Dolly!' Listing" tams-witmark.com, accessed March 29, 2012
- ^ " 'Hello, Dolly' Cast Replacements" Playbill, retrieved December 28, 2017
- ^ Sullivan, Dan. " 'Rosencrantz' and 'Hallelujah, Baby!' Garner Tonys: Zoe Caldwell and Balsam Capture Acting Honors", The New York Times, April 22, 1968, p.58
- ^ Bovson article
- ^ Green, Stanley. Encyclopedia of the Musical Theatre, Da Capo Press, 1980, ISBN 0-306-80113-2, p. 183
- ^ "Long Runs on Broadway" playbill.com, retrieved July 1, 2010
- ^ Bloom, Ken, and Vlastnik, Frank. Broadway Musicals: The 101 Greatest Shows of all Time, p. 302. Black Dog & Leventhal Publishers, New York, 2004. ISBN 1-57912-390-2
הערות על חלוקת השירים במחזמר ומבצעיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שיר שנמחק בהפקה המקורית והישראלית. נוסף בהצטרפותה של אתל מרמן להפקה.
- ^ השיר של הוראס ואנדרגלדר "Penny in My Pocket", נמחק בהרצה המקורית בברודוויי ולא נכלל בהפקה הישראלית. שוחזר להפקה משנת 2017.
- ^ שיר שהחליף את "Come and Be My Butterfly" במהלך ההרצה השנייה בברודוויי.
- ^ בחלק מההצגות של ההפקה העברית מ-1968 הושמט הקטע של "דרוש רק הרף עין" במחרוזת.
| פרס טוני לחידוש הטוב ביותר למחזמר | ||
|---|---|---|
| 1994–1999 | קרוסלה (1994) • ספינת השעשועים (1995) • המלך ואני (1996) • שיקגו (1997) • קברט (1998) • אנני אוקלי אשת לפידות (1999) | |
| 2000–2009 | נשקי אותי, קייט (2000) • רחוב 42 (2001) • אל תוך היער (2002) • Nine (2003) • מתנקשים (2004) • כלוב העליזים (2005) • משחק הפיג'מה (2006) • קומפני (2007) • דרום פסיפיק (2008) • שיער (2009) | |
| 2010–2019 | כלוב העליזים (2010) • הכל הולך (2011) • פורגי ובס (2012) • פיפין (2013) • הדוויג והשארית העצבנית (2014) • המלך ואני (2015) • הצבע ארגמן (2016) • הלו, דולי! (2017) • פעם אחת באי הזה (2018) • אוקלהומה! (2019) | |
| 2022–הווה | קומפני (2022) • המצעד (2023) | |
| פרס לורנס אוליבייה להפקה מחודשת של מחזמר | |
|---|---|
|
בקרת זהויות  |
|
|---|