יונה אלון

יונה אלון
	אין תמונה חופשית
לידה	5 בינואר 1935; עין שמר, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 ביוני 2013 (בגיל 78)
מקום קבורה	הר המנוחות
עיסוק	משורר
מדינה	ישראל

יונה אלון (5 בינואר 1935 - 29 ביוני 2013) היה סופר, פילוסוף ומשורר ישראלי.

יונה אלון קורא משיריו - וידאו (עזרה להפעלת הקובץ)

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון נולד בקיבוץ עין שמר, ובשנת 1958 עבר לירושלים, שם התגורר עד מותו. למד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים והשתלם בפילוסופיה אצל פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' מרסל דיבואה. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 פיתח תאוריה מוסרית חדשה (ראו להלן), אותה הציג בשני ספריו הראשונים. לאחר מכן, כתב בעיקר שירה. חלק משיריו תורגמו לאנגלית בידי ד"ר בן שפירו. לאחר מותו יצא לאור בשנת 2018 ספר פרוזה שכתב במשך שנים: "כך להישאר לעולם".
לאלון היה אח תאום, המשורר עלי אלון.

תמצית התאוריה: אין רשעים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשע הוא אדם העושה רע בזדון. עושה רע בשגגה לא התכוון לעשות רע, או לא ידע שמעשהו הוא מעשה רע. לכן אינו רשע (לדוגמה: מי שמפיל אבן תוך כדי טיפוס על הר, והאבן פוגעת באחר). לכן רק מי שיודע שמעשהו רע, ומתכוון לעשותו, הוא הרשע. וכאן טוען אלון את טענתו המרכזית: אדם העושה רע ויודע שהוא עושה רע, אינו קיים במציאות.
למה?
מנגנון האבולוציה יצר במוחנו מבנה המכוון לטוב. שיקול הדעת האנושי מכוון תמיד אל הטוב, ולא ייתכן אחרת. כי אילו היה שיקול הדעת מכוון אל הרע, היה מין האדם נשמד במהרה. ומכיוון שכך, לא קיים אדם שעושה רע, ויודע שהוא עושה רע. כי האדם עושה תמיד מה שתודעתו רואה כטוב.
ובתגובה לטענה כי יש אדם שעושה את הטוב לעצמו ואת הרע לאחרים, וכך הוא מתקיים – הרי אלון טוען שהטוב לעצמו נחשב בעיניו הטוב העליון, האמיתי. ומשום כך הוכיחו מחקרים שלפושעים יש סולם ערכים המעמיד בראשו את טובת עצמם.
החברה חייבת לקיים להגנתה סולם ערכים קבוע הכולל טוב ורע, ומדרג את האנשים מבחינה מוסרית. לפי סולם ערכים זה מי שעושה מעשה רע בניגוד לצדק וליושר, ועושה אותו בזדון – הוא רשע. לפי סולם ערכים זה קל מאוד להגדיר את הצדיק ואת הרשע. מספיק להראות שאדם התנגד לחוקים ולמוסר ופעל בניגוד לאמות המידה היסודיות של החברה – ועשה זאת בזדון – וכבר קבעת והוכחת שהוא רשע.
אלא שהחוק והמוסר החברתי הם מבנים מלאכותיים ומוסכמים. הם מציגים מוסר טהור, בנוי על יסודות התבונה הטהורה, ומייצגים אדם כללי, טהור, סכמטי, שאינו קיים במציאות. לכן גם מושג הרוע במוסר הוא תוצר של התבונה הטהורה. הוא נוח מאוד לחברה למימוש מטרותיה וקיום הסדר החברתי, אבל אינו מתאר נכונה את האדם החי, הרלוונטי, הקונקרטי. האדם הקונקרטי לעולם עושה את מה שתודעתו משיגה כטוב, כאשר הוא פועל בהכרה ובידיעה.
יוצא מכאן, שמושג הרוע הוא מושג טהור, מלאכותי, ללא תוכן קונקרטי. אדם העושה בהכרה וידיעה מעשה שהחברה רואה בו רע מוחלט – כולל סאדיזם, מזוכיזם, וכו'... – בתודעתו ייראה מעשהו שונה לגמרי מבתודעת החברה. גם אדם המשוכנע שעשה רע בכוונה וידיעה, והוא מגדיר את עצמו רשע – קיבל מושג זה בהשאלה מתודעת החברה. כמובן – כל אדם יכול לשנות את דעתו לאחר מעשה, להתחרט ולשים עצמו רשע. אבל ברגע הפעולה, תמיד הוא עושה את מה שתודעתו מורה לו כטוב.