לדלג לתוכן

ילדי חצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילדי חצות
Midnight's Children
מידע כללי
מאת סלמאן רושדי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ג'ונתן קייפ עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת כנרת זמורה ביתן
תאריך 1987
תרגום אהרון אמיר
מספר עמודים 575
פרסים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדי חצותאנגלית: Midnight's Children) הוא ספר מאת הסופר ההודי־בריטי סלמאן רושדי.

הספר נכתב כסיפור הנכתב על ידי גיבורו סאלים סינאי בשנת 1978. סינאי נולד ברגע חצות ב־15 באוגוסט 1947, היום בו קיבלה הודו עצמאות מהממלכה המאוחדת, דבר שיוצר קישור בינו לארץ.

הספר מתחיל בסיפורו של אדם־עזיז, סבו של סאלים, השב לקשמיר ב־1915 לאחר לימודים באוניברסיטת היידלברג ועובר דרך התחנות העיקריות בהיסטוריה ההודית ערב עצמאותה - טבח אמריטסר ותנועת צאו מהודו לצד ארגונים מוסלמים שהתנגדו לחלוקת הודו. אדם־עזיז ואשתו, המכונה בספר האם הכבודה, השתקעו באגרה. ביתם האמצעית, אמינה, נשאת ב־1946 לאחמד סיאני ועוברת איתו לדלהי וערב יציאת הבריטים עוברים השניים לבומביי, שם נולד סאלים.

בסיפור, ב־1957 אפו של סאלים נפגע והדבר מעניק לו את היכולת לצפות במחשבות בני האדם. על פי הסיפור, 1001 ילדים נוספים נולדו בשעה הראשונה של ה־15 באוגוסט 1957, שלכל אחד מהם היו כוחות מיוחדים משל עצמו. 581 מהם שרדו עד לגיל 10, וסאלים יוצר קשר טלפתי עמהם.

ב־1958 עוברת משפחתו של סאלים לפקיסטן, וסאלים נוכח בהפיכה בה תפס איוב ח'אן את השלטון בעקבות מעמדו של דודו זולפיקר. המשפחה חוזרת לבומביי לתקופה קצרה, בה מבוצע ניתוח באפו של סאלים שעוקר ממנו את היכלות לראות מחשבות אך מעניק לו חוש ריח המאפשר לו להריח ריחות מעבר לרגילות. המשפחה שבה ועוברת לפקיסטן ב־1963. מרבית בני המשפחה נהרגים במהלך מלחמת הודו–פקיסטן השנייה ב־1965, וסאלים עצמו נפגע בראשו וזכרונו נמחה.

סאלים פגוע המוח משרת כגשש בצבא פקיסטן המכונה איש־כלב ובודהה כשהוא מצורף לכוח היוצא למזרח פקיסטן במלחמת העצמאות של בנגלדש. במהלך המלחמה הוא מוצא את עצמו בג'ונגל ומוכש על ידי נחש, דבר המשיב לו את מרבית זכרונותיו, כאשר שמו חומק ממנו ושב אליו בידי ילדת חצות אחרת, פרוואטי, אותה הוא פוגש בתהלוכת הניצחון של צבא הודו בדאקה בתום מלחמת הודו–פקיסטן השלישית.

לאחר המלחמה שב סאלים עם פרוואטי לדלהי בה הוא משתכן בשכונת עוני למרגלות הג'אמה מסג'יד בה מתוגררת פרוואטי ולהטוטנים אחרים.

על פי הקדמתו של רושדי למהדורת 2005, דמויות רבות בספר מבוססות עליו ועל משפחתו. הדמות העיקרית בספר, סאלים סיאני, מזכיר אותו עצמו, והרקע הקשמירי המשפחתי נכון גם לרושידי. אחותו סאמין כונתה "קופיפת הנחושת", שם המשמש בספר את אחותו של סאלים.

הספר הושלם באמצע 1979 ויצא לאור בתחילת אפריל 1981. הספר מכר מעל מיליון עותקים בבריטניה.[1]

מהדורה עברית ראשונה של הספר בתרגום אהרון אמיר יצאה ב־1987 בהוצאת כנרת. מהדורה חדשה בתרגום ארז אשרוב יצאה בידי אותה הוצאה ב־2011.

הלהקה השייקספירית המלכותית העלתה ב־2003 עיבוד של הספר.[2]

לספר נוצר עיבוד קולנועי בידי הבמאית דיפה מהטה.[3][4] השחקן ההודי אמריקאי סאטיה בהאבה גילם את סאלים סינאי ודמויות אחרות גולמו על ידי שריה סראן, סימה ביזוואז, שאבאנה עזמי, אנופם קר, סידהרת' נאראיאן, רהול בוס, סוהא עלי ח'אן, שאהנה גוסואמי ודרשיל ספארי.[5]

הסרט יצא לאקרנים ב-9 בספטמבר 2012 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו[6] והיה מועמד לסרט הקולנוע הטוב ביותר יחד עם 7 מועמדויות נוספות בטקס פרסי המסך הקנדי.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1981 קיבל הספר את פרס בוקר.

בשנת 1993 קיבל הספר "ילדי חצות" את פרס "הבוקר של הבוקרים", לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו. בשנת 2008 נבחר הספר לטוב ביותר מבין זוכי הפרס לרגל לציון 40 שנות הפרס.[7]

ברשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד, שכללה את מאה הספרים הטובים ביותר של המאה ה-20 על פי סקר שנערך בצרפת באביב 1999, נכלל הספר במקום המאה. הספר הוא הספר הכי מאוחר במאה שנכלל ברשימה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד ספרא וסיפא: מבט על יצירתו של הסופר סלמאן רושדי, בעיתון מקור ראשון, 22 באוגוסט 2022
  2. ^ להקת שייקספיר המלכותית מעלה עיבוד לספרו של סלמן רושדי, "ילדי חצות", באתר הארץ, 19 בפברואר 2003
  3. ^ "Rushdie visits Mumbai for 'Midnight's Children' film". Movies.indiatimes.com. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2010. נבדק ב-3 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ מימין: דיפה מהטה, סלמן רושדי, על הסט של "ילדי חצות", yes, באתר אפי טריגר - פופ טארטס
  5. ^ תמרה שרייבר, ‏"ילדי חצות" של סלמאן רושדי יעובד לסרט קולנוע, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2008
  6. ^ Nolen, Stephanie (15 במאי 2011). "Mehta at midnight". Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2011. נבדק ב-17 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "ילדי חצות" של רושדי נבחר לטוב מבין זוכי פרס בוקר, באתר הארץ, 14 ביולי 2008