אגרה (הודו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגרה
आगरा / آگرا
Taj1.jpgהטאג' מהאל
מדינה / טריטוריה Flag of India.svg הודו
מדינה Seal of Uttar Pradesh.jpg אוטר פראדש
שטח 188.40 קמ"ר
גובה 171 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

1,400,000‏  (נכון ל-2001)
7,431 נפש לקמ"ר (נכון ל-2001)
קואורדינטות 27°10′48″N 78°01′12″E
אזור זמן UTC +5.5
http://agra.nic.in

אגרה (Agra) היא עיר על הנהר ג'מונה במדינת אוטר פראדש שבצפון הודו. אגרה מרוחקת כ-363 ק״מ מבירת המדינה לאקנאו, וכ-200 ק״מ מהבירה הלאומית ניו דלהי. העיר היא אחת הערים המאוכלסות במדינת אוטר פראדש והעיר ה-19 בגודל אוכלוסייתה בהודו.

עיקר תפארתה היה בתקופה בה שימשה כבירת השליטים המוגולים (1526 עד 1658). בניינים מרהיבים רבים מאותה תקופה שרדו עד היום, ביניהם מצודת אגרה - עיר מוקפת חומה שנבנתה על ידי אכבר (Akbar), אשר בתוך חומותיה נמצאים ארמונו של השאה ג'האן, מסגד הפנינה ומבנים רבים אחרים. המבנה הבולט והמוכר ביותר הוא הטאג' מהאל, שנבנה על ידי השאה ג'האן כקבר בעבורו ובעבור אשתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב הראשי באגרה, 1858

למרות ההיסטוריה הארוכה של אגרה התקופה הידועה ביותר הייתה בזמן האימפריה המוגולית, אך אגרה הוקמה זמן רב לפני כן, ויש עדויות לכך כבר משנת 1,000 לפני הספירה. סביר להניח שהסולטאן סיקנדר לודי, שליט הסולטנות של דלהי, ייסד את אגרה הנוכחית בשנת 1504. לאחר מותו הסולטנות עברה לשליטת בנו, איברהים לודי, והסולטאן החדש שלט על האימפריה שלו מאגרה עד נפילתו בקרב הראשון של פאניפת ב-1526.

תור הזהב של אגרה החל בתקופת האימפריה המוגולית. באותה תקופה העיר נודעה בשמה אכברבאד ונשארה בירת האימפריה תחת השליטים אכבר, ג'האנגיר ושאה ג'האן. בשנת 1649 שאה ג'האן העתיק את בירתו לשאהג'האנאבד.

מאז התקופה בה אכברבאד הייתה אחת הערים החשובות ביותר בהודו תחת המוגולים, בעיר נבנו הרבה בניינים חדשים. באבור, מייסד השושלת המוגולית, יצר את הגן הפרסי הראשון על גדות נהר הג'מונה. נכדו, אכבר, הזניק את בנייתה של המצודה האדומה והידועה של אגרה. נוסף על כך, אכבר הפך את אגרה למרכז לימודי, אמנותי, מסחרי ודתי. אכבר בנה גם עיר נוספת בפאתי העיר וקרא לה פטהפור סיקרי. עיר זו נבנתה בצורת מחנה צבאי מוגולי עשוי אבן.

לבנו של אכבר, ג'האנגיר, הייתה חיבה גדולה לעולם הצומח והחי והוא יצר גנים רבים בשטחי המצודה הגדולה. בנו, שאה ג'האן, היה ידוע בעניין הרב שגילה באדריכלות, והוא שנתן לעיר את המונומנט החשוב והיקר ביותר שלה, טאג' מהאל, כמחווה לאשתו המנוחה מומתאז מהאל (גבירת הארמון). בניית המאוזוליאום הושלמה בשנת 1653.

במהלך שלטונו הזיז שאה ג'האן את בירת האימפריה לדלהי, אך לאחר מכן בנו, אוראנגאזב, החזיר את בירתו לאכברבאד, תפס את שלטון אביו ואסר אותו במצודה. אגרה נשארה בירת הודו תחת שלטון אוראנגאזב עד שהעתיק את בירתו לאוראנגאבאד שברמת דקאן ב-1653. לאחר ירידתה של האימרפיה המוגולית, אכברבאד עברה לשלטון המרתים ונקראה אגרה, עד שנפלה לידי הראג' הבריטי בשנת 1803.

ב-1835, כאשר הבריטים ייסדו את הנשיאות של אגרה, אגרה הפכה למושבה של ממשלה, ושנתיים לאחר מכן הייתה העיר עדה לרעב המוני שנמשך כשנה-שנתיים. במהלך המרד ההודי הגדול ב-1857 השלטון הבריטי בהודו היה מאוים, החדשות על המרד הגיעו לאגרה ב-11 במאי וב-30 במאי 2 גדודים של חיל הרגלים התמרדו וצעדו לדלהי. למחרת קבוצות חיילים אינדיאנים ילידי המקום נאלצו להתפרק מנשקם, וב-15 ביוני העיר גוואליור, שנמצא מדרום לאגרה, פצחה במרד. ב-3 ביולי הבריטים נאלצו לסגת אל המצודה. יומיים לאחר מכן כוח בריטי קטן בסוצ'טה הובס ונאלץ לסגת, וההמון עזב את העיר. איכשהו, המורדים דילגו על דלהי, מה שאיפשר לבריטים להחזיר את הסדר על כנו ב-8 ביולי. דלהי נפלה לידי הבריטים בספטמבר, ובחודשים הבאים מורדים שנמלטו מדלהי יחד עם מורדים ממרכז הודו צעדו באגרה אך הובסו. לאחר מכן השלטון הבריטי שלט שוב על העיר עד שהודו קיבלה עצמאות בשנת 1947.

שלושת האתרים החשובים של אגרה: טאג' מהאל, מצודת אגרה ופטהפור סיקרי, כולם אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת אגרה קנט

תחבורה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה של אגרה ממוקם כ-12 ק״מ ממרכז העיר, אך משמש כבסיס לחיל האוויר ההודי בלבד, ולא לטיסות נוסעים.

מסילות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת של אגרה שוכנת על קו הרכבת הראשי בין דלהי למומבאי, וקווי רכבת רבים נוספים מקשרים את העיר עם הערים החשובות והעיקריות בהודו כגון ניו דלהי, מומבאי, קולקטה, צ'נאי, היידראבאד, בנגלורו, פונה, בופאל, אינדור, קוצ'י, גוואליור, ג'באלפור, אוג'יין, ג'איפור, לאקנאו, טריוונדרום ועוד. כמה רכבות מזרחה בכריכה מדלהי עוברות דרך אגרה, כך שקשר ישיר לנקודות במזרח הודו כגון קולקטה גם זמין. ישנן קרוב ל-20 רכבות לניו דלהי ולצומת גוואליור כל יום, ולפחות שלוש-ארבע רכבות לבופאל, אינדור, נאגפור, מומבאי וצ'נאי. יש שלוש תחנות רכבת עיקריות באגרה:

  • תחנת הרכבת אגרה קנט היא תחנת הרכבת הראשית של אגרה הנמצאת בסמוך לטאג' מהאל ולמצודת אגרה, אליהם אפשר להגיע מתחנת הרכבת באמצעות מכוניות וריקשות.
  • תחנת הרכבת מצודת אגרה הסמוכה למצודת אגרה היא אחת מתחנות הרכבת העתיקות בהודו, המשרתת רכבות למזרח (קאנפור וקולקטה) ולמרכז הודו. חלק מרכבות אלה עוצרות גם באגרה קנט.
  • ראג'ה קי מאנדי היא תחנת קטנה. חלק מהרכבות העוצרות באגרה קנט עוצרות גם בתחנה זו.

מוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירים יכולים לשכור מוניות טיולים בתחנת מוניות מקומית. דלפק מוניות זמין בתחנת הרכבת אגרה קנט.

תחבורה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי האוטובוסים מנוהלים על ידי התאגיד העירוני של אגרה. אפשרויות תחבורה אחרות הן ריקשות וריקשות ממונעות. בעוד הנוסעים צריכים לשאת ולתת על מחירי הנסיעה, והם בדרך כלל יקרים, יש מערכות של מה שנקרא "טמפו", שהם ריקשות ממונעות הפועלות על מסלולים ספציפיים הנקבעים על ידי הנהגים. טמפו לוקחים בדרך כלל 6 אנשים בו זמנית והם מנסים להיות כלי התחבורה החסכוני והמעשי ביותר. כיום הטמפו הוחלפו במידה רבה על ידי ריקשות הממונעות על ידי גז טבעי דחוס. כלי רכב מזוהמים אסורים ליד שטח הטאג' מהאל, ולכן יש לקחת מכוניות חשמליות כמה קילומטרים מן הטאג' מהאל.

נעשה מאמץ גדול כדי לשפר את מערכת התחבורה של אגרה, אך ככל הנראה לשווא בשל תחושה אזרחית ירודה של התושבים.

אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאג' מהאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט ממצודת אגרה לכיוון הטאג' מהאל
קבריהם של שאה ג'האן ושל אשתו האהובה מומתאז מהאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טאג' מהאל

הטאג' מהאל הוא אחד המבנים המפורסמים בעולם, והמאוזוליאום של שאה ג'האן ושל אשתו, מומתאז מהאל. הארמון הוא אחד משבעת פלאי תבל החדשים, ואחד משלושת אתרי המורשת העולמית הנמצאים באגרה.

המבנה, שהושלם ב-1653, נבנה על ידי המלך המוגולי שאה ג'האן כמקום מנוחתו של אשתו האהובה. המבנה הוא אולי המונומנט הזוהר והיפה ביותר בהודו. בניית המבנה צרכה כ-22 שנים וכ-20,000 עובדים. אפשר לראות את הטאג' מהאל ממצודת אגרה, מהחדר בו בילה שאה ג'האן את שנותיו האחרונות כאסיר של בנו, אוראנגאזב. המבנה ידוע כיצירת מופת של סימטריה. פסוקים מהקוראן חרוטים על המבנה ועליו 22 כיפות קטנות, המסמלות את מספרים השנים שבהן נבנה המונומנט. המבנה נבנה על פלטפורמת שיש העומדת על אבן חול. קברו של שאה ג'האן הועבר סמוך לקברה של אשתו על ידי בנו, אוראנגאזב.

מצודת אגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצודת אגרה
אחת הכניסות למצודה

המצודה של אגרה (הקרויה לפעמים המצודה האדומה) נבנתה על ידי השליט המוגולי אכבר בשנת 1565, והיא אחד מאתרי המורשת העולמית הנמצאים באגרה. לוח אבן הנמצא בשער נבנה לפני שנת 1000, אך שופץ על ידי אכבר. אבן החול האדומה הוסבה לתוך המצודה בתקופתו של שאה ג'האן. מבנים חשובים בארמון כוללים את מסגד הפנינים, ארמון ג'האנגיר וארמון המראות.

החיצוניות המאיימת של המבצר מסתירה את המראה המהודר והמעודן של המבצר בפנים. המבצר בנוי בצורת סהר, ותחום במזרחו על ידי קיר גדול הבנוי ישר לאורך נהר ג'מונה. היקף המבצר הוא 2.4 ק״מ, והוא מוקף חומות מבוצרות כפולות עשויות אבן חול אדומה. חפיר ברוחב 10 מ' ובעומק 9 מ' מקיף את החומה החיצונית.

צ'האטראפאטי שיוואג'י ביקר במצודה, כתוצאה מהסכם פוראנדר, לפגוש את אוראנגאזב בתא הקהל. אוראנגאזב הוצב במכוון מאחורי הגברים של הדרגה הנמוכה. שיוואג'י הנעלב יצר בסערה מהקהל הקיסרי. פסל רכוב הרואי של שיוואג'י הוקם מחוץ למצודה.

המבנה הוא דוגמה אופיינית לאדריכלות מוגולית, ולמעשה מראה איך סגנון הבנייה בצפון הודו שונה מזה שבדרום.

פטהפור סיקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פטהפור סיקרי
בולנד דרוואזה-שער העיר הגדול בפטהפור סיקרי

השליט המוגולי אכבר בנה את העיר פטהפור סיקרי במרחק 35 ק״מ מאגרה והעתיק לשם את בירתו. לאחר מכן העיר ננטשה, אך נותרו בה אתרים היסטוריים חשובים, העושים את העיר לאתר תיירות ולאתר המורשת העולמית השלישי והאחרון באגרה. שמו של המקום בא לאחר שבאבור הביס בקרב את רנה סנגה במקום הקרוי סיקרי במרחק 40 ק״מ מאגרה. לאחר מכן רצה אכבר להפוך את המקום למפקדה שלו, והוא בנה במקום מבצר אדיר. בשל מחסור במים נאלץ אכבר להעביר את משכנו למצודת אגרה.

בולנד דרוואזה או 'השער הנשגב' נבנה ב-1601 על ידי אכבר, כדי לחגוג את ניצחונו על גוג'אראט. רוחבו של השער 35 מ' וגובהו 53.63 מ'. השער עשוי מאבני חול אדומות וחומות ומקושט בגילופים ובאבני שיש שחורות ולבנות.

קבר אי'תימאד-אוד-דאולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר אי'תימאד-אוד-דאולה

הקיסרית נור ג'האן בנתה את הקבר, הקרוי לפעמים ״בייבי טאג'״ בשביל אביה, מירזה גאייס באג, שהיה השר הבכיר של ג'האנגיר. המאוזוליאום ממוקם על גדתו השמאלית של הנהר ג'מונה. המבנה עצמו מכסה שטח של 23 מטרים רבועים, והבסיס עליו נבנה מכסה שטח של 50 מטרים רבועים וגובהו כמטר אחד. בכל אחת מפינות המבנה ישנו מגדל משושה בגובה 13 מטרים. הקבר קטן בהשוואה לקברים אחרים מהתקופה המוגולית, ולעתים מתואר כקופסת תכשיטים.

קירות המבנה עשויים שיש לבן ממדינת ראג'סטאן ומקושטים בעיטורי אבן יקרים למחצה: קרנליאן, ישפה, לפיס לזולי, אוניקס וטופז המעוצבים בצורות של עצי ברוש ובקבוקי יין, ובצורות מורכבות יותר כגון פרות או אגרטלים.

רבים מקרוביה של נור ג'האן נקברו במאוזוליאום. האלמנט הסימטרי היחיד בקומפלקס כולו הוא קבריה של אביה ואמה הנמצאים זה לצד זה.

קבר אכבר, סיקנדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של אכבר

סיקנדרה, מקום מנוחתו של השליט אכבר, נמצאת על הכביש המהיר בין דלהי לאגרה, כ-13 קילומטרים ממצודת אגרה. קברו של אכבר משקף את השלמות של אישיותו. אכבר עצמו תכנן את מבנה הקבר שלו ובחר לו מקום הולם. לבנות את קברו של אדם בעודו בחיים היה מנהג טורקי שהמוגולים הלכו אחריו באדיקות. בנו של אכבר, ג'האנגיר, השלים את בניית הקבר הפירמידלית בשנת 1613. 99 שמותיו של אללה כתובים בקבר.

מקדש מאנקרמשוואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש מאנקרמשוואר הוא אחד מארבעת המקדשים המוקדשים לאל שיווה הנמצאים בפינותיה של אגרה. המקדש ממוקם במרחק סמוך לג'אמה מסג'יד 2.5 ק״מ מהטאג' מהאל ובמרחק פחות מקילומטר אחד מהמצודה. בשל מיקומו בעיר העתיקה, המקדש מוקף בשווקים רבים, שהרבה מהם מתוארכים לתקופה המוגולית.

גורו קה טאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורו קה טאל הוא במקור מאגר מים שנועד לאסוף מי גשמים לעיר אגרה, וכיום נבנה בו מקדש סיקי. המקדש בעל החשיבות ההיסטורית והדתית מושך כיום מספר גדול של חסידים ותיירים. המקדש נמצא על הכביש המהיר בין דלהי לאגרה.

ג'אמה מסג'יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אמה מסג'יד הוא מסגד המיוחס לבתו של שאה ג'האן, ג'האנארה באגום סאהיב, הנבנה בשנת 1648, וידוע בשל הכיפה המיוחדת שלו.

צ'יני קה ראוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יני קה ראוזה

המבנה בולט בשל הכיפה בעלת ההשפעה הפרסית של האריחים המזוגגים הכחולים, ובעבר הוקדש לראש הממשלה בתקופתו של שאה ג'האן.

ראם באח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראם באח', שנבנה על ידי באבור על גדת הנהר ג'מונה ב-1528, הוא הגן המוגולי העתיק בהודו. הגן נמצא במרחק 2.34 ק״מ מהטאג' מהאל. הביתנים בגן נועדו כדי שהרוח מנהר ג'מונה תשמור על קרירות הגן גם בשיא הקיץ. שמו המקורי של הגן היה אראם באח' או ״גן הרגיעה״, ובגן זה באבור נהג להעביר חלק ניכר מזמנו ופה גם לבסוף מת. גופתו של באבור נקברה בגן זמן מה לפני שנשלחה לקאבול שבאפגניסטן.

קבר מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר שייך למרים זמאני, אשתו של השליט אכבר. הקבר נמצא בתוך מתחם האגודה הנוצרית המיסיונרית.

מת'אב באח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מת'אב באח' (גן או הירח) ניצב מול גני הטאג' מהאל, על הגדה הנגדית של נהר ג'מונה.

אגם קיטהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם קיטהם, הנמצא כ-7 ק״מ מסיקנדרה, עשיר בחיות ימיות ובעופות מים.

קתדרלת העיבור ללא חטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה של העיבור ללא חטא היא מושבה של הדוכסות הרומית-קתולית של אגרה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולחן המעוצב בצורת פייטרה דורה
מרכז קניות באגרה

לפני כ-500 שנה, אגרה הייתה המרכז הכלכלי והמסחרי של האימפריה המוגולית. בזכות הטאג' מהאל ואתרים נוספים אגרה היא אחד היעדים התיירותיים החשובים בהודו. באגרה ישנן גם מלאכות אחרות כגון פייטרה דורה, שיבוץ שיש ושטיחים.

כיום 40% מאוכלוסיית העיר תלויה במידה רבה בחקלאות, השאר תלויים בעסקי הנעליים וביציקת ברזל. באגרה נמצא הספא הגדול ביותר באסיה-הספא המלכותי, הנמצא במלון מוגל שבעיר.

באגרה יש תעשיות רבות. המפעל הביוטכנולוגי העיקרי באוטר פראדש ממוקם קרוב לטאג' מהאל. אגרה ידועה בשל תעשיית הממתקים והחטיפים שבה, ובשל יצור ויצוא הבגדים ותעשיית הרכב. תעשיית השטיחים נכנסה לעיר על ידי הקיסר המוגולי באבור, ומאז תעשייה זו היא אחת החשובות שבעיר.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המוגולית אגרה הייתה מרכז חשוב לחינוך האיסלמי. העם הבריטי הציג לאגרה את רעיון החינוך המערבי. בעידן הבריטי אגרה הפכה למרכז גדול של ספרות הינדית.

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר העתידני שמפורד

אוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת אגרה נפתחה ב-1 ביולי 1927, והיא משרתת כיום את מחוזות מרכז הודו וחלק מהמחוזות הצפוניים. כיום האוניברסיטה מקושרת ל-142 מכללות בהודו.

תשתיות ותברואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-80% ממי הביוב של העיר נשפכים לתוך נהר ג'מונה, עובדה ההופכת את אגרה לאחת מ-20 הערים המזוהמות בהודו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]