יעקב קינמון
 | |||||
| לידה |
1898 פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1955 (בגיל 57 בערך) תל אביב | ||||
| עיסוק | חבר מרכז המפלגה | ||||
| מפלגה | הפועל הצעיר, מפא"י | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
יעקב קינמון (תרנ"ח, 1898, ינדז'יוב, פולין – תשט"ו, 1955, תל אביב) היה ראש המועצה המקומית של עפולה. מהמתיישבים הראשונים בצריפין (כיום מזרע), בעפולה ובכפר ויתקין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב קינמון נולד בעיירה ינדז'יוב, שרוב תושביה יהודים עמלים. מצעירותו נמשך לתנועה הציונית ונסחף בזרם הצעירים שעזבו את פולין. נסע לברסלאו והגיע לווינה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היה מראשוני העולים לארץ ישראל.
קינמון הגיע לארץ בשנת 1919 ועבד כפועל דפוס ואחר כך כפועל בניין. עמד בראש חבורה מבני עירו, שכונתה "קבוצת קינמון" שהצטרפה בראשית 1921 לקבוצת צריפין בראשית בניית המחנה הצבאי סרפנד. עם קבוצת צריפין עבד בבלפוריה (1921), למרגלות הרי נצרת, בבניית כביש ירושלים-נס ציונה (1922), בבניה בתל אביב ובבניית בלפוריה (1923). היה מראשוני המתיישבים בצריפין שבעמק יזרעאל (כיום קבוצת מזרע). זמן מה עבד במרכז מפלגתו הפועל הצעיר.
בשנת 1928 נבחר לראש המועצה המקומית עפולה, וכיהן במשרה זו עד 1930. לאחר פרישתו נמנה עם ראשוני המתיישבים בכפר ויתקין. לאחר מכן עבד במרכז מפא"י ובמרכז קופת חולים. בשנת 1938 התחיל עבודתו כמנהל לשכת המס המרכזית בתל אביב וכיהן בתפקידו זה שתים עשרה שנים רצופות. את שנותיו האחרונות עשה בשליחות חברת העובדים בחוץ לארץ וחזר שוב לניהול לשכת המס.
על שמו קרוי בעפולה רחוב יעקב קינמון. בנו אהוד קינמון שימש בשנות השמונים כראש עיריית בת-ים.
| ראשי מועצת ועיריית עפולה | ||
|---|---|---|
| כמועצה מקומית | שניאור זלמן הוז (1926–1928) • יעקב קינמון (1928–1930) • פייבוש טבצ'ניק (1930–1931, 1933–1939) • מאיר שפירא ( 1931–1932, 1939–1940) • אפרים מזרחי (1932–1933) • דב ברכאן (1940–1942) • בנימין שיינבוים (1942–1945) • יוסף ברזילאי (1945–1950) • דוד קניאל (1950–1959) • יואש דובנוב (1959–1969) | 
|
| כעיר | שמשון שחורי (1969–1979) • עובדיה עלי (1979–1991) • צדוק נאווי (1991–1998) • יצחק מירון (1998–2005, 2013–2018) • אבי אברהם אלקבץ (2005–2013, 2018 ואילך) | |
