מזרע
ערך זה עוסק בקיבוץ בישראל. אם התכוונתם למרכז רפואי לבריאות הנפש, ראו  מגדל המים במזרע, מבנה הבטון הראשון בקיבוץ ומסימני ההיכר שלו. משמאל - מוזיאון "מזרע הקטנה"
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 99 מטר |
| תאריך ייסוד | 1923 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 792 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.2% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   מזרע  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
7 מתוך 10 |
| האתר הרשמי של הקיבוץ | |
מִזְרָע הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, בין עפולה לנצרת, הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ השתייך לקיבוץ הארצי, אשר התאחד עם התק"ם לתנועה הקיבוצית.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמות ישובים הכוללים את הביטוי "מזרע" נזכרים במקורות ובמפות מימי הביניים ומקורו בספר ישעיהו פרק י"ט, פסוק ז': ”עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ“. המונח "מזרע" הפך מטבע לשון למקום קיום אנושי-חקלאי, בניגוד ל"ישימון" שהוא אזור ריק מצמחייה ומאדם[3]. אזכורים ראשונים לשם המקום באתר הקבוץ, הם 'קאסל מסרה' (Kasal Mesra), אותו מתאר הכומר הגרמני בורכארד מהר-ציון, בספרו 'תיאור ארץ הקודש' מ-1283, והגיאוגרף הוונציאני מַרינוֹ סנודו טוֹרסֶלוֹ ב'ספר הסודות של נאמני הצלב' מ-1321. את המקום בשמו תיארו גם אדוארד רובינסון וון דה-ולדה בתחילת המאה ה-19, והם מתארים ישוב עם סרקופגים ביזנטיים מהמאות 4-5. במפת הקרן לחקר ארץ ישראל (1880) מופיע השם "חרבת מזרע" (Kh. al-Mezrah) כקילומטר מזרחית ממקום הקבוץ. השם "מזרע" ניתן לקיבוץ באפריל 1928 על ידי ועדת שמות היישובים של הקרן הקיימת[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ הוקם על גבעת "רובע-אל-נצרא" ב-21 בנובמבר 1923 על ידי "קבוצת צריפין" של עולים יוצאי גליציה, בני העלייה השלישית, שעלו לארץ שלוש שנים קודם לכן והתגבשו בבניית מחנה הצבא הבריטי צריפין (סרפנד). יחד עם קבוצת צריפין עלתה למקום קבוצת מרקנהוף שהתיישבה בצמוד לקבוצת צריפין. בשל מחסור בקרקע מספקת לשני יישובים, החליטו המוסדות המיישבים להקצות למרקנהוף אדמות בעמק הירדן, בהן הקימו את קיבוץ בית זרע, ואת אדמתם העבירו לקבוצת צריפין. עם יציאת מרקנהוף בשנת 1927 הוחלט לעבות את היישוב ולצרף אליו בהדרגה החל משנת 1929 ובמהלך שנות השלושים חברים מתנועת השומר הצעיר מגליציה, שעברו הכשרה בגבעת מיכאל. בשנים אלו קבעו המוסדות את שמו הסופי של הקיבוץ והוא צורף לתנועת השומר הצעיר.
בשנים 1944–1946 שכן במזרע מטה הפלמ"ח עד שהתגלה על ידי שלטונות המנדט במסגרת מבצע אגאתה בשנת 1946. הבריטים הצליחו לתפוס את רשימת חברי הפלמ"ח שהייתה במקום אולם השמות היו מוצפנים. לאחר שחבר המשק יעקב לוי הצליח להוציא את מחברת הקודים ולהשמיד אותה, לא הצליחו הבריטים לפצח את הקוד ולא נגרם כל נזק[5].
באותה תקופה עברה בשדות הקיבוץ רכבת העמק, ובמוזיאון הקיבוץ עדיין ניתן לראות מקטע מן המסילה המקורית.
הקיבוץ הוא מהמובילים בישראל בגידולי שדה[6] ומצויה בו רפת חולבות גדולה, בבעלות משותפת עם קיבוץ גבעת עוז. בשנת 1957 הקים הקיבוץ את מפעל "מעדני מזרע" לעיבוד בשר, ובכלל זה גם בשר חזיר. במשך שנים רבות היה מפעל זה בין הספקים הבודדים של בשר לא כשר בישראל. בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים קמו לו מתחרים, והקיבוץ מכר את המותג ומערך היצור לחברת "טיב טעם"[7].
בשנת 1958 הוקם בקיבוץ מפעל ההידראוליקה והמעליות ההידראוליות "תעמ"ל" (תעשיית מוצרי לחץ). בהמשך הוקם גם מפעל "מטלור 2000" לייצור מוצרי מתכת באמצעות הזרקת אבקות מתכת (מטלורגיה), אולם המפעל נמכר לחברת ישקר. בכניסה ליישוב ניצב מלון "נוף תבור", הנמצא בבעלות משותפת של הקיבוץ ושל חברת הורן את ליבוביץ'. כמו כן מפעיל הקיבוץ אירוח כפרי, תחנת דלק, מוסך, ובית אבות "אור העמק".
בסמוך לקיבוץ נמצא בית-הספר העל-יסודי "עמקים-תבור", בו לומדים תלמידים מרמת ישי, ומהקיבוצים מזרע, שריד, מרחביה, עין דור וגזית, מהמושבים תל עדשים, בלפוריה ומושב מרחביה וכן תלמידים מאחוזת ברק ותלמידים בודדים גם מנוף הגליל הסמוכה.
בקיבוץ נמצא מוזיאון מזרע הקטנה ובו מוצגים רבים שנאספו מכל השנים בקיבוץ. המקום פתוח לסיורים מודרכים לקבוצות. כן יש אפשרות ביקור בסליק של מזרע שהכניסה אליו מוסתרת מתחת לאמבט.
בשטח הקבוץ פועלת שלוחה של מכינה קדם-צבאית רבין. שהיא אחת משלוש המכינות היחידות שמונגשות לחלוטין לבעלי מוגבלויות.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזרע הקטנה
הירידה לסליק במזרע לאחר הזזת האמבטיה
לול התרנגולות בקומות בתכנון האדריכל שמואל מסטצ'קין (כיום מבנה מסוכן ולקראת הריסה), פברואר 2010
בית התרבות, פברואר 2010
חדר האוכל בקיבוץ מזרע, 23 באוגוסט 2014
חדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
תושבי הקיבוץ נכנסים לתוך חדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
חדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
אחת מחזיתות בניין חדר האוכל בתכנון האדריכל אהוד שחורי, פברואר 2010
חדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
אולם חדר האוכל, פברואר 2010
תבליט בקיר חדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
השלט המראה את הכיוון למרכולית ולחדר האוכל, 23 באוגוסט 2014
בית ילדים בתכנון שמואל מסטצ'קין, פברואר 2010
מבנה האסם, פברואר 2010
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של מזרע- מוזיאון מזרע הקטנה באתר הקיבוצים
- מלון נוף תבור (בבעלות חלקית של הקיבוץ)
- אילנה מסר, מסלול, קיבוץ מזרע, באתר ynet, 29 במרץ 2001
- מזרע באתר הרשות לפיתוח הגליל
- סקירה אדריכלית מלווה בתמונות של מבני משק במזרע, באתר 'רשימות', 3/2010.
- סקירה אדריכלית של בניין חדר האוכל ובית הילדים, באתר 'רשימות', 3/2010.
- אלבום תמונות של מזרע, צילומים של קורט פרנקה, באתר ביתמונה
חגיגות חג הקציר בקיבוץ מזרע, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- קיבוץ מזרע בן עשרים וחמש, דצמבר 1949, יומני כרמל (התחלה 2:39)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
- ^ עטר זהבי, מלחמת מזרע בישימון, מתוך "טבע הדברים", נובמבר 2014, עמ' 94-106; באתר israeliwild.co.il
- ^ מנחם אוסישקין, שמות ליישובים חדשים, דואר היום, 24 באפריל 1928
- ^ ניר מן, האלמוני שהציל את הפלמ"ח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 ביולי 2012
- ^ מקבלי הפרסים מקרן סם המבורג
- ^ עמירם כהן, טיב טעם השלימה ההשתלטות על מעדני מזרע - מימשה אופציה לרכישת יתרת הבעלות, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2010
| ||||||||||||||||||
