מזרע

ערך זה עוסק בקיבוץ בעמק יזרעאל. אם התכוונתם למרכז רפואי לבריאות הנפש, ראו המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזרע.

מזרע
מגדל המים במזרע, מבנה הבטון הראשון בקיבוץ ומסימני ההיכר שלו. משמאל - מוזיאון "מזרע הקטנה"
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק יזרעאל
גובה ממוצע	‎99‏ מטר
תאריך ייסוד	1923
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016‏^[1]
- אוכלוסייה	705 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎16.0%‏ בשנה עד סוף 2016
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת) מזרע (למפת הכרמל רגילה) מזרע (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום מזרע (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון הים האדום מזרע 32°39′03″N 35°17′11″E / 32.6509471476513°N 35.2864077415877°E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל באדום - מזרע בירוק - מיקום בניין המועצה
האתר הרישמי של הקיבוץ

קיבוץ מזרע, 1946

הכניסה למזרע

מִזְרָע הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, בין עפולה לנצרת, הנמצא בתחום השיפוט של מועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ השתייך לקיבוץ הארצי, אשר התאחד עם התק"ם לתנועה הקיבוצית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "מזרע" נזכר במקורות ובמפות מימי הביניים ומקורו בספר ישעיהו פרק י"ט, פסוק ז': "עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ". המונח "מזרע" הפך מטבע לשון למקום קיום אנושי-חקלאי, בניגוד ל"ישימון" שהוא אזור ריק מצמחייה ומאדם^[2]. השם מזרע" ניתן לקיבוץ על ידי ועדת השמות של הקרן הקיימת^[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על תל שנקרא "רובע-אל-נצרא" במהלך חג החנוכה בשנת 1923 על ידי עולים מן העלייה השלישית. שנה אחר כך הצטרפה אל המייסדים קבוצת עולים אשר התגבשה בחיפה, ובמהלך שנות השלושים הצטרפו לקיבוץ חברי השומר הצעיר מגליציה, שעברו הכשרה בגבעת מיכאל. בשנים 1944–1946, שכן במזרע מטה הפלמ"ח עד שהתגלה על ידי שלטונות המנדט במסגרת מבצע אגאתה בשנת 1946. הבריטים הצליחו לתפוס את רשימת חברי הפלמ"ח שהייתה במקום אולם בגלל שהשמות היו מוצפנים וחבר המשק יעקב לוי, הצליח להוציא את מחברת הקודים ולהשמיד אותה, לא הצליחו הבריטים לפצח את הקוד ולא נגרם נזק^[4].

בזמנו עברה ליד הקיבוץ רכבת העמק, ובמוזיאון הקיבוץ עדיין ניתן לראות מקטע מן המסילה המקורית.

הקיבוץ הוא מהמובילים בארץ בגידולי שדה^[5] ומצויה בו רפת חולבות גדולה, בבעלות משותפת עם קיבוץ גבעת עוז^[6]. בשנת 1957 הקים הקיבוץ את מפעל "מעדני מזרע" לעיבוד בשרים שונים ובכללם גם בשר חזיר. במשך שנים רבות היה מפעל זה בין הספקים הבודדים של בשר לא כשר בישראל. בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים קמו לו מתחרים, והקיבוץ מכר את המותג ומערך היצור לחברת "טיב טעם" - רשת סופרמרקטים ישראלית בלתי-כשרה.^[7] בנוסף למפעל זה, הקים הקיבוץ בשנת 1958 את מפעל ההידראוליקה והמעליות ההידראוליות "תעמ"ל" (תעשיית מוצרי לחץ). בהמשך הוקם גם מפעל "מטלור 2000" לייצור מוצרי מתכת באמצעות הזרקת אבקות מתכת (מטלורגיה), אולם המפעל נמכר לחברת ישקר. בכניסה ליישוב ניצב מלון "נוף תבור", הנמצא בבעלות משותפת של הקיבוץ ושל חברת הורן את ליבוביץ'. כמו כן מפעיל הקיבוץ אירוח כפרי, השכרת חדרים לסטודנטים הלומדים במכללה האקדמית עמק יזרעאל הסמוכה, תחנת דלק, מוסך, ומרכז לרפואה אלטרנטיבית, לרבות רייקי, רפלקסולוגיה ושיאצו.

בסמוך לקיבוץ נמצא בית-הספר העל-יסודי "עמקים-תבור", בו לומדים תלמידים מרמת ישי, ומהקיבוצים מזרע, שריד, מרחביה, עין דור וגזית, מהמושבים תל עדשים, בלפוריה ומושב מרחביה וכן תלמידים מאחוזת ברק.

בקיבוץ נמצא מוזיאון מזרע הקטנה ובו מוצגים רבים שנאספו מכל השנים בקיבוץ. המקום פתוח לסיורים מודרכים לקבוצות. כן יש אפשרות ביקור בסליק של מזרע שהכניסה אליו מוסתרת מתחת לאמבט.

בנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהד נהרין

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרע הקטנה
הירידה לסליק במזרע לאחר הזזת האמבטיה
לול התרנגולות בקומות בתכנון האדריכל שמואל מסטצ'קין (כיום מבנה מסוכן ולקראת הריסה), 2/10
בית התרבות, 2/10
פנים חדר האוכל, 2/10
אחת מחזיתות בניין חדר האוכל בתכנון אדריכל אהוד שחורי, 2/10
גן ילדים בתכנון שמואל מסטצ'קין, 2/10
מבנה האסם, 2/10