יעקב רקח
 | |
| שער הספר "שערי תפילה" לרבי יעקב רקח | |
| לידה |
1800 תק"ס טריפולי |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1891 (בגיל 91 בערך) כ"ג באדר ב' תרנ"א |
| מקום פעילות | טריפולי, לוב במקומות רבים אחרים. |
| תקופת הפעילות |
?–1891  |
| תפקידים נוספים | כותב, פייטן |
| רבותיו |
מסעוד חי רקח |
| בני דורו | ר' חיים פלאג'י, ר' חיים בנימין פונטרימולי, ר' שלום עגיב |
| חיבוריו | "שולחן לחם הפנים", "שערי תפילה", "קול יעקב", "פיתח הסמדר", "טוב להודות", "קולו של יעקב", "מעטה התהילה", "טוב להודות", "קשורים ליעקב”, ורבים נוספים. [1] |
  | |
רבי יעקב רקח (ה'תק"ס, 1800 - כ"ג באדר ב' תרנ"א, 2 באפריל 1891, טריפולי, לוב) היה ראש ישיבה, מחכמי יהדות טריפולי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטריפולי, לרב שלמה רקח שהיה נינו של הרב מסעוד חי רקח[1] מחבר הספר מעשה רקח על הרמב"ם. הוא סירב לשמש בתפקיד רבני רשמי מטעם הקהילה וחי חיי עוני וצמצום, לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות בחברה גדולה.
נשא לאשה את בתו של ר' אהרון ואתורי. ובנו היה המשורר והרב רבי אברהם רקח, ורבי כמוס רקח.
אחיו היה רבי ציון חיים רקח.
ייסד את ישיבת רבי יעקב בטריפולי, בסמטת בוארץ מס' 44, והחזיק אותה מכספו האישי. בספריית הישיבה נמצאו 1000 ספרים שונים וכתבי יד יקרי ערך, בישיבה למדו מדי ערב הלכה, וביום השבת התאספו בעלי המלאכה ולמדו מדברי פרשני המקרא על פרשת השבוע. מבנה הישיבה נהרס בהפצצה אווירית בימי מלחמת העולם השנייה.
עמד בקשר מכתבים עם רבים מגאוני הרבנים בני דורו, כמו: רבי חיים פלאג'י,[2] ורבי חיים בנימין פונטרימולי, מחבר הספר פתח הדביר.[3]
הוא המקור לאימרה: האוכל דג ביום דג ניצל מדג, אמרה המעודדת את מנהג אכילת הדגים ביום השבת - שכן אותיות דל"ת וגימ"ל יחד בגימטריה הם שבעה, רמז ליום השביעי, על מנת להינצל מ"דין גהינם".[4]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, חיבר רבנו ספרים רבים. להלן רשימה של ספריו:
- א. שולחן לחם הפנים – ספרו המרכזי של רבינו העוסק בענייני הלכה, זהו חיבור ענק בן שבעה כרכים, חידושים וביאורים על השו"ע. הספר נקרא על שם השולחן שעמד במקדש. הדפסתו מחדש של הספר טרם הושלמה.
- ב. שערי תפלה – ה'תר"ל (1870), בענייני התפילה. במהדורה מקוונת בויקיטקסט (ובמהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ג. ויגד יעקב - ה'תרכ"ו (1866) ונדפ"מ בשנת תשע"ב, הגדה של פסח.
- ד. פרסומי ניסא – ה'תר"ך (1860), ענייני חודש ניסן והגדה של פסח ובסופו חידושים מאחיו ר' ציון. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ה. קול יעקב – ה'תרי"ב (1852), על פרשיות השבוע. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ו. קולו של יעקב - ה'תרנ"ג (1893), פירוש על פרשיות השבוע וההפטרות. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ז. דרך ישר – ה'תרכ"ד (1864) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, בעניין הנהגות האדם בכל ימי חייו.
- ח. מעטה תהילה ה'תרי"ח (1858), פירוש על ספר תהילים. (במהדורה סרוקה, באתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ט. טוב להודות - ה'תרל"ד (1874), פירוש על ספר תהלים.
- י. קשורים ליעקב – ה'תרי"ח (1858) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, קינות וסגולות.
- יא. אורח מישור – ה'תרכ"ג (1863) ונדפ"מ בשנת תשע"ג, מהדורה מורחבת של הספר קשורים ליעקב.
- יב. בכורים לה' - ה'תרל"ד (1874), עם הקדמה בעניין מנין המצוות.
- יג. מכתב ליעקב - ה'תרל"ד (1874), ספר לחג השבועות עם הקדמה בעניין מנין המצוות.
- יד. ישועות יעקב - ה'תרל"ז (1877), פירוש על ההושענות.
- טו. דרך החיים – ה'תר"ך (1860) ונדפ"מ בשנת תשע"ה, ענייני מוסר וסדר לימוד לעילוי נשמה, נדפס יחד עם הספר מים חיים לרבי יעקב מימון, בסופו מעט חידושים מאחיו ר' ציון.
- טז. מיני מרקחת – ה'תרכ"ג (1863), קונטרס העוסק בנושאים שונים בהרחבה, נדפס בסוף ספר "מעשה רקח" שההדירו רבינו ואחיו.
- יז. מקרא מגילה - ה'תשנ"ג (1993), פירוש על מגילת אסתר.
- יח. בית אב - סדר ארבע תעניות ותשעה באב.
- יט. פיתח הסמדר - חיבור לספר פרי עץ הדר.
להרחבה ופירוט ראו: כאן. בנוסף ייתכן שספרים נוספים שחיבר אינם נמצאים בידינו ונותרו בכתב יד.
ספר שערי תפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו שערי תפילה ראה אור בשנת תר"ל (1870), הספר דן בדיני תפילה, מנהגיה, נוסחאותיה, מקורותיה ודינים לקריאת חק לישראל. ספר זה נדפס שוב בשנת תשמ"ד במהדורה מחודשת. הספר מהווה ליקוט מקיף בעניינים בהם עסק, כך למשל בעניין הנענוע בתפילת שמונה עשרה אסף 39 פוסקים הדנים בנושא. דוגמה נוספת בעניין חתימת ברכת למינים ומלשינים אם יחתום "שובר אויבים מכניע זדים" או "שובר אויבים מכניע מינים" אסף 58 פוסקים הדנים בנושא ומכריע לחתום "ומכניע זדים". בעניין המאחר לבוא לבית הכנסת ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרא ואין לו מניין אחר להתפלל בו, אם יתפלל על פי הסדר או ידלג חלק מהמזמורים על מנת להתפלל עם הציבור, כאן ריכז המחבר כמאה פוסקים המכריעים לדלג ולהתפלל עם הציבור כדעת השולחן ערוך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה ארזי הלבנון, עמ' 1192–1194.
- ספר שלחן לחם הפנים חלק ב' הקדמת המהדיר.[5]
- ראובן גפני, פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשפ"ב, עמ' 99-97.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב רקח, באתר "החכם היומי"
יעקב רקח (1800-1891), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנו של ר' ברוך רקח בן ר' יצחק בן ר' מסעוד חי רקח.
- ^ מועד לכל חי בהשמטה בסופו, מכתבו של רבי יעקב רקח אל רבי חיים פלאג'י.
- ^ ר’ יעקב רקח זצ”ל | מרכז מורשת יהדות לוב
- ^ שלחן לחם הפנים, חלק ד, עמוד ג, סימן רמ"ב, פסקת: 'הרב': "ועל זה רמזו זכרונם לברכה: כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג, כי יום ד"ג רצונו לומר שבת - כי ד"ג עולה ז', ניצול מד"ג - מדין גהינם..." רמז זה הובא בעילום שם המחבר בספר בני יששכר. הרב יוסף משאש תקף בספרו בחריפות את הנותנים לאימרה זו חשיבות הלכתית: "ורֹב ההמון נתעו בְּשַׁוְא - והוליכם שולל החרוז שהולידו הַפְּתָאִים, ונוסף גם הוא על שונאינו לשפוך עלינו בוז וקלון." (שאלות ותשובות מים חיים, חלק א' סימן ק"י.)
- ^ ביקורת ספרים בהמעיין: שלחן לחם הפנים
| תקופת חייו של הרב יעקב רקח על ציר הזמן |
|---|
 |
| משפחת רקח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||