יצחק סוארי

יצחק סוארי
	אין תמונה חופשית
לידה	1946 (בן 78 בערך); עיראק
מקום לימודים	אוניברסיטת רוצ'סטר
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב; בנק ישראל ;

יצחק (איציק) סְוָארי (Swary; נולד ב-1946) הוא רואה חשבון, מעריך שווי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הדירקטוריון של קבוצת אלייד. כיהן כסגן נציב מס הכנסה וכממונה על פעולות בנק ישראל בשוק הפיתוח. ייסד את מכון יוסף קסירר למחקר בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק סוארי נולד בעיראק, ובגיל ארבע עלה לישראל עם משפחתו. גדל והתחנך ברמת גן.

בגיל 18 התגייס לצה"ל, ובו בזמן נרשם ללימודי ערב אקדמיים. בגיל 33 השלים תואר דוקטור באוניברסיטת רוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. בשנות ה-80 מונה לראש החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית ומאוחר יותר התמנה כפרופסור באוניברסיטת תל אביב. במקביל, פיתח קריירה מקצועית ועסקית במגזר הציבורי - תחילה היה הממונה על פעולות בנק ישראל בשוק הפתוח, ואחר כך כיהן כסגן נציב מס הכנסה. בתפקיד זה היה אחראי לחוק המהפכני למיסוי בתנאי אינפלציה.

ב-1986 עבר סוארי למגזר הפרטי, הצטרף כשותף למשרד רואי החשבון סומך-חייקין. הוא קיבל לידיו את התיק הגדול ביותר של התקופה - תוכנית ההבראה של "כור" חברת הדגל של ההסתדרות עד שנות התשעים. הבנקים, נושיה הגדולים של החברה, שכרו את סוארי לפקח עליה מטעמם.

סוארי עזב את סומך-חייקין ב-1989, בעקבות חילוקי דעות. המשרד שהקים, "יצחק סוארי ושות'", היה לאחד הגדולים בתחום הערכות השווי והייעוץ הכלכלי. הוא עוסק בראיית חשבון, כלכלה, ומימון ובשנת 2015, שינה את שמו ל"קוגנום ייעוץ כלכלי בע"מ"^[1].

בצד עבודתו המקצועית והאקדמית, כיהן סוארי כדירקטור בגופים בעלי השפעה והיה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בהן ועדת בן בסט לרפורמה במיסוי הישיר. הוא היה חבר דירקטוריון הבורסה; חבר הוועדה המייעצת שליד בנק ישראל והוועדה האקדמית וההנהלה של מכון ירושלים לחקר ישראל; יו"ר הוועדה לבחינת חובות הקיבוצים, ורבות אחרות. עם השנים רכש מומחיות בענייני בנקאות והקדיש לנושא את עבודת הדוקטור שלו. הוא ייעץ לרוב הבנקים בנושאי מיזוגים ורכישות, שהיו קשורים בהם, ואף גויס למילואים לצורך הכנת ההפרטה של בנק אוצר החייל.

ב-1990 התמנה לראש מכון יוסף קסירר למחקר בחשבונאות במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. היה חבר ועדת ההיגוי של תוכנית ה"יוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בשנת 1996 נכנסה לשימוש נוסחה שפיתח סוארי לקביעת מחירם של מוצרים בפיקוח מחירים^[2]. הנוסחה, בה עושים שימוש מאז, זכתה לכינוי על שמו, "נוסחת סוארי"^[2].

ב-2005 ייסד (עם צבי יוכמן וניר דגן) את קרן השקעות סקיי, קרן השקעות פרטית. ב-2006 הפך לנאמן ולמנהל בפועל של קבוצת אלייד (שייסד בשנות השישים איל ההון אהרן גוטווירט). בניהולו הפכה הקבוצה לגורם כלכלי מרכזי, שעיסוקו רכישות עסקיות בישראל. פעולותיה המשמעותיות האחרונות היו רכישת רשת מכשירי החשמל א.ל.מ. ורכישת כשליש מזכויות העל של ד"ר אלי רוזנברג בתמלוגי חברת קידוחי הגז אבנר בשווי של כ-40 מיליון דולר. באוגוסט 2018 מכר את מרבית החזקותיה של אלייד בקבוצת אשטרום ובכך סיים את ההשקעה ההיסטורית של אהרון גוטווירט בחברה.

סוארי חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומי עיסוקו ובהם הבנקאות, המיזוגים והרכישות, והדה-רגולציה הפיננסית.

אף שיצחק סוארי נחשב מאוד מבחינה מקצועית ואקדמית, תחום הערכות שווי של גופים כלכליים בו הוא מתמחה, נחשב לשנוי במחלוקת, בגלל ההבדלים הגדולים בהערכות שווי של מומחים שונים. כמה מהערכות השווי שלו זכו לביקורת מקצועית נוקבת. הקונטרוברסלית שבהן הייתה הערכת השווי שערך עבור חברת קידוחי הגז דלק, שעליה הסתמך יצחק תשובה בעימות על השיעור וההיקף של תמלוגי הגז למדינת ישראל על התפוקה של שדות הגז בים התיכון.

נשוי לעדיה, אב לשלושה, ומתגורר ברמת אביב ג', תל אביב. בנו, אתגר (גארי) סוארי, מסומן כממשיך דרכו של יצחק^[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלומית לן, יצחק סוארי: "אני מאוד רגיש, לא מחוסן ואדיש", האבולוציה הטבעית מייעוץ לעסקים, בלי כפית של כסף - 10 סיפורי הצלחה עסקיים, עורך איתמר לוין, הוצאת ידיעות אחרונות - גלובס, 2006, עמודים 127 -146