לדלג לתוכן

כחול הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כחול הזקן
La Barba azul o barbe buelu
איור מאת ולטר קריין (Walter Crane) - האחים מגיעים להציל את אחותם
איור מאת ולטר קריין (Walter Crane) - האחים מגיעים להציל את אחותם
מידע כללי
מאת שארל פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מעשייה, מעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Dr. Grégr a Ferd. Dattel עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה ינואר 1697 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כחול הזקן הוא שמה של אגדה מתוך "סיפורי אמא אווזה" מאת שארל פרו, שהופיעה מאוחר יותר גם במעשיות האחים גרים. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 312 לפי שיטת סיווג ארנה-תומפסון.

האגדה מספרת על איש עשיר, שלמרות זקנו הכחול והמכוער, נשא שש נשים בזו אחר זו, וכולן מתו באורח מסתורי. לאחר שנשא את אשתו השביעית, הודיע לה כחול הזקן שהוא יוצא לאחד ממסעותיו, ואת צרור המפתחות ישאיר ברשותה, ואמר כי מותר לה להיכנס לכל החדרים פרט לאחד. ציווי זה עורר את סקרנותה של הרעיה הטריה. היא פתחה את החדר שהכניסה לתוכו נאסרה עליה, ושם גילתה את גופות נשותיו של כחול הזקן. מרוב בהלה נפל המפתח מידה, והוכתם בדם. היא יצאה מן החדר, נעלה אותו ומירקה את המפתח, אך לא יכלה להסיר את עקבות הדם. כשכחול הזקן שב מנסיעתו הוא דרש את המפתחות בחזרה, ונוכח על פי כתם הדם שעל המפתח כי אשתו המרתה את פיו. הוא התכונן להרוג גם אותה, אולם למזלה הרב הגיעו אחיה בעוד מועד, והרגו את כחול הזקן לפני שהספיק לשלוח יד באחותם.

עיבודים ואזכורים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחול הזקן, אשתו והמפתחות, איור מהמאה ה-19 מאת גוסטב דורה
איור מאת הארי קלרק לספר "אגדות צ'ארלס פרו" 1922

הסיפור שימש כר פורה ליצירות רבות: סיפורים, נובלות, מחזות, אופרה, קולנוע וציור, בהדגשים ופרשנויות שונות - החל מהסכנה שבהפרת הציווי של הבעל והאסון שמביאה איתה הסקרנות הנשית, וכלה במסרים פמיניסטיים והומור.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hermansson, Casie E. (2009). Bluebeard: A Reader's Guide to the English Tradition. Jackson, Mississippi: University Press of Mississippi.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]