לודוויג השלישי, מלך בוואריה

לודוויג השלישי, מלך בוואריה
Ludwig III
	לודוויג השלישי, מלך בוואריה
לידה	7 בינואר 1845; מינכן, ממלכת בוואריה
פטירה	18 באוקטובר 1921 (בגיל 76); שארוואר, ממלכת הונגריה
מדינה	בוואריה
מקום קבורה	פראואנקירכה
השכלה	אוניברסיטת מינכן
מפלגה	Bavarian Patriotic Party
בת זוג	מריה תרזה מאוסטריה-אסטה
שושלת בית ויטלסבאך
אב	לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה
אם	אוגוסטה פרדיננדה, ארכידוכסית אוסטריה
צאצאים	ראו בהמשך
	5 בנובמבר 1913 – 13 בנובמבר 1918; (5 שנים)
	→ אוטו, מלך בוואריה המלוכה התבטלה ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר גיזת הזהב; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה; צלב ההצטיינות הצבאית; המסדר הריבוני הצבאי של מלטה; המספר הצבאי של היינריך הקדוש; מסדר הכתר של סקסוניה; מסדר הבשורה הקדושה; המסדר המלכותי של השרפים; אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; מסדר סנט מוריס ולזרוס; Ludwigsorden; Royal Order of Saint George for the Defense of the Immaculate Conception; אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר הכתר; אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות; עיטור אנדריי הקדוש; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; מסדר העיט השחור; אביר הצלב הגדול במסדר מריה תרזיה; פור לה מריט; מסדר הוברטוס הקדוש; מסדר ההצטיינות של הכתר הבווארי; המסדר הצבאי של מקס יוזף; מסדר ההצטיינות הצבאית; מסדר מיכאל הקדוש ;

לודוויג השלישי, מלך בוואריה (לודוויג לואיטפולד יוזף מריה אלויס אלפריד) (בגרמנית: Ludwig III Luitpold Josef Maria Aloys Alfried;‏ 7 בינואר 1845 – 18 באוקטובר 1921), היה מלך בוואריה האחרון (5 בנובמבר 1904 - 13 בנובמבר 1918) והשתייך לבית ויטלסבאך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג השלישי נולד ב-7 בינואר 1845 במינכן כבנם של הנסיך לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה ואוגוסטה פרדיננדה, ארכידוכסית אוסטריה. יחוסו המשפחתי הקדום כלל את ויליאם הכובש, לואי ה-14 ועוד, והוא נקרא על שם סבו לודוויג הראשון, מלך בוואריה.

בשנת 1861 התגייס לודוויג לצבא הבווארי, ושירת כקצין בגדוד היגר ה-6. בשנת 1862 החל לודוויג ללמוד באוניברסיטת מינכן, ובשנת 1863 התקבל כחבר בבית המחוקקים הבווארי. בשנת 1866 לחם לודוויג במלחמת אוסטריה–פרוסיה, ואף נפצע במהלך הקרבות, ועל כך קיבל את עיטור מסדר ההצטיינות הצבאי דרגה ראשונה.

הנסיך העוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות אביו ב-12 בדצמבר 1912, מונה לודוויג לעוצר הממלכה, במקום בן דודו אוטו, מלך בוואריה שהיה בלתי שפוי. במהלך שנת 1913 העביר הפרלמנט הבווארי חוק שקבע שאם המלך המכהן לא יוכל לשלוט עד סוף חייו, יהיה ניתן להדיחו ולמנות במקומו שליט אחר. בעקבות כך מונה לודוויג למלך בוואריה.

תקופת שלטונו ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בנובמבר 1913 עלה לודוויג לשלטון, לאחר הדחת בן דודו אוטו, מלך בוואריה, וב-8 בנובמבר הוכתר כמלך. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הכריז לודוויג על הזדהות בוואריה במלחמה, וניסה לשמור על מאזן הכוחות בין בוואריה לפרוסיה, וקיווה לאחר הניצחון לספח את אלזס וחלקים מבלגיה.

ב-7 בנובמבר 1918 פרצה בבוואריה המהפכה הגרמנית, ובעקבות כך ברח לודוויג מבוואריה, בתקווה שמדובר באירוע חולף. אולם ב-13 בנובמבר לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, התפטר לודוויג מהמלוכה.

ב-3 בפברואר 1919 מתה אשתו של לודוויג, ולאחר מכן ברח לודוויג מבוואריה, מחשש שיירצח. לודוויג התגורר בליכטנשטיין ובשווייץ, ולאחר מכן התגורר בהונגריה. ב-18 באוקטובר 1921 מת לודוויג בשארוואר שבהונגריה, וב-5 בנובמבר הובא לקבורה במינכן, שם נקבר בהלוויה ממלכתית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1867 לודוויג ביקר בווינה בהלווייתה של בת דודתו, מתילדה, ארכידוכסית אוסטריה (בתה של אחות אביו הילדגרד, נסיכת בוואריה), ובמהלכה לודוויג פגש את מריה תרזה מאוסטריה-אסטה.

ב-20 בפברואר 1868 התחתן לודוויג בווינה עם מריה תרזה, שהייתה בתו היחידה של פרדיננד קרל ויקטור, ארכידוכס אוסטריה-אסטה ושל רעייתו אליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה.

כתנאי לנישואים, התנה עמו דוד אשתו פרנצ'סקו החמישי, דוכס מודנה שיוותר על זכותו לרשת את כס המלוכה היווני^[1], משום שהחוקה היוונית קבעה שהמלך צריך להיות נוצרי-אורתודוקסי, וכן שלא ישלוט במדינה נוספת. משום כך, ויתר לודוויג על זכות הירושה, ואחיו לאופולד, נסיך בוואריה ירש את הזכויות.

בעקבות נישואיו, הפך לודוויג לאיש עשיר. מכיוון שאשתו מריה תרזה ירשה מאביה ירושה גדולה, שכללה שטחים בהונגריה ובמוראביה. ההכנסות מהאחוזות הללו אפשרו ללודוויג לרכוש שטחים נרחבים בבוואריה, ולהפוך לאחד האנשים העשירים ביותר במדינה.

חיי הזוג היו מאושרים ביותר, ונולדו להם 13 ילדים: