מגדה רדנוט
לידה |
17 בספטמבר 1911 Výčapy-Opatovce, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
3 בפברואר 1989 (בגיל 77) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
שם לידה | Rottenstein Magdolna |
לימודי רפואה | אוניברסיטת אטווש לוראנד, אוניברסיטת פץ' |
תפקידים | רופאת עיניים, פתולוגית |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | Károly Antal (1941–?) |
מגדה רדנוט (במקור רוטנשטיין, בהונגרית: Radnót Magda; ויצ'אפפאטי, 17 בספטמבר 1911 – בודפשט, 3 בפברואר 1989) הייתה דוקטור לרפואה, רופאת עיניים יהודייה-הונגרייה זוכת פרס המדינה (פרס המדינה של הרפובליקה העממית ההונגרית היה פרס ממלכתי גבוה שהוקם על ידי המועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית בשנת 1963, אשר הוענק ליחידים או לקבוצות כהוקרה על הישגים מדעיים, כלכליים וטכניים יוצאי דופן בתחום), פתולוגית, פרופסורית באוניברסיטה, חברה קבועה באקדמיה ההונגרית למדעים. היא הייתה אחת הדמויות המשפיעות ביותר על פתולוגיית העיניים בהונגריה. תחום המחקר העיקרי שלה היה תיאור אטיולוגי ופתולוגי של מחלות ושינויים בעיניים, חקירת הרקע האנדוקרינולוגי של תפיסת האור, ובדיקה היסטולוגית ואנטומית של איברי הראייה. משנת 1951 עד 1982, היא הובילה את מרפאת עיניים מס' 1 של אוניברסיטת זמלווייס בבודפשט ובין 1968 לבין 1981 הייתה המנהלת המייסדת של המכון הלאומי לרפואת עיניים, אשר נבנה והייתה מצוידת על בסיס הרמה עולמית המקובלת באותה התקופה הודות לעבודתה הארגונית.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדה רוטנשטיין נולדה במשפחה יהודית כבתם של דיולה רוטנשטיין ושל אירן ויינרב. אביה מת מות גיבורים במלחמת העולם הראשונה.[1] את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה היהודית לבנות של הקהילה היהודית של פשט, שם עברה את בחינות הבגרות בתוצאות מצוינות.[2] היא החלה את לימודי הרפואה שלה ב-1929 באוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), ומשנת 1933 המשיכה את לימודיה באוניברסיטת ארז'בט בפץ'. היא קיבלה את התואר שם ב-1935. בשנים 1934–1935, היא הייתה מתמחה ללא שכר במכון לניתוחים שלאחר המוות של בלה אנץ באוניברסיטת פץ', ובין 1935 לבין 1939 עבדה כמתמחה במרפאת עיניים באוניברסיטה, ולאחר מכן כמרצה והעוזרת מחקר של אלבריך קונראד. בינתיים, במשך סמסטר אחד, בשנת 1937, היא המשיכה את לימודיה במרפאת העיניים של יוזף מלר (אנ') באוניברסיטת וינה, ולאחר מכן עברה את הבחינה שלו וקיבלה תואר מומחית לרפואת עיניים. בשנים 1939-1940 הייתה רופאה על מלגת מחקר וראש המעבדה ההיסטולוגית בבית החולים הממלכתי לרפואת עיניים בבודפשט. הרופא הראשי ומנהל בית החולים, יוז'ף אימרה הבחין בכישרונה ולאחר שהתמנה באוניברסיטת פאזמאן פטר כפרופסור לרפואת עיניים ב-1940 הוא לקח עמו את רדנוט כמרצה ועוזרת הוראה במרפאת עיניים של האוניברסיטה. תחת חסותו הצליחה לעבור את השואה עד 1944. לאחר השתלטות מפלגת צלב החץ, הסתיר אותה פרופסור אימרה. מ-1946 עד 1950, היא כבר ביצעה עבודה קלינית ומחלקתית באוניברסיטה כמרצה בכירה אצל פרופסור טיבור נונאי וקיבלה הסמכה כמרצה פרטית (לא חלק מהסגל) לפתולוגיה של עיניים. בשנים 1950–1951 עמדה בראש מרפאת העיניים של אוניברסיטת סגד. בשנת 1951 קיבלה לידיה את ניהול מרפאת עיניים מס' 1 של אוניברסיטת זמלווייס ועם מינויה כמנהלת מונתה גם לראש המחלקה של החוג לרפואת עיניים באוניברסיטה. ב-1952 קיבלה את התואר PHD בנוסף ל-MD. עד 1982 ניהלה את עבודת ההוראה והמחקר של המחלקה והמכון. במקביל, בין השנים 1960–1972, הייתה סגן הרקטור לחינוך באוניברסיטה, משנת 1955 מונתה גם למנהלת מכון טרכומה, ובין 1968 לבין 1981, מנהלת המכון הלאומי לרפואת עיניים .
בעלה הראשון היה הפסל קארוי אנטל (1909–1994). בתם מגדולנה אנטל (1945–2016), הייתה רופאה מרדימה.[3]
עבודתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום המחקר העיקרי שלה היה הפתולוגיה של מחלות עיניים, אך היא עסקה גם בהיבטים אנדוקרינולוגיים, פיזיולוגיים, היסטולוגיים ואנטומיים של העין. בתחילת דרכה חקרה בעיקר את הקשר הפיזיולוגי בין העין לבלוטה האנדוקרינית, מחקריה בוחנים את הרקע האנדוקרינולוגי של פתולוגיות ייצור הדמעות, ואלה המשמעותיים במיוחד. היא חקרה את השפעת תחושת האור על התפקוד המחזורי של גוף האדם, תיארה את ההבדלים בין התהליכים המטבוליים, של הבלוטה אקסוקרינית וההמטופואטיים המתרחשים בגוף של אנשים בעלי ראייה ולקויי ראייה. היא קבעה וביססה את השפעת האור על תפקוד בלוטת התריס ואת הייצור המוגבר של ההורמונים תירוטרופין (Thyrotropin hormone) והגונדוטרופיים (Gonadotropin hormone) בבלוטת יותרת המוח. באמצעות גישה אנטומית והיסטולוגית, היא חשפה את המבנה התת-מיקרוסקופי של העין, במיוחד את איברי הדמע והרשתית (Ultrastruction). האטלס האנטומי-פתולוגי שלה שפורסם ב-1963 פורסם בהונגרית, רוסית, צרפתית, אנגלית וגרמנית.
עבודתו המשמעותית ביותר הייתה בפתולוגיה של השכבה הדמית, היא חקרה כמעט את כל סוגי המחלות של העפעף, כלי הדם, הלחמית, הקשתית והקרנית, עדשת העין והרשתית, מחלות איברים דמעות, שינויים פתולוגיים, דלקות כרוניות וויראליות, גידולים ופציעות טראומטיות מנקודת מבט פתולוגית. היא עסקה רבות גם בפתולוגיה של גלאוקומה, טרכומה, פסאודוגליומה ברשתית ורטינובלסטומה (גידול בילדות של גלגל העין). ספר הלימוד שלה בפתולוגית עיניים הגיע לארבע מהדורות וראה אור בגרמנית וברוסית. בהתבסס על תצפיות הפתולוגיה הקליניות שלה, היא פיתחה את ההליך הכירורגי לשחזור איברי הדמע, את השיטה של חילוץ קריו-קטרקט ותיקון כירורגי קריאופקסי של היפרדות הרשתית.
היא פרסמה כעשרה ספרים, רשימות אוניברסיטאיות וכשלוש מאות פרסומים מדעיים. משנת 1969 רדנוט הייתה העורכת הראשית והמייסדת של כתב העת "רפואת עיניים" (Ophthalmology), אך היא הייתה גם חברה במערכת של חמישה כתבי עת בינלאומיים אחרים לרפואת עיניים.
חבריות והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רדנוט נבחרה:
- כחברה נספחת של האקדמיה ההונגרית למדעים ב-1961 וחברה רגילה ב-1976.
- מ-1950 עד 1952, ולאחר מכן מ-1972 עד 1981, הוא היה נשיאת האגודה ההונגרית של רופאי עיניים.
- בין 1972 ל-1976 הייתה נשיאת האגודה האירופית לרפואת עיניים (SOE), אך נבחרה כחבר באגודות מקצועיות בינלאומיות וזרות רבות:
- האקדמיה הבינלאומית לרפואת עיניים (IOA, מייסדת)
- המועצה הבינלאומית לרפואת עיניים (ICO, 1958; כבוד, 1966)
- החברה הרפואית של צ'כוסלובקיה Purkyně (ČLS, כבוד, 1963)
- האגודה האוסטרית לרפואת עיניים (ÖOG, נספחת, 1966)
- החברה הבינלאומית לקריאוכירורגיה (כבוד, 1969)
- אגודת רופאי העיניים של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (1969)
- האקדמיה של רומא לרפואה (נספחת)
- האקדמיה הגרמנית למדעי הטבע של ליאופולדינה (חיצונית, 1970)
- החברה הבולגרית לרפואת עיניים (כבוד, 1970)
- החברה האמריקאית למנתחי עיניים (1970)
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רדנוט קיבלה את פרס המדינה בשנת 1965 על הישגה בתחום הפתולוגיה והאנדוקרינולוגיה של העיניים. כהוקרה על עבודתו המדעית, היא קיבלה את מדליית הזיכרון של לואי ברייל ב-1961
- את מדליית הזיכרון למרקהוט (Markhot) ב-1973
- את מדליית הזהב של שיברה (Chibret) ב-1974
- את מדליית הזיכרון לזמלווייס ב-1975
- את מדליית הזיכרון של אלמר שולק ב-1976
- את מדליית הזהב של הלמהולץ ב-1989
- מדליות הזהב של אוניברסיטת ליאז'
- מדליות הזהב של אוניברסיטת הלסינקי
- מדליית הזיכרון הפינית ואנאס.
- בשנת 1985 נבחרה לסנאטורית של כבוד של אוניברסיטת זמלווייס לרפואה
- וכן זכתה בעיטרים ובמדליות רבות של הונגריה
עבודותיה העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Die pathologische Histologie der tränenableitenden Wege. Basel, 1936. Karger.
- Szemészeti patológia. Budapest: Akadémiai. 1951.
- בגרמנית: Pathologie des Auges. Budapest: Akadémiai. 1952.
- ברוסית: Офтальмологическая патология. Будапешт: Академия наук Венгрии. 1952.
- Trachoma. Budapest: Egészségügyi. 1954.
- Neuroendokrine Beziehungen zur Ophthalmologie. Budapest: Akadémiai. 1961.
- A szembetegségek atlasza I–II. Budapest: Akadémiai. 1963.
- בגרמנית: Atlas der Augenkrankheiten I–II. Budapest: Akadémiai; Stuttgart: Fischer. 1964.
- Die Röntgendiagnostik der tränenableitenden Wage. Zürich: Augenheilkunde und Optik. 1966. (Gáll Jánossal)
- ברוסית: Рентгенодиагностика заболеваний слезоотводящих путей. Будапешт: Академия наук Венгрии. 1966. (Gáll Jánossal)
- A szemészet alapvonalai. Budapest: Medicina. 1971.
- Szembetegek vizsgálata. Budapest: Medicina. 1976.
- Ifj. Imre József. Budapest: Akadémiai. 1979. (Kenyeres Ágnessel)
- Szembetegek vizsgálata. Budapest, Medicina. 1981. (Follmann Piroskával)
- Könyvrészlet: ifj. Imre József (1884-1945) in A magyar orvosi iskola mesterei. Budapest, 1969. pp. 247-253.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלמנך זוכי פרס קושוט וזוכי פרס המדינה 1948–1985. בודפשט: אקדמית. 1988. עמ' 397 ISBN 963-05-4420-2
- מרגיט ורגה: מגדה רדנוט. מדע הונגרי, XCVI. שָׁנָה מס' 9 (1989) עמ' 779–781.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי IV: 1978–1991 (א–ז). עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט: אקדמית. 1994. ISBN 963-05-6422-X
- לקסיקון הונגרי גדול XV. עורך ראשי. לאסלו בראני. בודפשט: Magyar Nagylexikon. 2002. 261–262. ISBN 963-9257-14-1
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים 1825–2002 III. (R–Z). עורך ראשי. פרנץ גלץ. בודפשט: מרכז המחקר החברתי של MTA. 2003. עמ' 1050
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש V. (P–S). עורך ראשי. לאסלו מרקו. בודפשט: מועדון הספר ההונגרי. 2004. 541–542. ISBN 963-547-414-8
- אילדיקו שיבגש: 100 שנה להולדתה של מגדה רדנוט. מדע הונגרי, CLXXII. שָׁנָה מס' 11 (2011) עמ' 1373–1376.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bolányi Imre - Palatkás Béla: Táblázatok a Budapesti Orvostudományi Egyetem történetének fontosabb adatairól. Com. Bibl. Hist. Med. 21-22, 414-510. 1961
- Németh Béla: Radnót Magda 60 éves. Szemészet, (1971)
- Németh Béla: Dr. Radnót Magda tanári működésének 25. évfordulójára. Szemészet, (1975)
- A Semmelweis Orvostudományi Egyetem klinikáinak és intézeteinek története 1945-1975. Budapest, 1976
- Győrffy István: A XX. században működött jelentősebb magyarországi szemorvosok életrajzi adattára. Budapest, 1987
- Dr. Szabóné Balogh Clarissa: Radnót Magda (1911-1989). Pályázat. Magyar Szemorvos Társaság, 1995
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kozák Péter. "Radnót Magda". nevpont.hu. נבדק ב-2022-12-09.
- ^ "Iskolai értesítők, a Pesti izraelita hitközség leánygimáziuma, Budapest, 1928/1929". adt.arcanum.com. נבדק ב-2022-12-09.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1017/1941. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-09.
- יהודיות הונגריות
- רופאות יהודיות הונגריות
- בוגרות אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- בוגרי אוניברסיטת פץ'
- ניצולות השואה
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים
- יהודים זוכי פרס המדינה
- אנדוקרינולוגים יהודים הונגרים
- רופאי עיניים יהודים הונגרים
- פתולוגים יהודים הונגרים
- רופאות עיניים
- סגל אוניברסיטת זמלווייס
- ניצולי השואה: הונגריה
- יהודים חברי האקדמיה ההונגרית למדעים
- הונגריות שנולדו ב-1911
- הונגרים שנולדו ב-1911
- נפטרות ב-1989
- הונגרים שנפטרו ב-1989