מטיאה בטיסטיני
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1856 רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
7 בנובמבר 1928 (בגיל 72) Contigliano, איטליה |
| מוקד פעילות |
ממלכת איטליה |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
  | |
מטיאה בטיסטיני (באיטלקית: Mattia Battistini; 27 בפברואר 1856 - 7 בנובמבר 1928) היה זמר בריטון אופראי איטלקי.
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטיסטיני נולד ברומא וגדל בעיקר בקולבאקרו די קונטיליאנו, כפר סמוך לריאטי שם החזיקו הוריו בנחלת אדמה. מקורה של משפחת בטיסטיני היה זה דורות מריאטי, בירת הסאבינים העתיקה, ומטיאה בטיסטיני נראה תמיד כרומאי קדום בגופו האיתן, מצחו הגבוה וחוטמו הרומאי המונומנטלי.
משפחתו הייתה אמידה וכבשה מקום מכובד בתחום הרפואה. סבו, ג'ובאני, ודודו, רפאלה, היו רופאיו האישיים של האפיפיור ואביו, קאבאליירה לואיג'י בטיסטיני, היה פרופסור לאנטומיה באוניברסיטה של רומא. הקריירה שחזתה לו משפחתו הייתה בתחום הרפואה או המשפטים, וכשתכלית זו לנגד עיניהם שלחו אותו לבתי ספר ותיקים ואקסלוסיביים (קולג'ו באנדינלי ואחריו אינסטיטוטו דל אפולינארה), שהקנו לו השכלה קלאסית, אך מטיאה גילה מלכתחילה כישרון מוזיקלי ברור ובסופו של דבר נשר, למגינת לבה של אמו הכבודה, מבית הספר למשפטים והלך ללמוד שירה, תחילה אצל אמיליו טרציאני ואחר אצל המורה ידוע-השם ונצ'סלאו פרזיקיני (שהיה גם מורם של פרנצ'סקו מרקוני, טיטה רופו וג'וזפה דה לוקה). כמו כן עבד בטיסטיני עם המנצח המפורסם לואיג'י מנצ'ינלי ועם המלחין אוגוסטו רוטולי.
מטיאה בטיסטיני הופיע לראשונה בתיאטרו ארג'נטינה ברומא, בתפקיד אלפונסו ב"לה פאבוריטה" של דוניצטי, ב-11 בדצמבר 1878, והצליח למדי.
ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלוש השנים הראשונות סייר באיטליה, שר תפקידים מתוך כוחו של גורל, "איל פאבוריטה", הטרובדור, ריגולטו, "איל גואראני", הוגנוטים, "דינורה", "האפריקאית", "הפוריטאנים", "לוצ'יה די למרמור", אאידה וארנאני, ואף השתתף בכמה הופעות בכורה.
בשנת 1881 נסע בפעם הראשונה לבואנוס איירס וסייר בדרום אמריקה במשך למעלה משנה. בדרכו חזרה, הופיע בברצלונה ובמדריד, שם שר את פיגארו בספר מסביליה של רוסיני. הצלחתו בתפקיד זה הייתה עצומה והייתה ההתחלה לפופולריות האמיתית שלו כזמר גדול.
ב-1883 ביקר בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון, שם הופיע כריקארדו ב"פוריטאנים" מול מרצ'לה זמבריך, פרנצ'סקו מרקוני ואדוארד דה רשקה. הוא שר גם עם אדלינה פאטי, הסופרן הראשונה במעלה בתקופתה. בחברה כזאת, אין פלא שתשומת הלב לבריטון חדש וצעיר לא הייתה רבה. תהילה גדולה פי כמה מזומנת לו בהופעותיו בלונדון לעתיד לבוא. לעומת זאת, קצר הצלחה בהופעותיו הראשונות בתיאטרון סן קרלו בנאפולי בשנת 1886.
בשנת 1888 יצא שוב לבואנוס איירס. היה זה מסעו האחרון אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. בטיסטיני לא הופיע מעולם בצפון אמריקה. היו שאמרו, כי פיתח רתיעה ממסעות ימיים.
בשנת 1888 גם הופיע לראשונה בלה סקאלה, מילאנו.
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל בשנת 1892, ביסס בטיסטיני את המוניטין שלו כחביב הקהל בתיאטראות הקיסריים בסנקט פטרבורג ובמוסקבה, וחזר לרוסיה מדי שנה במשך 23 עונות לסיורים רחבי היקף, קובע את ורשה כבסיס בין מסעותיו. את נסיעותיו לוורשה, סנקט פטרבורג, מוסקבה ואודסה ערך כנסיך לכל דבר, בקרון רכבת פרטי, עם מזוודות רבות מספור, שהכילו מלתחה כבירה של מחלצות במה מפורסמות בתפארתן ובהידורן.
בטיסטיני רב-הפעלים הופיע גם באופן סדיר למדי בפריז (לראשונה ב-1907), ליסבון, ברצלונה, מדריד, מילאנו, ברלין, וינה, פראג ובודפשט. אבל הקשרים החברתיים הרבים שיצר ברוסיה ומעמד היתרון שממנו נהנה בקרב המשפחה הקיסרית ומשפחות האצולה גרמו לכך שרוסיה, אולי אף יותר מאיטליה, הייתה ביתו האמנותי עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ששמה קץ לרוסיה הצארית ולחברה, שטיפחה והעשירה כוכבים כדוגמת בטיסטיני.
בטיסטיני היה נשוי לאשת אצולה ספרדיה, דונה דולורס דה פיגרואה אי סוליס, בתו של מרקיז ודודנית של החשמן רפאל מרי דל ואל.
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המלחמה יצא בטיסטיני לסיורים עם להקה משלו והופיע תכופות בקונצרטים. שמו הלך לפניו כשריד פלאי מעידן קודם, דגול ומובחר יותר. אך בטיסטיני דק הגזרה וההדור פיתח מחלת לב בשנותיו האחרונות והתמוטט במהלך מסע קונצרטים בדרום אירופה. הופעתו האחרונה הייתה בגראץ, אוסטריה ב-17 באוקטובר 1927. הוא היה בן 72 כמעט.
בטיסטיני פרש מן השירה אל אחוזתו בקולבאקארו די קונטיליאנו, רייטי, וכעבור חודשים ספורים מת שם מדום לב, ב-7 בנובמבר 1928.
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"האסכולה שלי שמורה בהקלטותי" אמר הזמר הדגול על 120 תקליטיו.
הקלטותיו הראשונות נעשו בוורשה בשנת 1902. בהמשך (1906-24) הרבה להקליט וכל הקלטותיו, פרט לשתי חריגות, היו לחברת גרמופון וחברות הקשורות אליה. ההקלטה האחרונה שלו הייתה בפברואר 1924. אוסף שלם מאוחר הוצא מחדש על ידי חברת EMI.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטיאה בטיסטיני, באתר AllMusic (באנגלית)
מטיאה בטיסטיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מטיאה בטיסטיני, באתר Discogs (באנגלית)- מטיאה בטיסטיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
