נחום לעווי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:42, 9 בספטמבר 2011

הרב נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; תק"ע, 1810 בערך - י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה הרב של העיר שאדיק שבפולין. לאחר עלייתו לארץ התמנה לראש כולל פולין. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.

קורותיו

נולד לרב אברהם לעווי מפוזנא, שהיה תלמיד רבי רפאל מהמבורג. אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק משלשין. מבין ארבעת אחיו התפרסמו הרב שלמה זלמן שכיהן כרב של פרוסט וזלוצ'וב, הרב אשר למל לעווי שכיהן כרב של גאלין ובסוף ימיו אב"ד בירושלים, והרב יעקב יהודה לייב שכיהן כרב של שלשין ובסוף ימיו בירושלים. בצעירותו למד אצל רבי שלמה זלמן ליפשיץ ובגיל שמונה עשרה הוסמך על ידו. לאחר נישואיו לחיה סימפלוניה שימש במשך מספר שנים כרב של העיר שאדיק שליד קאליש.

בשנת תר"ג (1843) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי יעקב יהודה לייב. לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל^[^{דרוש מקור]}. בשבתו בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, כשהוא יושב רוב ימיו בצום, עטוף בטלית ותפילין. למד קבלה יחד עם אחיו ורבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה כהן. התמנה לראש כולל פולין. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה מינקה ריבלין, בת הרב משה מגיד ריבלין.

נפטר במגפת החולירע שפרצה בשנת תרכ"ה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בין אחיו הרב יהודה לייב והגאון מקוטנא. במכתב שהופיע בהלבנון (ה'תרכ"ו מס' 23) כתב עליו ר' יעקב ספיר הלוי,

"לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."

נוסח מצבתו: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה (פיו) מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".

בשנת תשמ"ג (1983) הוקמו על שמו ישיבת הר"ן (ראשי תיבות: הרב ר' נחום), על ידי צאצאו הרב צבי וייספיש. כן קרוי על שמו רחוב בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים.

צאצאציו

ילדיו מאשתו הראשונה:

הרב שלמה זלמן בהר"ן (ראשי תיבות: בן הרב ר' נחום), ממייסדי שכונת מאה שערים ושכונות נוספות. זמן קצר שימש כחבר בית דינו של המהרי"ל דיסקין.
הרב אברהם אליעזר לעוי
רחל יוכבד ברגמן, אשתו של רבי יהודה ברגמן, בנו של רבי אליעזר ברגמן, מייסד כולל הו"ד.
(?) דייטש

ילדיו מאשתו השניה:

הרב אשר לעמיל בהר"ן
אסתר גיטל בהר"ן קורפו
הרב דוד בהר"ן, מגדולי תלמידיו של המהרי"ל דיסקין, מגדולי התורה המפורסמים בירושלים.

תקופת חייו של הרב נחום לעווי על ציר הזמן
ציר הזמן

תורתו וספריו

אבני קודש על מסכת בבא מציעא (ירושלים, ה'תרל"א)
שו"ת אבני קודש, (ירושלים, ה'תשל"ה)
ירחון "מוריה" (שנה ראשונה, גיליון ח-י)
עוד מתשובותיו נדפסו בספר בית אבות של אחיו רבי יהודה לייב לעוי, ובשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש. חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת מהרי"ל דיסקין.

קישורים חיצוניים

אילן היוחסין של רבי נחום שאדיקר
ספרו שו"ת אבני קודש באתר HebrewBooks

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''נחום לעווי משאדיק''' (ידוע בכינויו '''רבי נחום שאדיקר'''; [[תק"ע]], [[1810]] בערך - [[י"ב בחשוון]] [[תרכ"ו]], [[1865]]) היה [[רב]] ו[[אב"ד]] העיר [[שאדיק]] שב[[פולין]]. לאחר [[עלייה|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל|ארץ]] התמנה לראש [[כולל]] פולין והיה מרבני [[ירושלים]]. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.
+הרב '''נחום לעווי משאדיק''' (ידוע בכינוי '''רבי נחום שאדיקר'''; [[תק"ע]], [[1810]] בערך - [[י"ב בחשוון]] [[תרכ"ו]], [[1865]]) היה ה[[רב]] של העיר [[שאדיק]] שב[[פולין]]. לאחר [[עלייה|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל|ארץ]] התמנה לראש [[כולל]] פולין. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.
 ==קורותיו==
-נולד ב[[פולין]] לרב אברהם לעווי מפוזנא, שהיה תלמיד רבי [[רפאל מהמבורג]], בעל "תורת יקותיאל" ורבי יוסף 'הצדיק' (חתנו של בעל ה[[נודע ביהודה]]). אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק משלשין. היה אחד מחמישה אחים שנודעו בצדקותם: הרב נחום לעווי, הרב שלמה זלמן לעווי מפרוסט שכיהן כראב"ד פרוסט וזלוצ'וב , הרב אשר למל לעווי מגאלין שכיהן כראב"ד גאלין ובסוף ימיו ראב"ד בירושלים, הרב יעקב יהודה לייב לעוי משלשין שכיהן כראב"ד שלשין וירושלים, והרב ישראל לעווי מפרוסט. בצעירותו למד אצל רבי [[שלמה זלמן ליפשיץ]], בעל "חמדת שלמה", רבה של [[ורשה]], ובגיל שמונה עשרה אף [[סמיכה|הוסמך]] על ידו. לאחר נישואיו לחיה סימפלוניה שימש במשך מספר שנים כרב ואב"ד  העיר שאדיק שליד [[קאליש]].
+נולד לרב אברהם לעווי מפוזנא, שהיה תלמיד רבי [[רפאל מהמבורג]]. אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק משלשין. מבין ארבעת אחיו התפרסמו הרב שלמה זלמן שכיהן כרב של פרוסט וזלוצ'וב, הרב אשר למל לעווי שכיהן כרב של גאלין ובסוף ימיו אב"ד בירושלים, והרב יעקב יהודה לייב שכיהן כרב של שלשין ובסוף ימיו בירושלים. בצעירותו למד אצל רבי [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ובגיל שמונה עשרה [[סמיכה|הוסמך]] על ידו. לאחר נישואיו לחיה סימפלוניה שימש במשך מספר שנים כרב של העיר שאדיק שליד [[קאליש]].
-בשנת [[תר"ג]] ([[1843]]) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי יעקב יהודה לייב. לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל. השלושה כונו על ידי תושבי ירושלים: "שלושת האחים הקדושים". בשבתו בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, ובכלל זה [[תורת הסוד]], כשהוא יושב רוב ימיו בצום ועטוף בטלית ותפילין. התמנה לראש [[כולל]] פולין - ורשה, והיה ממנהיגי [[פרושים (היישוב הישן)|העדה האשכנזית בירושלים]]. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה מינקה ריבלין, בת ר' [[משה מגיד ריבלין]], בנו של [[הלל ריבלין]] מ[[שקלוב]], שעמד בראש קבוצת הפרושים שעלתה לארץ ישראל בתחילת [[המאה ה-19]].
+בשנת [[תר"ג]] ([[1843]]) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי יעקב יהודה לייב. לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל{{מקור}}. בשבתו בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, כשהוא יושב רוב ימיו בצום, עטוף בטלית ותפילין. למד [[קבלה]] יחד עם אחיו ורבי [[יוסף זונדל מסלנט]] אצל המקובל רבי יהודה כהן. התמנה לראש [[כולל]] פולין. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה מינקה ריבלין, בת הרב [[משה מגיד ריבלין]].
-נפטר ב[[מגפה|מגפת]] ה[[חולירע]] שפרצה בשנת ה'תרכ"ה - ה'תרכ"ו. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] בין אחיו הרב יהודה לייב ו[[משה יהודה לייב זילברברג|הגאון מקוטנא]].
+נפטר ב[[מגפה|מגפת]] ה[[חולירע]] שפרצה בשנת תרכ"ה. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] בין אחיו הרב יהודה לייב ו[[משה יהודה לייב זילברברג|הגאון מקוטנא]]. במכתב שהופיע ב[[הלבנון]] ([[ה'תרכ"ו]] מס' 23) כתב עליו ר' [[יעקב ספיר הלוי]], {{ציטוט|תוכן="לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."}}
+נוסח מצבתו: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה (פיו) מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".
 בשנת [[תשמ"ג]] ([[1983]]) הוקמו על שמו [[מוסדות הר"ן|ישיבת הר"ן]] (ראשי תיבות: '''ה'''רב '''ר'''' '''נ'''חום), על ידי צאצאו הרב [[צבי וייספיש]]. כן קרוי על שמו רחוב בשכונת [[נווה יעקב]] בצפון ירושלים.
-== קשריו עם רבנים נוספים ==
-בהיותו רב בעיר שאדיק יצר קשרי ידידות עם הגאון מקוטנא בעל ה"זית רענן", ועם בעל ה[[חידושי הרי"ם]]. בירושלים למד את [[תורת הסוד]] יחד עם אחיו ורבי [[יוסף זונדל מסלנט]] אצל המקובל רבי יהודה כהן.
-במכתב שהופיע ב[[הלבנון]] ([[ה'תרכ"ו]] מס' 23) כתב עליו ר' [[יעקב ספיר הלוי]], {{ציטוט|תוכן="לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."}}
-==נוסח מצבתו==
-"איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה (פיו) מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".
-==צאצאיו==
-צאצאיו וצאצאי אחיו - משפחת לעוי-ויספיש - הם מן המשפחות הגדולות והמפורסמות ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]] בירושלים, והיא מונה כיום אלפי צאצאים.
+==צאצאציו==
 '''ילדיו מאשתו הראשונה:'''
 * הרב [[שלמה זלמן בהר"ן]] (ראשי תיבות: '''ב'''ן '''ה'''רב '''ר'''' '''נ'''חום), ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] ושכונות נוספות. זמן קצר שימש כחבר בית דינו של ה[[מהרי"ל דיסקין]].
@@ שורה 34: / שורה 26: @@
 ==תורתו וספריו ==
-* '''אבני קודש''' על מסכת [[בבא מציעא]] (ירושלים, [[ה'תרל"א]]).
+* '''אבני קודש''' על מסכת [[בבא מציעא]] (ירושלים, [[ה'תרל"א]])
-* [[שו"ת]] '''אבני קודש''', (ירושלים, [[ה'תשל"ה]]).
+* [[שו"ת]] '''אבני קודש''', (ירושלים, [[ה'תשל"ה]])
+* ירחון "מוריה" (שנה ראשונה, גיליון ח-י)
-* עוד מתשובותיו נדפסו בספר '''בית אבות''' של אחיו רבי יהודה לייב לעוי.
-* מתשובותיו נדפסו בשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש.
+* עוד מתשובותיו נדפסו בספר '''בית אבות''' של אחיו רבי יהודה לייב לעוי, ובשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש. חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת [[מהרי"ל דיסקין]].
-* חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת [[מהרי"ל דיסקין]].
-* ירחון "מוריה" (שנה ראשונה, גיליון ח-י).
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.bazach.com/LEVI/hebrew/ftmn.asp?GEDID=371 אילן היוחסין של רבי נחום שאדיקר]
-*ספרו [http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/114avneikodeshcc.pdf שו"ת אבני קודש] {{PDF}} להורדה, מאתר ספריה וירטואלית.
+*ספרו [http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/114avneikodeshcc.pdf שו"ת אבני קודש] {{PDF}} באתר HebrewBooks
 {{מיון רגיל: לעווי, נחום}}
 [[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]]
-[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים]]
 [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]]
 [[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]