יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסלנט

קבר רבי יוסף זונדל מסלנט בהר הזיתים
לידה	1786 ה'תקמ"ו סלנט, ליטא
פטירה	1866 (בגיל 80 בערך) ג' בחשוון ה'תרכ"ו ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	? – 1866
רבותיו	חיים מוולוז'ין
תלמידיו	ישראל מסלנט, נתן פרידלנד

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מייסד תנועת המוסר ורבו של ר' ישראל מסלנט. באחרית ימיו שימש כמורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1786 (תקמ"ו). אביו היה רבי בנימין בינוש, והוא התייחס לרבי פיבוש אשכנזי מי שהיה אב בית דין בווילנה ולאחר מכן נשיא עדת האשכנזים בירושלים. התחנך בישיבת וולוז'ין אצל רבו רבי חיים מוולוז'ין והתגורר רוב ימיו בעיירה סלנט.

בצעירותו עסק במסחר זמן מועט ביום, ואת שאר הזמן הקדיש ללימוד תורה בבית המדרש בסלנט. דרכי לימודו היו שונות משל חבריו, בשל העובדה שהיה מתבודד ולומד ביחידות. לעיתים קרובות היה נוסע לוולוז'ין, לרבו רבי חיים מוולוז'ין, לקבל ממנו הוראות בדרכי הלימוד והיראה. לאחר פטירת רבי חיים מוולוז'ין, עבר לעיר פוזנה אל רבי עקיבא איגר, ללמוד משיטת לימודו וחסידותו.

ב-ח' כסלו שנת תקצ"ח (1837) בהיותו בן 52 (כדברי תלמידו ר' יעקב ספיר ב"המגיד" שנה תשיעית גיליון 46) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם שימש במשרה של מורה הוראה. באותה תקופה לא היה רב לעדה האשכנזית בירושלים, בשל קוטנה.

ר' זונדל נספה במגפת הכולרה, אור לג' מרחשון בשנת תרכ"ו (1865) בגיל 79, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר מותו שימש חתנו, ר' שמואל סלנט, כמורה הוראה, עד שהתמנה באופן לא רשמי כרב לקהילה האשכנזית בירושלים.

בספר "נוברדוק" כתב שמואל בן ארצי את המסה "אראלים" בו הוא מתאר את חייו של ר' זונדל לאחר העלייה לירושלים, את געגועיו לנכר (ופגישותיו עם ר' ישראל מסלנט) ואת ימיה האחרונים של אשתו רבקה.

אחד מתלמידיו היה רבי נתן פרידלנד.

דרך לימודו

רבי זונדל קבע לו דרך לימוד מיוחדת, שלא כדרך החידוד והפלפול הכוללת חידוש חידושים מופלאים בתורה ופלפולים ארוכים ומסובכים, שיטת לימוד נפוצה בזמנו, כמו כן, ר' זונדל לא הלך בדרכי אלה העסוקים רק בפסיקת הלכה, מבלי לחקור ולחדור לעומק העניינים במקורותיהם ובשורשיהם. ר' זונדל אחז בשיטת הבנת הלימוד הישרה בכל עומק עיונה, אך לא לשם ה'פלפול' כי אם לשם הסקת הלכה למעשה.

ר' ישראל מסלנט תיאר את לימודו של ר' זונדל כך:

משפט לימודו העיקרי היה בעיון הנצרך לו למעשה, לימוד הגמרא, ה"בית יוסף" וכל האחרונים בעיון. וביותר העיון הגדול בביאורי הגר"א ז"ל. וכשלמד סעיף השולחן ערוך היה הציור לפניו כמו שבא הדין לפניו למעשה. ועיין וחקר היטב משפטו עד אשר העמידו לפסק ניצב. ואז חקר פעמים רבות עד שהיו בידו כמונח בקופסה. וכן כל לימודו בתנ"ך, גמרא, מדרשים וזוהר- היסוד לחפש ידיעת המעשה.

— אור ישראל, קובץ מאמרים מאת ר' ישראל מסלנט, עמ' 79

שיטת לימודית זו מיוחדת לגר"א ש"הזהיר שלא לעסוק בפלפול אשר סופו להינטל... והפלפול טוב לכוון אל ההלכה". גם ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, הלך בדרך זו של הגר"א, ובדרך זו הלך גם ר' זונדל.

כמו בדרך הלימוד, כך גם הייתה לו שיטה מיוחדת בהיקף הלימוד, גם היא מיסודה של הגר"א. ר' זונדל לא הצטמצם בלימוד המקורות הידועים וההלכות המקובלות. הוא עבר על התורה לארכה ולרוחבה, על כל חלקיה ומקצועותיה, ולא השאיר שום מקור הלכה שלא עסק בו. גם דרך זו נבעה מתוך גישתו המעשית אל התורה, המשליכה את הלימוד אל פסיקת ההלכה למעשה, ועל כן יש לדעת את כל חלקי התורה.

שיטת לימודו העיונית של ר' זונדל חלה, כפי דברי ר' ישראל לעיל, גם על תנ"ך, מדרשים וזוהר. הוא התעמק בנביאים, מדרשים וזוהר באותו עיון והחריפות כמו בתלמוד ופוסקים, ובאותה מגמה של הלכה למעשה. בדרך זו יש משום חידוש גדול, אשר לא רבים נהגו בה. בשיטה לימודית זו טמונה מהפכה שלמה ביחס לספרים אלה, ההופכים מספרי קריאה או דרש בלבד לספרי עיון והלכה. שיטה לימודית זו ניכרת בכל המאמרים וחידושי התורה המעטים שנותרו מר' זונדל לפליטה. למעשה, בכל דבריו הוא מסתמך על מקומות נדחים ומפוזרים בכל ספרות הקודש, שברובם לא מקובל להשתמש להלכה, כגון: נביאים וכתובים, זוהר, ספרי המדרשים השונים, ספרי, תוספתא, מכילתא, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו ועוד. עניינים קשים ומסובכים, שאחרים היו בונים עליהם בנינים שלמים ועוקרים הרים בחריפותם כדי ליישבם, היה ר' זונדל מפרש כפשוטם, מתוך ראיות גלויות ממקורות התורה השונים.

על גדלותו בתורה של ר' זונדל כתב רבי שמואל סלנט:

כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם

לר' זונדל הייתה ידיעה רבה בתחום ההנדסה, ובקיאות רבה בחשבון. כמו כן היה שלט בשפות רבות והיה בקיא בהיסטוריה הכללית והיהודית. הוא התעניין בדקדוק ובמסורה, חיבר כללים שונים בדקדוק, המתאימים לכללי הדקדוק של הגר"א. ר' זונדל העריך מאוד מקצוע זה, מפני שראה בו כנראה צורך בהבנה מדויקת בלימודים.

שיטתו הפדגוגית

בכל לימודיו היה ר' זונדל משתמש בשיטות פדגוגיות מנוסות, כדי לחקור את עומק עניין הלימוד, לקלוט אותו קליטה נאמנה ולהטביעו בנפש. כאמור, בשעת לימודו היה מדמיין לעצמו כאילו בא הדין לפניו למעשה, שעל ידי כך הלימוד נעשה חי ומוחשי, וכן גורם להתאמצות ולהתעמקות יתרה בדין. הוא היה מוציא מכל ההלכות והעניינים את תמציתם ועיקרם, ומסדר אותם לפניו בקצרה כדי לזכרם היטב. היה אוחז בשיטת לימוד הדרגתי, "לא לבלוע הכל בבת אחת, כי אם לבוא מהמעט אל המרובה ומן הקל אל המרובה, והכל בדרך של מתינות הדעת ובהמשך זמן רב". ר' זונדל החשיב מאוד את השינון המרובה, ודווקא בביטוי שפתים ולא בחשיבה בלבד. הוא עצמו דבק בשיטה זו, ודרכו הייתה לשנן את כל לימודיו בעל פה. מאידך גיסא, הזהיר מפני הפרזה והגזמה בשיטות אלה ויעץ לתלמידיו להימנע מחזרה בבת אחת יותר מעשר פעמים, כי החזרה המופרזת לפעמים מבלבלת, וכן כל חזרה ככלל צריכה לבוא מתוך חשק, ולא מתוך הרגל וחוק קבוע.

תקופת חייו של הרב יוסף זונדל מסלנט על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה אישיה ושיטותיה, כרך א', ירושלים תש"ו.
• אליעזר ריבלין (עורך), רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תרפ"ז.
• מנחם מנדל פלאטו, ספר אור ישראל מסלנט :‏ ספר תולדותיו של מחולל תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט : ובראשו תולדות רבו רבי יוסף זונדל מסלנט

קישורים חיצוניים

• 'סלנט, ר' יוסף־זונדל ב"ר בנימין־בונים', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 74 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1272).
• אלי אשד "הפה השלישי של אליהו", באתר "רשימות", 12.4.2009
• יוסף זונדל בן בנימין בינוש סלנט (1786-1865), דף שער בספרייה הלאומית