רותם המדבר

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רותם המדבר
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קיטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	פרפרניים
סוג:	רותם
מין:	רותם המדבר
שם מדעי
Retama raetam ‏וב & Berthelot, 1836

רותם המדבר בפריחה

רותם המדבר בפריחה

רו‏תם המדבר (שם מדעי: Retama raetam) הוא שיח שכיח למדי בשטחי החולות שבצפון הנגב, באפיקים יבשים של נחלים בכל השטח המדברי בבקעת הירדן ובחולות מישור החוף.

בעת פריחתו בחודשי החורף הוא מתכסה בתפרחת מרהיבה של פרחים פרפרניים קטנים, לבנים עם כתם סגול קטן. כאשר אין הרותם פורח מראהו אינו מרשים, כמו רוב סוגי הצמחים האופייניים לנגב. ברוב עונות השנה אין רואים עליו עלים כלל. רק בתקופה קצרה בעת הלבלוב, יצמיח עלעלים קטנטנים, המתייבשים עם עונת היובש. שורשיו של רותם המדבר מאפשרים לו לקלוט מים מעומק הקרקע.

ענפי הרותם ולא עליו הם אלה המבצעים את תהליך הפוטוסינתזה - תכונה הנקראת רותמיות. לרותם שתי מערכות של שורשים; שורשים המגיעים לעומק 20 מטרים ויותר המשמשים בימי הקיץ. השורשים העמוקים הם אחת מדרכי ההסתגלות של הצמח לחולות הנודדים ולמדבר, ושורשי רוחב לקליטת מים בחורף. תושבי המדבר מכינים גחלים מהשורשים של הרותם. הבדואים משתמשים ברותם כתרופה נגד כאבים שונים, נגד פצעים וכתרופה למחלות ילדים אולם יש לציין שהזרע רעיל למאכל. פריחת הצמח היא בחורף והפרחים עשירים בצוף. האבקה נעשית על ידי חרקים. הפרי מכיל זרע אחד או שניים בצבע צהוב. הזרע שומר על חיוניותו תקופה ארוכה.

לרותם מיוחסות תכונות רפואיות רבות, אך חשוב לזכור שמדובר בצמח שבשימוש לא נכון זרעיו הינם רעילים למאכל אדם.

רותם המדבר הוא צמח מוגן על פי החוק בישראל.

כמו כן, ישנה אגדה עתיקה שבה מסופר על אב ובנו (אך יש כאלה שמספרים שבאגדה הם שני חברים) שיצאו לטייל במדבר. הגיע הלילה, השמש שוקעת והם צריכים להדליק מדורה. חוץ מקקטוסים, הצמח היחיד שמצאו היה רותם המדבר ומפאת קוצר הזמן של האור, הם החליטו להשתמש בענפי הרותם בתור זרדים למדורה. אחרי כמה שעות שהאש בערה הם כיבו את אותה והלכו לישון. בבוקר למחרת הם גילו שהגחלים עדיין חמים, אך לא נתנו לעובדה זו יותר ממחשבה ראשונה והמשיכו בדרכם. כעבור כמה ימים, בדרך חזרה הביתה הם עברו ליד המדורה שהם הדליקו, ולהפתעתם גילו שהגחלים עדיין חמים והם לא התקררו. מאז יש אמונה תפלה המספרת שענפי הרותם ממשיכים לבעור כל עוד לאדם שהדליקם קר.

במקורות

צמח הרותם מופיע במקרא:

• בספר מלכים א' פרק י"ט פסוקים ד', ה', הנביאאליהו נח במדבר בצל הרותם: "וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב, עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי, כִּי־לֹא־טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן, תַּחַת רֹתֶם אֶחָד".
• בספר תהילים פרק ק"כ פסוק ד': "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים".

• ראו גם מדרש תהילים קכ - ט'. בראשית - רבה נ"ג - י"ג.

לקריאה נוספת

• אבי שמידע ודוד דרום, מדריך העצים והשיחים בישראל. הוצאת כתר.
• זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1980, עמוד 7406.
• עזריה אלון (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. כרך 10 עמוד 157-158.

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
  פרמטרים [ שם תצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
  מדיה וקבצים בנושא רותם המדבר בוויקישיתוף
• רותם המדבר, מדרשת שדה בוקר
• רותם המדבר, מרכז הרופאים המומחים