שלמה זלמן הנאו

ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733

הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687 - 1746) מדקדק עברי בנוסח התפילה, ממציא כללים בלשון העברית וטעמי המקרא. גם חיבר ספרים אודות הניקוד העברי.

חייו ודמותו

שלמה (זלמן) נולד להרב יהודה ליב כ"ץ שפעל כשליח ציבור, שלמה נולד בעיירה הנאו (Hanau) שבגרמניה והתגורר בין השאר בעיירות בפרנקפורט, המבורג, אמסטרדם, ברלין ובהנובר.

הוצאת ספריו

בגיל 21 הוציא את ספרו הראשון, "בנין שלמה", העוסק בדקדוק עברי וטעמי המקרא, ובו גם ביקורת נרחבת על טעויות דקדוקיות של מדקדקים ופרשני המקרא מן הדורות שלפניו והערות על שיבושים בנוסח התפילה. ראשי קהילת פרנקפורט^{[דרושה הבהרה]}, בה שהה באותה העת, לא קיבלו את אופן ההתייחסות שלו לחכמי ישראל, והוא אולץ לפרסם מכתב התנצלות על זלזולו בגדולי האומה ולצרפו לכל עותקי הספר שהדפיס.

ב-1733 הוציא את ספרו "צהר התיבה", שהפך לאחד מספרי הדקדוק הנפוצים בעברית במאה ה-18.

שיטתו בדקדוק

הרב שלמה זלמן ראה חשיבות עצומה בעיסוק בשפה העברית ובדקדוקה, שלא היה מקובל אצל היהודים בתקופתו, ובעיקר בדקדוק של לשון המקרא ונוסח התפילה. ב-1725 הוציא את הספר "שערי תפילה", ובו הצביע על מה שנחשב בעיניו לשיבושים לשוניים בתפילות והציע תיקונים; למעשה, השגות רבות נובעות מגישה המאמצת את הדקדוק של לשון המקרא ביחס לתפילות שנכתבו בחלקן הגדול בלשון חז"ל. אף על פי שהחכם צבי כתב הסכמה לספר "שערי תפילה", בנו הרב יעקב עמדן (יעב"ץ) פרסם את הספר "לוח ארשׂ" ‏‏ כביקורת להרז"ה, ובו ביקר בחריפות את התיקונים שהציע. עם זאת, רבנים אחרים התייחסו באופן חיובי לתיקונים, וכמה מן התיקונים של רז"ה אכן חדרו ללשון התפילה האשכנזית וגם לסידור אדמו"ר הזקן ולנוסח התפילה של הגאון מווילנא.

את גישתו האנליטית ללימוד דקדוק העברית המקראית בפרט העביר גם למשורר נפתלי הרץ וייזל (רנה"ו), שלמד אצלו בילדותו.

קבלת דעותיו

דמותו של הרב שלמה נשארה שנויה במחלוקת אצל נאמני ההלכה עד ימינו. פוסקים בני זמנו ופוסקים מאוחרים יותר קיבלו חלק מהערותיו הדקדוקיות על התפילה וכינו אותו בתוארי כבוד, ביניהם נמנים הרב שניאור זלמן מליאדי שקבע רוב שינויו בתוך סידורו (סידור אדמו"ר הזקן) ור' יוסף תאומים שהביא מהגהותיו בספרו "פרי מגדים". אחרים ראו בו דמות שלילית המקדימה את מתקני נוסח התפילה של תקופת ההשכלה, ודחו באופן מוחלט את חידושיו. מתנגדיו אף טענו נגדו שזייף את חלק מההסכמות על ספרו ושאר ההסכמות ניתנו על סמך ההסכמות המזויפות. סנגוריו, לעומת זאת, מפקפקים בטענה שההסכמות מזויפות וייחסו את שגיאותיו לקנאותו לטהרת השפה העברית‏‏.

מספריו

• בניין שלמה, פרנקפורט, 1708
• שערי תורה, המבורג, 1718
• שערי זמרה, על טעמי המקרא, נדפס בסוף ספר "שערי תורה"
• שערי תפילה, יסניץ, 1725
• בית תפילה סידור מדויק ביותר עם פירוש קצר
• יסוד הניקוד, אמסטרדם, 1730
• צהר התיבה, ברלין, 1733
• קורי עכביש, תשובות להשגות על "צהר התיבה", 1744

לקריאה נוספת

• חיים א' כהן, '‫דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז"ל העולות מהם', לשוננו סב (ירושלים תשנ"ט).
• אילן אלדר, ר' זלמן הענא, גדול מדקדקי העברית בפתח העת החדשה', ברית עברית עולמית כנס 16 (תשס"ד).

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של שלמה זלמן הנאו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• שלמה בן יהודה הנאו, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• ספרי ר' זלמן הענא באתר HebrewBooks.org: בנין שלמה (פרנקפורט תפ"ד), צוהר התיבה (מהדורת לבוב תרמ"ה), שערי תפלה (יסניץ תפ"ה), בית תפלה (יסניץ תפ"ה), בית תפלה ושערי תפלה (האג תקל"ז); יסוד הניקוד (אמסטרדם ת"צ); שערי זמרה (פיורדא תקכ"ב); שערי תורה (המבורג תע"ח)
• האם תיתכן התייחסות מכובדת ל'מתקני' נוסח התפילה?, פולמוס אודותיו בהמעיין, אתר ישיבת שעלבים.