בית השבעה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערנית (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ תקלדה, קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בית מגורים|בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי שועפת ובית חנינא, אולם הבנין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
'''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בית מגורים|בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבנין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.


בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבנין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיבי שהתגורר בארץ ערבית ועל כן הבנין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירות לשבע משפחות המתישבים היהודים. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שתושביו נאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים הבית הועמד למכירה והמשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.
בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבנין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיבי שהתגורר בארץ ערבית ועל כן הבנין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירות לשבע משפחות המתישבים היהודים. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שתושביו נאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים הבית הועמד למכירה והמשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.

גרסה מ־08:57, 10 במאי 2013

בית השבעה הוא כינוי לבניין שנמצא בכפר הערבי בית חנינא מצפון לירושלים, בו התיישבו שבע משפחות ב-1968. ההתיישבות נחשבת לאחת ההתנחלויות הראשונות שהוקמו ביהודה ושומרון. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי שועפאט ובית חנינא, אולם הבנין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.

בערב חג השבועות בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח מזרח ירושלים ואזור יהודה ושומרון על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים ברית החשמונאים ולח"י. הבנין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיבי שהתגורר בארץ ערבית ועל כן הבנין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירות לשבע משפחות המתישבים היהודים. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"[1], שמה הקודם של שכונת נווה יעקב שתושביו נאלצו לנוטשו במלחמת השחרור. כעבור עשר שנים הבית הועמד למכירה והמשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.

בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.[2]

דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה[3], וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם שמעון ברמץ, שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".[1]

בשנת 1988 הצטרפו לדיירי בית השבעה ורד ואלי גורודצר.

במבנה ממשיכות כיום להתגורר שש משפחות, בהם עזרא יכין, ויעל בן דב אלמנתו של שבתי בן דב.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg
  2. ^ מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20
  3. ^ יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7