קודאין – הבדלי גרסאות

קודאין
שם IUPAC
	(5α,6α)-7,8-didehydro-4,5-epoxy-3-methoxy-17-methylmorphinan-6-ol
נתונים כימיים
כתיב כימי	C18H21NO3
מסה מולרית	299.364
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית	~90% אורלי
זמן מחצית חיים	2.5–3 שעות
בטיחות
מעמד חוקי	ראו בגוף הערך
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון A (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C
סיכון לתלות	נמוך-בינוני
מזהים
קוד ACT	R05DA04
מספר CAS	76-57-3
PubChem	5284371
ChemSpider	4447447

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:02, 6 בספטמבר 2013

שגיאות פרמטריות בתבנית:תרופה
פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
'סיכון לתלות: נמוך-בינוני' אינו ערך חוקי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קודאין או מתילמורפין (Codeine, Methylmorphine) הוא סוג של סם ממשפחת האופיאטים. קודאין משמש כתרופה לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים, דיכוי שיעול יבש (שיעול לא יעיל, שלא תורם להוצאת ליחה) וכתכשיר נוגד שלשול. קודאין משווק כמלח פוספאט, ולעתים כמלח סולפט. הקודאין הינו אלקלואיד המצוי באופיום בריכוזים הנעים בין 0.7 ל-2.5 אחוז. ניתן להפיק קודאין מאופיום, אולם רוב הקודאין המשמש ברפואה מופק ממורפין.

שימושים ברפואה

השימוש בקודאין ברפואה מתרכז בעיקר בטיפול בסימפטומים הבאים:

דיכוי שיעול יבש (שיעול לא יעיל, שלא תורם להוצאת ליחה)
שלשול
שיכוך כאבים חלשים עד בינוניים

קודאין משווק לעתים בתערובת עם פרצטמול, אספירין או איבופרופן. ולעתים גם בתוספת של קפאין. תערובות אלה מספקות שיכוך כאב חזק יותר מאשר שימוש בכל אחד מהמרכיבים בנפרד (אפקט סינרגיסטי).

מעמד חוקי

ברוב מדינות העולם, קודאין הוא תרופה הניתנת למכירה ללא מרשם רופא, אך בפיקוח משרד הבריאות המקומי. כמו כן נזקק אדם הרוצה למכור קודאין לרישיון רוקחות. בארץ, על-פי פקודת הסמים המסוכנים הקודאין מותר לשימוש ואחזקה, ובלבד שלא יינתן בכמויות ובריכוז העולים על המפורט בפקודה זו ובפקודת הרוקחות. עם זאת, שר הבריאות יכול להוציא צו המכניס את הקודאין לרשימת הסמים המסוכנים (האסורים).

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של שימוש בקודאין הנן:

גירוד
בחילה
הקאה
עייפות
סחרחורת
יובש בפה
במקרים קיצוניים קשיי נשימה ואף מוות כתוצאה מכך

כמו כל האופיאטים, לאורך זמן השימוש מתפתחת עמידות לתופעות אלה, בנוסף לעמידות לשימושים הרפואיים, כאשר לכל תופעה ישנו קצב שונה של התפתחות עמידות. תופעת העמידות יורדת ואף נעלמת כאשר ישנו אי-שימוש ממושך בסם.

שימוש בסם למטרות הנאה

בשל השפעותיו האופוריות והמרגיעות וכתוצאה מהיותו חוקי וקל להשגה בבתי המרקחת זכה הקודאין לפופולריות מסוימת אצל צורכי סמים. מכורים משתמשים בו לעתים כתחליף להרואין, זאת למרות שהשפעתו חלשה יחסית ותופעות הלואי קשות יותר.

אחת הסכנות בשימוש בתרופות המכילות קודאין, מעבר להתמכרות, היא שברוב המקרים הן מכילות חומרים פעילים נוספים, כמו פרצטמול, איבופרופן או אספירין, אשר בכמויות גבוהות יכולים לגרום לנזק בלתי-הפיך לחלקים שונים בגוף האדם, בהם הכבד, הכליות ומערכת העיכול. תרופות המכילות קודאין בלבד כחומר פעיל עשויות להכיל אחוז גבוה של אלומיניום סיליקט ( $\ AlSiO_{2}$ ) אשר פוגע בכבד לאורך זמן.

שילוב החומרים הנוספים הביא להתפתחותן של טכניקות "ביתיות" מגוונות למיצוי הקודאין מהתרופה, בין היתר באמצעות מים.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 |דרכי מתן=
 |אינטראקציות עם תרופות אחרות=
-}}
+|H = 21}}
 '''קודאין''' או '''מתילמורפין''' ('''Codeine''', '''Methylmorphine''') הוא  סוג של [[סם]] ממשפחת ה[[אופיאטים]]. קודאין משמש כ[[תרופה]] ל[[משכך כאבים|שיכוך כאבים]] קלים עד בינוניים, דיכוי [[שיעול]] יבש ([[שיעול]] לא יעיל, שלא תורם להוצאת [[ליחה]]) וכתכשיר נוגד [[שלשול]]. קודאין משווק כ[[זרחה|מלח פוספאט]], ולעתים כ[[סולפט|מלח סולפט]]. הקודאין הינו [[אלקלואיד]] המצוי ב[[אופיום]] בריכוזים הנעים בין 0.7 ל-2.5 אחוז. ניתן להפיק קודאין מ[[אופיום]], אולם רוב הקודאין המשמש ב[[רפואה]] מופק מ[[מורפין]].