שיחה:הפרדוקסים של זנון – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלחנ (שיחה | תרומות)
שורה 38: שורה 38:


יום טוב שיהיה.
יום טוב שיהיה.
: אני אגיד קודם כל, שאני לא פילוסוף, ולכן יכול להיות שאני מפספס חלק מהטענות שלך (או של זנון).
: אני מסכים עם עיקר הטענות שלך, אבל הייתי מנסח את זה אחרת: הפרדוקסים של זנון מדגימים איך חלוקה של אובייקטים סופיים למספר אינסופי של חתיכות נכנסת בצורה טבעית לשאלת התנועה. מבחינת זנון מדובר בפרדוקס, כיוון שהוא לא מאמין שתהליך בן אינסוף שלבים יוכל להסתיים בזמן סופי ולתת תוצאה. הפתרון של האינפי הוא בדיוק לתת מסגרת בה לתהליכים בני אינסוף שלבים יש (לפעמים) תוצאה סופית מוגדרת היטב.
: הניסוח שנתת של האינפי באמת יותר מתאים לגישה המקורית (של ניוטון ולייבניץ'). בניגוד לכך, הגישה של קושי היא סינטטית לחלוטין. המושג "קטן כרצוננו" שם ניתן להשמטה - הוא נועד רק לנוחות הקורא וההוכחות מוכיחות עובדות בסגנון של "לכל מספר חיובי קיים מספר בו מתקיים כך וכך". אנחנו אומרים "קטן כרצוננו" (או "גדול כרצוננו") כדי להצביע על הכיוון בו ההוכחה מעניינת, אבל מבחינה פורמלית אין לו משמעות. לכן המושג המרכזי אצל קושי הוא רק מושג המספר הממשי ולא מושג ה[[אינפיניסטימל]] (אגב, הפיתוח של [[דדקינד]] של מושג המספר הממשי עצמו הופך אותו לאובייקט אינסופי בפני עצמו, כלומר במובן מסויים האובייקטים הסופיים היחידים שנשארו במתמטיקה הם המספרים הטבעיים).
: כנראה שזנון עצמו לא היה מרוצה מהפתרון המודרני לשאלות שלו, ובאמת בתוך עולם המושגים שלו - זה לא פתרון (כי בסופו של יום נשארנו עם תהליכים אינסופיים שמסתיימים). בתוך עולם המושגים המודרני, זה בהחלט פתרון לשאלה של זנון. אולי כדאי לשנות את הניסוח של הערך בהתאם.
: אגב, סתם קוריוז - הפרדוקס של זנון עצמו הוא דוגמה לתהליך אינסופי שנדחס לתוך אובייקט סופי. הוא מתאר במספר סופי של משפטים תהליך חלוקה אינסופי... [[משתמש:יאיר ח.|יאיר ח.]] - [[שיחת משתמש:יאיר ח.|שיחה]] 09:14, 25 בנובמבר 2013 (IST)

גרסה מ־10:14, 25 בנובמבר 2013

אני מוצא כי לא נכון לערב את ה"חשבון הדיפרנציאלי" בנושא זה. מתאים יותר להישען על עקרון האי ודאות של הייזלברג. ע"פ עקרון זה אין אפשרות לקבוע את מיקום החץ ואת התנע שלו במדויק. כלומר אין אפשרות לומר כי חפץ נמצא במהירות 0 ובמקום x בדיוק. אם זנון רוצה ליטעון כי מיקום החץ הוא בנקודה מסוימת הרי שאיננו יכול לדעת (ע"י מדידה) אם הוא נע או לא!

זה נכון אך לא נדרש. הפרדוקס של זנון מתקיים (לכאורה) גם בעולם קלאסי לגמרי שעקרון אי הוודאות לא מתקיים בו. לכן ההסבר הוא אכן החשבון האינפיניטסימאלי. odedeeשיחה‏ 05:22, 19 פברואר 2006 (UTC)

פרדוקס החץ הנע מתקשר לתורת הקוונטים

אולי כדאי לקשר את הערך לעקרון אי הוודאות של הייסנברג - לא ניתן לגלות מיקום מדויק אם רוצים לדעת מהירות מדויקת ולהיפך...

תגיד, קראת מה שכתוב פה שורה מלמעלה? odedee שיחה‏ 18:19, 23 מאי 2006 (IDT)

פרדוקס הדיכוטומיה

אם איני טועה, הוא קשור דוקא למושג הגבול, ולא לטור המתכנס. דודס 00:55, 27 יוני 2006 (IDT)

הפרדוקס ממוקד בטענה שבזמן סופי לא יכולים לקרות אינסוף אירועים. אני מבין מדוע אתה רואה קשר דווקא לגבול (קיומו של גבול לסדרה אינסופית כופה התנהגות "סופית" על הסדרה כולה), אבל נדמה לי שמושג הטור קרוב עוד יותר: מכך שקיימים טורים מתכנסים אנחנו לומדים שאינסוף אירועים (הולכים ומתקצרים) יכולים לקרות בזמן סופי. עוזי ו. 10:27, 2 יולי 2006 (IDT)
בנתי, תודה. דודסשיחה 10:30, 2 יולי 2006 (IDT)
עוזי, אני לא חושב שהפרדוקס מתמקד בכך שבזמן סופי יכולים לקרות מספר אינסופי של אירועים, אלא בכך שלא קיים מאורע ראשון באוסף האינסופי של האירועים המוצגים בפרדוקס (חציית "החצי הראשון מן החצי הקודם"). בהקשר זה כדאי לקרוא את המאמר של יובל שטייניץ המובא כאן. מהבחינה הזאת המשפט "פרדוקס זה הוא וריאציה של הפרדוקס הקודם, וגם פתרונו דומה" המתייחס לפתרון פרדוקס הדיכוטומיה מטעה למדי. קראתי גם את ההוכחה שמובאת בגרסה האנגלית, אך גם היא מתרכזת בהוכחת האפשרות להתרחשות אינסוף אירועים בזמן סופי ולא עונה על בעיית האירוע הראשון. ניסיתי גם להבין את ההוכחה המובאת ב-[1] אך הדבר לא עלה בידי. אשמח מאוד לשמוע את דעתך בעניין. אמיתי 14:06, 14 באפריל 2007 (IDT)תגובה
השאלה היא למה בעיית האירוע הראשון היא בעיה - כלומר, מה ההנחות שמהן נובע שגם אם יש חלוקה אינסופית של הדרך, חייבים אירוע ראשון. מבחינה מתמטית אין בעיה להציג תיאור מתמטי של התנועה (כלומר, פונקציה שמתאימה מיקום לזמן), ולכן השאלה היא האם התיאור הזה לא קביל (ואז השאלה היא מה כן קביל בתור תיאור של התנועה - ואני לא חושב שזנון טרח לענות לזה), או האם הוא גורם לפרדוקסים (הוא לא). גדי אלכסנדרוביץ' 15:23, 14 באפריל 2007 (IDT)תגובה
צודק. אמיתי 21:25, 14 באפריל 2007 (IDT)תגובה

האם לא עדיף להעביר את כל הערך הזה לקטגוריה "פרדוקסים לכאורה"?

עמינדב (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

איזה פרדוקס הוא לא "לכאורה"? ‏odedee שיחה 14:13, 10 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
איזו אופטימיות... עוזי ו. 14:42, 10 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
אמנם זו לא חלוקה מדעית, אבל בעיני "פרדוקס לכאורה" הוא כזה שלאחר הסבר ברור ולא מתחכם, לא נשאר ממנו כל פרדוקס; הוא נחזה כפרדוקס רק לפני שהובן כהלכה. לעומת זאת, "פרדוקס" נשאר כזה, אלא אם משנים את הנחות היסוד באופן משמעותי. פרדוקס גורם לשינוי במערכת האמונות שלך; פרדוקס-לכאורה הוא שעשוע לשעות הפנאי. הפרדוקסים של זנון הם פרדוקסים מרכזיים שהובילו לחשיבה המדעית המודרנית, ואין ספק במעמדם ככאלה. עוזי ו. 14:42, 10 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
אכן, כשיצרתי את קטגורית הפרדוקסים לכאורה התכוונתי שיכנסו עליה ערכים בסגנון הפרדוקס הצרפתי שעד אז קוטלג כפרדוקס. דניאל ב. 14:44, 10 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

אכילס והצב

שלום, בשינוי האחרון שלך לערך של אכילס והצב הורדת את ההסבר שלי לדעתי ההסבר שלי היה יותר פשוט מכיוון והוא מסביר בצורה שגם מי שלא יודע מה הוא חשבון אינפיניטיסימלי יוכל להבין כי הרי ברו ש10+1+0.1+0.01+0.001+0.0001... מתכנס ל11.1111 עם אינסוף פעמים הספרה 1 אחרי הנקודה העשרונית. לכן סכום הזמן אינו אין סופי אלא 11.111... שניות, כלומר 11 ותשיעית. ולכן זה הזמן שייקח לו להגיע אל הצב ומהצעד הבא הוא כבר יעקוף אותו. Aviv57 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זו הוכחה בנפנופי ידיים, שאינני מתלהב ממנה, במיוחד כאשר מדובר בהפרכה של פרדוקס. דוד שי - שיחה 10:02, 9 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
נכון, לכן השארתי גם את ההוכחה שהייתה קודם, והוספתי את ה"הוכחה" שלי כי היא פשוטה יותר להבנה, גם בלי ידע מוקדם בחשבון אינפיניטיסימלי ואת אלה שחולקים על השוויון הפנתי ל0.999...
לא צריך לדרדר את ויקי עם פישוט יתר. גילגמש שיחה 10:17, 9 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
אני מאמין שאפשר ורצוי להסביר גם למי שלא יודע מה זה חשבון אינפיניטסימלי את הפתרון של הפרדוקס Aviv57 - שיחה 21:15, 9 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

החשבון האינפיניטסימאלי אינו יכול "לפתור" את הפרדוקסים של זנון מעצם הגדרתו

החשבון האינפיניטסימאלי מאפשר לעסוק בתנועה ורצפים על אף הפרדוקסים המדוברים. הוא עוקף אותם תוך הגדרת המושג הדמיוני "קטן כרצוננו". (גם הגדרת הגבול של קושי מבוססת בסופו של דבר על מושג זה). למעשה, החשבון האינפיניטסימאלי נובע מהפרדוקסים המדוברים, כך שטענה הטוענת ש"התאמתו" אליהם מהווה פתרון שלהם, היא טענה מגוחכת למדי.

יום טוב שיהיה.

אני אגיד קודם כל, שאני לא פילוסוף, ולכן יכול להיות שאני מפספס חלק מהטענות שלך (או של זנון).
אני מסכים עם עיקר הטענות שלך, אבל הייתי מנסח את זה אחרת: הפרדוקסים של זנון מדגימים איך חלוקה של אובייקטים סופיים למספר אינסופי של חתיכות נכנסת בצורה טבעית לשאלת התנועה. מבחינת זנון מדובר בפרדוקס, כיוון שהוא לא מאמין שתהליך בן אינסוף שלבים יוכל להסתיים בזמן סופי ולתת תוצאה. הפתרון של האינפי הוא בדיוק לתת מסגרת בה לתהליכים בני אינסוף שלבים יש (לפעמים) תוצאה סופית מוגדרת היטב.
הניסוח שנתת של האינפי באמת יותר מתאים לגישה המקורית (של ניוטון ולייבניץ'). בניגוד לכך, הגישה של קושי היא סינטטית לחלוטין. המושג "קטן כרצוננו" שם ניתן להשמטה - הוא נועד רק לנוחות הקורא וההוכחות מוכיחות עובדות בסגנון של "לכל מספר חיובי קיים מספר בו מתקיים כך וכך". אנחנו אומרים "קטן כרצוננו" (או "גדול כרצוננו") כדי להצביע על הכיוון בו ההוכחה מעניינת, אבל מבחינה פורמלית אין לו משמעות. לכן המושג המרכזי אצל קושי הוא רק מושג המספר הממשי ולא מושג האינפיניסטימל (אגב, הפיתוח של דדקינד של מושג המספר הממשי עצמו הופך אותו לאובייקט אינסופי בפני עצמו, כלומר במובן מסויים האובייקטים הסופיים היחידים שנשארו במתמטיקה הם המספרים הטבעיים).
כנראה שזנון עצמו לא היה מרוצה מהפתרון המודרני לשאלות שלו, ובאמת בתוך עולם המושגים שלו - זה לא פתרון (כי בסופו של יום נשארנו עם תהליכים אינסופיים שמסתיימים). בתוך עולם המושגים המודרני, זה בהחלט פתרון לשאלה של זנון. אולי כדאי לשנות את הניסוח של הערך בהתאם.
אגב, סתם קוריוז - הפרדוקס של זנון עצמו הוא דוגמה לתהליך אינסופי שנדחס לתוך אובייקט סופי. הוא מתאר במספר סופי של משפטים תהליך חלוקה אינסופי... יאיר ח. - שיחה 09:14, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה