הפרדוקס הצרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרדוקס הצרפתי הוא כינוי המתאר את הסתירה, לכאורה, בין התזונה והרגלי החיים בצרפת הנחשבים כגורמים למחלות לב, לבין מיעוט התמותה ממחלות לב שם לעומת ארצות אחרות.

בתזונה הצרפתית אוכל שומני מגוון, החל מבשר לסוגיו וכלה בגבינות - עתירי שומן וכולסטרול, שתיית 48 ליטר יין אדום בממוצע לאדם בשנה.

לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות, הצרפתי הממוצע צורך מדי יום 108 גרם של שומן רווי שמקורו בבשר, בעוד שהאמריקאי הממוצע צורך רק 72 גרם של שומן כזה. הצרפתי אוכל חמאה פי ארבעה יותר מהאמריקאי, הוא אוכל גבינה בכמות של 60% יותר מהאמריקאי, ופי שלושה יותר בשר חזיר, שהנו שומני ועתיר כולסטרול.

בנוסף לכך, מידת העישון והיעדר פעילות גופנית בצרפת אינם שונים באופן ניכר מהממוצע העולמי.

למרות כל זאת, אחוז התמותה כתוצאה ממחלות לב וממחלות כלי הדם בצרפת, בשנת 1999, אצל גברים בגילאים 35-74, היה 83 לכל 100,000. זאת בניגוד לתמותה גדולה בהרבה, של 230 לכל 100,000 איש בארצות הברית.

הסבר אפשרי לפרדוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים נטו לייחס את התופעה לשתיית יין אדום, אולם מרבית המחקרים מתארים קשר ישיר בין צריכת אלכוהול לבין שכיחות מחלות לב ומחלות של כלי הדם הכליליים. הסבר אחר התייחס להרגלי התזונה של ארוחות קטנות הנהוג אצל הצרפתים. אולם גם האיטלקים מרבים בשתיית יין, וגם השוויצרים נוהגים לאכול ארוחות קטנות. מה אם כן מיוחד בצרפתים הסובלים פחות ממחלות לב וכלי דם לעומת הממוצע בעולם המערבי?

ההנחה כיום היא כי סיבה התורמת לפרדוקס הצרפתי היא צריכת גבינות שמנות באופן יומיומי, בצרפת. הצרפתים צורכים כ-26 ק"ג גבינה לנפש/לשנה, בעוד שהממוצע באירופה וארה"ב עומד על כ-17 ק"ג בלבד.

במשך שנים ממליצים להגביל את צריכת השומן הרווי על מנת להוריד את רמות הכולסטרול בדם. ואולם מסתבר כי מחקרים הוכיחו שצריכת גבינות בשלות, ובעיקר גבינות כבשים, יעילה בהורדת לחץ דם וכי לאנשים הצורכים גבינות אלה רמות נמוכות יחסית של LDL (כולסטרול 'רע') בהשוואה לתזונה רגילה. עוד מסתבר כי צריכת גבינות בשלות תורמת לבריאות המעיים, מסייעת במניעת דלקת פרקים ומעכבת תהליכי הזדקנות בגוף.

עדיין לא ברור מהו המנגנון הטבעי שבזכותו יש לגבינה תכונות אנטי דלקתיות אשר יכולות לסייע בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם ומדוע היא לא גורמת לעלייה ברמות הכולסטרול, למרות שהיא מכילה שומן רווי. משערים כי מבנה השומן בחלב והרכב חומצות השומן הייחודי שבו תורם לכך,  כמו גם נוכחותם של חלבונים ורכיבי תזונה נוספים. עוד מסתבר מהמחקר, כי חלב יעיל לירידה במשקל הודות לסוג חדש של ויטמין שהתגלה בו- (Nicotinamide Riboside (NR אשר ממלא תפקיד חשוב בשיפור הכושר ובמניעת השמנה גם כאשר התזונה עתירת שומן.

תאוריית היין:

בקליפת הענבים מצויים פלבנואידים שונים שהם נוגדי חימצון מסוג catechin epicatechin ו-proanthocyanidin. מאחר שמפיקים את היין האדום מקליפת הענב, הרי שהריכוז של פלבנואידים יהיה גבוה דווקא בו בהשוואה ליין לבן למשל המופק מתוכן הענב. נראה שצריכה מבוקרת ובמידה מועטה, על בסיס יומיומי, של הכוהל האתילי שמקורו ביין האדום היא אחד מחומרי ההגנה על גוף האדם. הפולי-פנולים שביין האדום מדכאים את ייצור האנדותלין, שמעלה את לחץ הדם תוך השפעתו על השריר החלק שבעורקים. מקור הפנולים (טאנינים) הוא בעיקר בקליפות של ענבים אדומים. הכוהל שנוצר מאותם ענבים אדומים גורם לעליית רמת הכולסטרול הטוב בדם, מקטין את צמיגות הפלזמה ומקדם את פירוק הפיברין שבאמצעותו עולה איכות הקרישה והזרימה של הדם. נוגדי חמצון (כמוהם נמצאים ביין, כאמור) מקטינים את השפעת הרדיקלים החופשיים שהם אויבי גוף האדם: הרדיקלים החופשיים גורמים להזדקנות התאים, סרטן, סוכרת, מחלת אלצהיימר, עליה ברמת הכולסטרול ומסייעים בהסתיידות העורקים וסתימתם.

למרות התזונה הצרפתית, אין תופעת האלכוהוליזם נפוצה שם יותר מבמקומות אחרים. להפך: שתיית היין היא בכמות מועטה של כוסית או שתי כוסיות ליום בלבד, ולא יותר.

עם זאת, יש החולקים על הקביעה כי בצרפת מספר מועט יחסית של מקרי מות ממחלות לב. לטענתם, מדובר במצג שווא, שמקורו באופי הדיווח המקובל בצרפת על נסיבות מקרי מוות שלא אירעו בבתי החולים, שכן מוות מחוץ לכותלי בתי החולים שכיח בעיקר על רקע מחלות לב.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' רוג'ר קורדר, דיאטת היין (עמודים 32), 2007