הפרדוקס הצרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרדוקס הצרפתי הוא כינוי המתאר את הסתירה, לכאורה, בין התזונה והרגלי החיים בצרפת הנחשבים כגורמים למחלות לב, לבין מיעוט התמותה ממחלות לב שם לעומת ארצות אחרות.

בתזונה הצרפתית אוכל שומני מגוון, החל מבשר לסוגיו וכלה בגבינות - עתירי שומן וכולסטרול, שתיית 48 ליטר יין אדום בממוצע לאדם בשנה.

לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות, הצרפתי הממוצע צורך מדי יום 108 גרם של שומן רווי שמקורו בבשר, בעוד שהאמריקאי הממוצע צורך רק 72 גרם של שומן כזה. הצרפתי אוכל חמאה פי ארבעה יותר מהאמריקאי, הוא אוכל גבינה בכמות של 60% יותר מהאמריקאי, ופי שלושה יותר בשר חזיר, שהנו שומני ועתיר כולסטרול.

בנוסף לכך, מידת העישון והיעדר פעילות גופנית בצרפת אינם שונים באופן ניכר מהממוצע העולמי.

למרות כל זאת, אחוז התמותה כתוצאה ממחלות לב וממחלות כלי הדם בצרפת, בשנת 1999, אצל גברים בגילאים 35-74, היה 83 לכל 100,000. זאת בניגוד לתמותה גדולה בהרבה, של 230 לכל 100,000 איש בארצות הברית.

הסבר אפשרי לפרדוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוס יין אדום

ההנחה כיום היא, כי הסיבה לפרדוקס הצרפתי היא שתיית כמות מועטה אך קבועה של יין אדום, באופן יומיומי, בצרפת.

אמנם, מרבית המחקרים מתארים קשר ישיר בין צריכת אלכוהול כמו בירה וליקר לבין שכיחות מחלות לב ומחלות של כלי הדם הכליליים. למרות זאת, נראה שלצריכת יין אדום, ובאופן מדוד, השפעה שונה.

בקליפת הענבים מצויים פלבנואידים שונים שהם נוגדי חימצון מסוג catechin epicatechin ו-proanthocyanidin. מאחר שמפיקים את היין האדום מקליפת הענב, הרי שהריכוז של פלבנואידים יהיה גבוה דווקא בו בהשוואה ליין לבן למשל המופק מתוכן הענב. נראה שצריכה מבוקרת ובמידה מועטה, על בסיס יומיומי, של הכוהל האתילי שמקורו ביין האדום היא אחד מחומרי ההגנה על גוף האדם. הפולי-פנולים שביין האדום מדכאים את ייצור האנדותלין, שמעלה את לחץ הדם תוך השפעתו על השריר החלק שבעורקים. מקור הפנולים (טאנינים) הוא בעיקר בקליפות של ענבים אדומים. הכוהל שנוצר מאותם ענבים אדומים גורם לעליית רמת הכולסטרול הטוב בדם, מקטין את צמיגות הפלזמה ומקדם את פירוק הפיברין שבאמצעותו עולה איכות הקרישה והזרימה של הדם. נוגדי חמצון (כמוהם נמצאים ביין, כאמור) מקטינים את השפעת הרדיקלים החופשיים שהם אויבי גוף האדם: הרדיקלים החופשיים גורמים להזדקנות התאים, סרטן, סוכרת, מחלת אלצהיימר, עליה ברמת הכולסטרול ומסייעים בהסתיידות העורקים וסתימתם.

למרות התזונה הצרפתית, אין תופעת האלכוהוליזם נפוצה שם יותר מבמקומות אחרים. להפך: שתיית היין היא בכמות מועטה של כוסית או שתי כוסיות ליום בלבד, ולא יותר.

עם זאת, יש החולקים על הקביעה כי בצרפת מספר מועט יחסית של מקרי מות ממחלות לב. לטענתם, מדובר במצג שווא, שמקורו באופי הדיווח המקובל בצרפת על נסיבות מקרי מוות שלא אירעו בבתי החולים, שכן מוות מחוץ לכותלי בתי החולים שכיח בעיקר על רקע מחלות לב.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' רוג'ר קורדר, דיאטת היין (עמודים 32), 2007