העולם (שבועון) – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1תוכני\2 |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
תחילה נערך והודפס העיתון ב[[מערב אירופה]] (בעיר [[קלן]] התגורר נשיא התנועה [[דוד וולפסון]], יורשו של [[תיאודור הרצל|הרצל]], ולאחר עריכה הודפס העיתון ב[[ברלין]]) ועורכו העיקרי בפועל היה א. חרמוני. אולם כבר בסוף שנת הופעתו השנייה (סוף [[1908]]) הועברה המערכת ל[[וילנה|ווילנה]] שב[[מזרח אירופה]], מקום מושבם של רוב קוראיו העבריים. העורך החדש היה [[אלתר דרויאנוב]]. בשנת [[1912]] עברה המערכת לעיר [[אודסה]], שם יצא השבועון לאור עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], אז חדל העיתון להופיע. רק בשנת [[1919]] חודשה הופעתו, והפעם ב[[לונדון]], מקום מושבה החדש של [[ההנהלה הציונית]]. העורך החדש היה [[אברהם אידלסון]] (עד לשנת [[1921]]). בשנת [[1923]] עבר "העולם" לעריכתם של [[חיים גרינברג]], ד"ר [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] ו[[משה קליינמן]], שהפך לעורכו העיקרי של השבועון עד לפטירתו בשנת [[1948]]. רק בשנת [[1936]] הגיעה עריכתו של השבועון הציוני הרשמי ל[[ארץ ישראל]], והמערכת התמקמה ב[[ירושלים]], ביחד עם משרדי ההנהלה הציונית. |
תחילה נערך והודפס העיתון ב[[מערב אירופה]] (בעיר [[קלן]] התגורר נשיא התנועה [[דוד וולפסון]], יורשו של [[תיאודור הרצל|הרצל]], ולאחר עריכה הודפס העיתון ב[[ברלין]]) ועורכו העיקרי בפועל היה א. חרמוני. אולם כבר בסוף שנת הופעתו השנייה (סוף [[1908]]) הועברה המערכת ל[[וילנה|ווילנה]] שב[[מזרח אירופה]], מקום מושבם של רוב קוראיו העבריים. העורך החדש היה [[אלתר דרויאנוב]]. בשנת [[1912]] עברה המערכת לעיר [[אודסה]], שם יצא השבועון לאור עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], אז חדל העיתון להופיע. רק בשנת [[1919]] חודשה הופעתו, והפעם ב[[לונדון]], מקום מושבה החדש של [[ההנהלה הציונית]]. העורך החדש היה [[אברהם אידלסון]] (עד לשנת [[1921]]). בשנת [[1923]] עבר "העולם" לעריכתם של [[חיים גרינברג]], ד"ר [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] ו[[משה קליינמן]], שהפך לעורכו העיקרי של השבועון עד לפטירתו בשנת [[1948]]. רק בשנת [[1936]] הגיעה עריכתו של השבועון הציוני הרשמי ל[[ארץ ישראל]], והמערכת התמקמה ב[[ירושלים]], ביחד עם משרדי ההנהלה הציונית. |
||
== |
==תוכני השבועון== |
||
לצד דיווחים חדשותיים על התפתחויות בעולם היהודי בכלל ובתנועה הציונית וב[[היישוב|יישוב הארצישראלי]] בפרט, כלל השבועון גם מדור ספרותי ובו מאמרים וחיבורים של מחברים וחוקרים מרכזיים. כך למשל שימש "העולם" אכסניה ראשונה לספרו (בהמשכים) של [[נחום סוקולוב]] על [[ברוך שפינוזה]], ספרו של [[א"א קבק]] על [[שלמה מולכו]], סיפוריו של [[מנדלי מוכר ספרים]] ועוד. |
לצד דיווחים חדשותיים על התפתחויות בעולם היהודי בכלל ובתנועה הציונית וב[[היישוב|יישוב הארצישראלי]] בפרט, כלל השבועון גם מדור ספרותי ובו מאמרים וחיבורים של מחברים וחוקרים מרכזיים. כך למשל שימש "העולם" אכסניה ראשונה לספרו (בהמשכים) של [[נחום סוקולוב]] על [[ברוך שפינוזה]], ספרו של [[א"א קבק]] על [[שלמה מולכו]], סיפוריו של [[מנדלי מוכר ספרים]] ועוד. |
||
גרסה מ־01:41, 2 בנובמבר 2015
"העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מאז העשור הראשון להקמתה. שבועון "העולם" היה הגרסה העברית לאחיו הבכור, העיתון המקביל בשפה הגרמנית "די וועלט" (בגרמנית: "העולם").
היסטוריה
השבועון יצא לאור לראשונה בשנת 1907 וחדל להופיע בשנת 1950 (עם הפסקות אחדות במשך השנים). ליוזמה להופעתו תרמה העובדה שמזכירה הכללי של ההסתדרות הציונית היה נחום סוקולוב, שבמקצועו ובניסיונו היה עורך ועיתונאי עברי פעיל.
תחילה נערך והודפס העיתון במערב אירופה (בעיר קלן התגורר נשיא התנועה דוד וולפסון, יורשו של הרצל, ולאחר עריכה הודפס העיתון בברלין) ועורכו העיקרי בפועל היה א. חרמוני. אולם כבר בסוף שנת הופעתו השנייה (סוף 1908) הועברה המערכת לווילנה שבמזרח אירופה, מקום מושבם של רוב קוראיו העבריים. העורך החדש היה אלתר דרויאנוב. בשנת 1912 עברה המערכת לעיר אודסה, שם יצא השבועון לאור עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז חדל העיתון להופיע. רק בשנת 1919 חודשה הופעתו, והפעם בלונדון, מקום מושבה החדש של ההנהלה הציונית. העורך החדש היה אברהם אידלסון (עד לשנת 1921). בשנת 1923 עבר "העולם" לעריכתם של חיים גרינברג, ד"ר שמואל פרלמן ומשה קליינמן, שהפך לעורכו העיקרי של השבועון עד לפטירתו בשנת 1948. רק בשנת 1936 הגיעה עריכתו של השבועון הציוני הרשמי לארץ ישראל, והמערכת התמקמה בירושלים, ביחד עם משרדי ההנהלה הציונית.
תוכני השבועון
לצד דיווחים חדשותיים על התפתחויות בעולם היהודי בכלל ובתנועה הציונית וביישוב הארצישראלי בפרט, כלל השבועון גם מדור ספרותי ובו מאמרים וחיבורים של מחברים וחוקרים מרכזיים. כך למשל שימש "העולם" אכסניה ראשונה לספרו (בהמשכים) של נחום סוקולוב על ברוך שפינוזה, ספרו של א"א קבק על שלמה מולכו, סיפוריו של מנדלי מוכר ספרים ועוד.
לקריאה נוספת
- א.ש. שטיין, 50 שנה ל"העולם". "דבר" 8 במרס 1957 עמוד 5