לדלג לתוכן

שמואל פרלמן (עורך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל פרלמן
לידה 10 בינואר 1887
מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בנובמבר 1958 (בגיל 71)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל פרלמן (10 בינואר 188728 בנובמבר 1958) היה מתרגם ישראלי, עורך העיתונים "הארץ", "העולם", "דואר היום" ועוד. מעורכי הוצאות הספרים "הספר" ו"לִגבולם", במסגרתן ערך ספרים רבים.

נולד במינסק לדב ושרה פרלמן. אמו הייתה בת הרב משה אוקון, ראש ישיבה במינסק. פרלמן הוא מצאצאי הרב יחיאל הלפרין, מחבר "סדר הדורות".

פרלמן למד בחדר ובביתו בהדרכת סבו, ראש הישיבה, ועל-ידו הוסמך לרבנות בגיל צעיר מאוד. כמו כן השלים שיעורים פרטיים בגרמנית, רוסית ולימודים כלליים. בגיל 17 פרסם מאמרי ביקורת בכתבי העת "הדור" ו"השילוח". בעצת עורכי העיתונים יוסף קלוזנר ודוד פרישמן, נסע ללמוד בשווייץ, ובשנת 1911 סיים את לימודיו לתואר דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת ברן. בתקופת היותו סטודנט תרגם לעברית את היצירה "שלומית" של אוסקר ויילד עבור כתב העת "המעורר" בעריכת יוסף חיים ברנר.

ב-1912 התמנה פרלמן למנהל המשרד הראשי בברלין של "ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית". ב-1914 היה ממארגני הקונגרס הציוני העולמי בווינה.

במשפט מנדל בייליס שהתקיים בקייב ב-1913, סייע פרלמן בהכנת החומר המדעי להפרכת מומחיותו לכאורה של עד התביעה נגד בייליס, הכומר פראנייטיס. שימש לצד ליאו מוצקין ככתב מטעם העיתונות הגרמנית, ופרסם פרוטוקולים מהמשפט. לאחר סיום המשפט, בו זוכה בייליס, סייע להעלאת בייליס ומשפחתו לארץ ישראל. פרלמן עלה בעצמו לארץ ישראל באפריל 1914.

לאחר הצטרפות האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה ב-1914, גורש פרלמן מהארץ מכיוון שהיה אזרח רוסי. הוא עבר למצרים, שם שימש כמנהל בית הספר העברי לפליטי ארץ ישראל שנוסד באלכסנדריה.

בסיום המלחמה, ב-1918, שב לארץ ישראל ושימש כעורך העיתון היומי העברי שנוסד אז, "חדשות הארץ", וששינה את שמו ב-1919 ל"הארץ". לצידו כתבו וערכו בעיתון זאב ז'בוטינסקי, אברהם לודויפול, משה סמילנסקי, יעקב פיכמן ועוד. בעקבות שינויים שנערכו בעיתון בסוף שנת 1921, עזב את העיתון ועבר לברלין.

ב-1923 שימש כעורך השבועון "העולם" בברלין. בשנת 1925 עבר לפריז ושם היה מעורכי הוצאת "הספר". הוא ערך ופרסם לצד ז'בוטינסקי את האטלס המדעי העברי הראשון,[1] "כל-בו" לתלמידים, ספר לימוד בעברית שכלל נתונים מדעיים וגאוגרפיים (יצא מחדש בשנת 2005), ביוגרפיות של יהודים, מדריכים ומאמרים שונים.

בשנים 1926–1932 שימש דקאן ומרצה בקולג' העברי בבוסטון. ב-1932 חזר לארץ ישראל ושימש כעורך בשבועון "בוסתנאי", עד סגירתו באוקטובר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1933 ערך את העיתון "דואר היום". מסוף 1935 ערך את העיתון "הבוקר" במשך ששת החודשים הראשונים להקמתו.

ב-1940 ייסד את הוצאת הספרים "לִגבולם", שנועדה ל"כִּנוס מבחר יצירותיהם של יהודים מלשונות נכר", דהיינו הוצאת תרגומים עבריים ליצירות של יהודים (השם הוא אלוזיה לפראזה ”וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם” (ירמיהו לא טז)). במסגרת ההוצאה הוציא עשרה ספרים בעריכתו, מתוכם שני כתבי פרוזה של היינריך היינה שתרגם. עבור תרגום "כנסת הרומנטיקה: דת ופילוסופיה באשכנז" של היינה זכה פרלמן בפרס טשרניחובסקי ב-1944.[2] בשנה זו גם החליף את יהושע חנא רבניצקי, לאחר מותו, כעורך הראשי של הוצאת "דביר".

פרלמן נפטר ב-1958 בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; שמואל פרלמאן, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 425.
  • לאה גולדברג, על שמואל פרלמן, בתוך: הינריך היינה, מסע הרץ; נוֹרדֶרנֶי (תרגם מגרמנית שמואל פרלמן), ירושלים – תל אביב: מוסד ביאליק על ידי מסדה, 1959.
  • "ד"ר שמואל פרלמן", בתוך: משה אונגרפלד, במעגלי יצירה: הוגים, משוררים, מספרים ומסאים: (מבחר מסות), תל אביב: עם הספר, תשל"ו 1975, עמ' 132 ואילך.
  • אב"א אחימאיר, "שמואל פרלמן: האטלס הראשון", בתוך: כתבים נבחרים, כרך ו: עין הקורא: סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים, תל אביב: הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תשס"ג 2003, עמ' 221 ואילך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל פרלמן בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]