אוניברסיטת בולוניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:46, 13 בנובמבר 2015

אוניברסיטת בולוניה


מוטו (לטינית):	Alma mater studiorum
הוקמה:	1088
סוג:	ציבורית
נשיא:	פייר אוגו קאלצולארי
מיקום:	איטליה בולוניה, איטליה
שלוחות:	לימוד: רג'ו אמיליה (Reggio nell'Emilia), אימולה (Imola); לימוד ומחקר: ברוונה (Ravenna), פורלי (Forlì), רימני (Rimini), וצ'זנה (Cesena); קולג'ו סופריורה (Collegio d'Eccellenza); שלוחה מחוץ לתחומי איטליה: השלוחה בבואנוס איירס איירס.
סטודנטים:	95,771 סה"כ (2006)
פקולטות:	23
חברה ב:	קבוצת Europaeum ; בקבוצת Coimbra
ספורט:	CUSB^[1]
באינטרנט:	http://www.unibo.it/

אוניברסיטת בולוניה (באיטלקית: Università di Bologna) היא אוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה, שבה לומדים ב-23 פקולטות 95,771 סטודנטים (נכון ל-2006).

האוניברסיטה היא העתיקה ביותר בעולם המערבי ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מפרידריך ברברוסה בשנת 1158. במאה ה-19 חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת 1088. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת 1988. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת אל-קרוויין שבפס ואוניברסיטת אל-אזהר בקהיר שבמצרים.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בולוניה נחשבת לראשונה בעולם בתחומה. לאוניברסיטה שלוחות לימוד ברג'ו אמיליה ובאימולה (Imola) ושלוחות לימוד ומחקר ברוונה, בפורלי (Forlì), ברימיני (Rimini) ובצ'זנה; "קולג'ו סופריורה" משמש כתוכנית מצוינות. בנוסף לכך קיימת שלוחה בבואנוס איירס. שיטת הלימוד, כמו בכל איטליה מתבססת על בחינות בעל פה.

רקע והיסטוריה

האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. במאה ה-12 היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין הארקיג'נאזיו (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. קולג'ו די ספאניה היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים הספרדים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.

אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או/ו בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

סמלי משפחות הסטודנטים בבניין הארקיג'נאזיו.
קולג'ו די ספאניה מבחוץ.
התיאטרון האנטומי ההיסטורי של הפקולטה לרפואה.

מרצים ידועים

מריה גאטנה אנייזי, מתמטיקאית.
לאורה באסי, מתמטיקאית.
לואיג'י גלווני, גילה את הדרך לבנית סוללות חשמליות.
קמילו גולג'י - זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1906)
אווגוסטו מורי.
ג'וזואה קרדוצ'י, משורר איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות.
ג'ובאני פסקולי.
אאוגוסטו ריגי.
מרצ'לו מלפיגי, מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב להיסטולוג הראשון.
רומאנו פרודי, היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה ראש ממשלת איטליה; נשיא הנציבות האירופית.
אומברטו אקו, מכהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.

בוגרים ידועים

במאה ה-17:

במאה ה-18:

מריה גאטנה אנייזי
לואיג'י גלווני, כונה על ידי הבולוניזיים בשם "מורה ריקודי הצפרדעים
יאקופו ברטולומאו בקרי, פרופסור לכימיה, בודד את הגלוטן

במאה ה-19:

במאה ה-20:

יהודים וישראלים ואוניברסיטת בולוניה

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים יהודים. בעוד שבאוניברסיטאות בצפון ובמזרח אירופה נקבע כבר נומרוס קלאוזוס ליהודים, האוניברסיטאות באיטליה, ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-1939, עם כניסת חוקי הגזע באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים ישראלים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים עמנואל פרץ (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), מרינה מרינו (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור אמליו קמפוס (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה לקליניקה כירורגית אופטלמית).

קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל בשנות ה-70, ותקופות של שפל כמו סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ווטרינריה (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים וטרינרים בוגרי בולוניה.

ראו גם

הסכם בולוניה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת בולוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ http://www.cusb.unibo.it/CUSB/default.htm

[1] ttp://www.cusb.unibo.it/CUSB/default.htm

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |- style="vertical-align:top;"
 |style="font-weight:bold"|
-|[[תמונה:Seal of the University of Bologna.svg|(ללא יישור|וללא "ממוזער"):|150px|[[חותם]] אוניברסיטת בולוניה]]
+|[[קובץ:Seal of the University of Bologna.svg|(ללא יישור|וללא "ממוזער"):|150px|[[חותם]] אוניברסיטת בולוניה]]
 |
 |-
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 |- style="vertical-align:top;"
 |style="font-weight:bold"|חברה ב:
-|קבוצת Europaeum  ; בקבוצת Coimbra
+|קבוצת Europaeum ; בקבוצת Coimbra
 |- style="vertical-align:top;"
 |style="font-weight:bold"|ספורט:
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 ==רקע והיסטוריה==
-האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית ו[[חילוניות|חילונית]] (מנותקת משליטת ה[[כנסייה]] או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין ה[[ארקיג'נאזיו]] (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. [[קולג'ו די ספאניה]] היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים ה[[ספרד|ספרדים]]) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.
+האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית ו[[חילוניות|חילונית]] (מנותקת משליטת ה[[כנסייה]] או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטאני. כעדות לכך, בבניין ה[[ארקיג'נאזיו]] (שהיה מקום מושבה של האוניברסיטה) מוצגים סמליהן של משפחות הסטודנטים של אותה התקופה. [[קולג'ו די ספאניה]] היוקרתי (ארגון העזרה ההדדית של הסטודנטים ה[[ספרד]]ים) משמש עד היום כשריד פעיל לאותה תקופה.
 אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של [[אוניברסיטת סורבון]], שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או/ו בית המלוכה. לאחר מכן מימנה ה[[עירייה]] את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
@@ שורה 68: / שורה 68: @@
 *[[אאוגוסטו ריגי]].
 *[[מרצ'לו מלפיגי]], מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב להיסטולוג הראשון.
-*[[רומאנו פרודי]],  היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה ראש ממשלת איטליה; נשיא הנציבות האירופית.
+*[[רומאנו פרודי]], היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה ראש ממשלת איטליה; נשיא הנציבות האירופית.
 *[[אומברטו אקו]], מכהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 ==יהודים וישראלים ואוניברסיטת בולוניה==
-לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל|ישראלים]], וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס.אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).
+לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל]]ים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).
-קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90]]. כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית  של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.
+קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90]]. כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.
 ==ראו גם==
@@ שורה 101: / שורה 101: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
 * [http://www.eng.unibo.it/ אתר האוניברסיטה]
 * [http://www.bibliotecasalaborsa.it/content/timeline900/timeline.php ספריית סאלה-בורסה]